מאז ה-7.10, וביתר שאת מאז הכניסה הקרקעית לעזה, נשמעים בשיח הציבורי והתקשורתי בישראל קולות הקוראים לצה״ל להילחם בלי להתחשב בכללי המוסר והחוק הבינ״ל הנוגעים ללחימה. דוברים שונים מתראיינים בתקשורת או מפרסמים פוסטים ברשתות החברתיות ומשמיעים ביטויים שמשמעותם היא היעדר הבחנה בין אזרחים ולוחמים או גרימת נזקים בלתי מידתיים במסגרת התקיפות בעזה. חשוב להדגיש, על אף קריאות אלו, כמו גם האתגרים הרבים של לחימה בשטח בנוי, צה״ל מביע את מחויבותו לדין הבינ״ל וחוזר ומדגיש כי הוא מקפיד על עקרונות ההבחנה, המידתיות והכורח ונצמד לערכים ברוח צה״ל.
להקפדה על עקרונות אלו ערך פרגמטי ללא ספק. לצד המלחמה בשדה הקרב, מתקיימת גם מלחמת תודעה ודעת קהל, וההקפדה על עקרונות הדין הבינ״ל מסייעת לישראל לשמור על הלגיטימציה הבינ״ל לפעולותיה ומקנה לה חופש פעולה. אך לצד הערך הפרגמטי חשוב גם שנבין כי להקפדה הזו ערך מוסרי מהמעלה הראשונה. מדינה אשר מגייסת את חייליה בגיוס חובה ושולחת אותם להילחם בשמה, חייבת להבטיח להם כי הם פועלים באופן מוסרי וכי לא יישלחו לבצע בשמה פשעי מלחמה. מדינה השואפת להשתקם מאירועי ה-7.10 חייבת לבדל את עצמה מארגון הטרור שתקף אותה ואחת הדרכים לעשות זאת היא על ידי שמירה על עמוד השדרה המוסרי שלה. המלחמה היום היא לא רק על קיומה הפיזי של מדינת ישראל, אלא גם על אופייה של המדינה שתתקיים פה.
לדבקות בעקרונות המוסר יש מחיר, ללא ספק. אבל המחיר הזה הוא חלק אינטגרלי ממהות המוסר. לא היה צורך במושג חובה מוסרית, אילו הבחירה לפעול בצורה מוסרית הייתה תמיד הבחירה הקלה יותר. החובה המוסרית קיימת בדיוק משום שלפעמים הפעולה המוסרית היא זו הקשה יותר. אבל הדבקות בעקרונות המוסר היא שהופכת אותנו למי שאנחנו ומגדירה את מהותנו
מאז ה-7.10, וביתר שאת מאז הכניסה הקרקעית לעזה, נשמעים בשיח הציבורי והתקשורתי בישראל קולות הקוראים לצה״ל להילחם בלי להתחשב בכללי המוסר והחוק הבינ״ל הנוגעים ללחימה. דוברים שונים מתראיינים בתקשורת או מפרסמים פוסטים ברשתות החברתיות ומשמיעים ביטויים שמשמעותם היא היעדר הבחנה בין אזרחים ולוחמים או גרימת נזקים בלתי מידתיים במסגרת התקיפות בעזה. חשוב להדגיש, על אף קריאות אלו, כמו גם האתגרים הרבים של לחימה בשטח בנוי, צה״ל מביע את מחויבותו לדין הבינ״ל וחוזר ומדגיש כי הוא מקפיד על עקרונות ההבחנה, המידתיות והכורח ונצמד לערכים ברוח צה״ל.
להקפדה על עקרונות אלו ערך פרגמטי ללא ספק. לצד המלחמה בשדה הקרב, מתקיימת גם מלחמת תודעה ודעת קהל, וההקפדה על עקרונות הדין הבינ״ל מסייעת לישראל לשמור על הלגיטימציה הבינ״ל לפעולותיה ומקנה לה חופש פעולה. אך לצד הערך הפרגמטי חשוב גם שנבין כי להקפדה הזו ערך מוסרי מהמעלה הראשונה. מדינה אשר מגייסת את חייליה בגיוס חובה ושולחת אותם להילחם בשמה, חייבת להבטיח להם כי הם פועלים באופן מוסרי וכי לא יישלחו לבצע בשמה פשעי מלחמה. מדינה השואפת להשתקם מאירועי ה-7.10 חייבת לבדל את עצמה מארגון הטרור שתקף אותה ואחת הדרכים לעשות זאת היא על ידי שמירה על עמוד השדרה המוסרי שלה. המלחמה היום היא לא רק על קיומה הפיזי של מדינת ישראל, אלא גם על אופייה של המדינה שתתקיים פה.
לדבקות בעקרונות המוסר יש מחיר, ללא ספק. אבל המחיר הזה הוא חלק אינטגרלי ממהות המוסר. לא היה צורך במושג חובה מוסרית, אילו הבחירה לפעול בצורה מוסרית הייתה תמיד הבחירה הקלה יותר. החובה המוסרית קיימת בדיוק משום שלפעמים הפעולה המוסרית היא זו הקשה יותר. אבל הדבקות בעקרונות המוסר היא שהופכת אותנו למי שאנחנו ומגדירה את מהותנו