אחד האתגרים המשמעותיים העומדים בפני ישראל היא המדיניות שעליה לאמץ מול קטר. האחרונה היא המממנת המרכזית של הפעילות "האזרחית" של חמאס בעזה והיא מארחת בתחומה את חמאס-חוץ. קטר מעניקה לארגון רשת ביטחון דיפלומטית מדינית וסיוע תעמולתי באמצעות ערוץ אל-ג'זירה שבבעלותה.
קטר פוגעת באינטרסים ישראליים מהותיים ובה בעת משרתת אינטרסים אחרים. למשל, הסיוע הקטרי לרצועת עזה קיבל לאורך השנים את ברכת הדרך של ישראל, שהתמכרה לשקט המזויף שקנה לה הכסף הקטרי. קטר גם שימשה כצינור להעברת מסרים לחמאס, לרש"פ ואף ללבנון.
לישראל יש קושי לפעול מול קטר ולו משום שלקטר יחסים הדוקים עם ארה"ב, לה בסיסים בקטר, ובמיוחד עם הממשל הנוכחי, לו סייעה ביציאה מאפגניסטן ובתיווך מול איראן. לקטר אינטרס לשמר את חמאס כריבון ברצועת עזה ובאמצעותו לשמר את השפעתה שם. השפעה זו מאפשרת לה לחזק את הדימוי והמעמד הבינ"ל שלה ולזכות בנקודות כמי שפועלת למען הפלסטינים.
גם כעת, קשריה ומנופיה של קטר על חמאס יכולים לסייע ללחוץ על הארגון בסוגיית השבויים הישראלים, ביכולתה להעביר סיוע הומניטרי לרצועה וסיוע כלכלי למצרים. בתום המלחמה יכול להיות לה גם תפקיד ב"שיקום" הרצועה.
יש לפיכך מתח בין העניין הישראלי לפגוע במחוייבות של קטר לחמאס כדי להחליש את הארגון, לבין הצורך להשתמש בקשר זה כדי לקדם יעדים מהותיים בעת הלחימה ולאחריה. בנוסף, כל שינוי מדיניות ישראלית ונקיטת צעדים נגד קטר עלול להיתקל בהתנגדות אמריקאית.
למדינות ערביות אחרות אין "תיאבון" למעורבות עמוקה בעזה, לכן הדילמה הקטרית תלווה אותנו גם בתום המלחמה. על ישראל לבחון באילו פעולות היא יכולה לנקוט כדי להחליש את הקשר בין חמאס לקטר ולפגוע במוטיבציה הקטרית לממן את הארגון.
קטר רגישה למעמדה ולדימויה הבינ"ל וניתן לפגוע בהם על-ידי קשירתה לחמאס ולפשעיו. על ישראל גם לפעול -עם ארה"ב - כך שהימצאותם של אנשי חמאס בקטר תהפוך לנטל עליה ולשדר שהיא אינה חפה מביקורת באמצעות קמפיין נרחב. אולם, דרכי פעולה אלו ואחרות תלויות, ראשית, ביכולת של ישראל לשים קץ לשלטון חמאס ברצועה.
אחד האתגרים המשמעותיים העומדים בפני ישראל היא המדיניות שעליה לאמץ מול קטר. האחרונה היא המממנת המרכזית של הפעילות "האזרחית" של חמאס בעזה והיא מארחת בתחומה את חמאס-חוץ. קטר מעניקה לארגון רשת ביטחון דיפלומטית מדינית וסיוע תעמולתי באמצעות ערוץ אל-ג'זירה שבבעלותה.
קטר פוגעת באינטרסים ישראליים מהותיים ובה בעת משרתת אינטרסים אחרים. למשל, הסיוע הקטרי לרצועת עזה קיבל לאורך השנים את ברכת הדרך של ישראל, שהתמכרה לשקט המזויף שקנה לה הכסף הקטרי. קטר גם שימשה כצינור להעברת מסרים לחמאס, לרש"פ ואף ללבנון.
לישראל יש קושי לפעול מול קטר ולו משום שלקטר יחסים הדוקים עם ארה"ב, לה בסיסים בקטר, ובמיוחד עם הממשל הנוכחי, לו סייעה ביציאה מאפגניסטן ובתיווך מול איראן. לקטר אינטרס לשמר את חמאס כריבון ברצועת עזה ובאמצעותו לשמר את השפעתה שם. השפעה זו מאפשרת לה לחזק את הדימוי והמעמד הבינ"ל שלה ולזכות בנקודות כמי שפועלת למען הפלסטינים.
גם כעת, קשריה ומנופיה של קטר על חמאס יכולים לסייע ללחוץ על הארגון בסוגיית השבויים הישראלים, ביכולתה להעביר סיוע הומניטרי לרצועה וסיוע כלכלי למצרים. בתום המלחמה יכול להיות לה גם תפקיד ב"שיקום" הרצועה.
יש לפיכך מתח בין העניין הישראלי לפגוע במחוייבות של קטר לחמאס כדי להחליש את הארגון, לבין הצורך להשתמש בקשר זה כדי לקדם יעדים מהותיים בעת הלחימה ולאחריה. בנוסף, כל שינוי מדיניות ישראלית ונקיטת צעדים נגד קטר עלול להיתקל בהתנגדות אמריקאית.
למדינות ערביות אחרות אין "תיאבון" למעורבות עמוקה בעזה, לכן הדילמה הקטרית תלווה אותנו גם בתום המלחמה. על ישראל לבחון באילו פעולות היא יכולה לנקוט כדי להחליש את הקשר בין חמאס לקטר ולפגוע במוטיבציה הקטרית לממן את הארגון.
קטר רגישה למעמדה ולדימויה הבינ"ל וניתן לפגוע בהם על-ידי קשירתה לחמאס ולפשעיו. על ישראל גם לפעול -עם ארה"ב - כך שהימצאותם של אנשי חמאס בקטר תהפוך לנטל עליה ולשדר שהיא אינה חפה מביקורת באמצעות קמפיין נרחב. אולם, דרכי פעולה אלו ואחרות תלויות, ראשית, ביכולת של ישראל לשים קץ לשלטון חמאס ברצועה.