הדו"ח שפורסם לאחרונה על-ידי מייקרוסופט שב ומאשש את ההנחה כי טהראן מאיצה את פעילותה בממד הסייבר מול ישראל מאז תחילת מערכת "חרבות ברזל". כך, ולאחר תקופת התארגנות בשבועות הראשונים לאחר תקיפת חמאס, טהראן החלה לבסס אסטרטגיה שעיקרה שימוש בתקיפות סייבר "קלאסיות" בישראל (כנגד בתי חולים וכדומה) וגם בקידומם של "מבצעי השפעה" כנגד הציבור הישראלי כדי להשיג מספר מטרות משמעותיות. אלו כוללות את הפחדת הציבור הישראלי, יצירת תחושת אנדרלמוסיה תוך יצירת קרע בין האוכלוסייה לבין השלטון והחלשת הלכידות החברתית, במטרה להחליש את הרצון הישראלי להמשיך בלחימה.
הדו"ח של מייקרוסופט אף מדגיש את שיתוף הפעולה הקיים בין איראן לבין חיזבאללה בתחום הסייבר, וחושף שהאתגר שמציבה איראן בממד זה איננה נחלתה של ישראל בלבד אלא של מדינות נוספות, כגון בחריין וארה"ב שסובלות גם הן מתקיפות כנגדן בחודשים האחרונים, גם בשל תמיכתן בישראל. בנוסף, הדו"ח מצביע על כך שהפעילות האיראנית לוותה בפעם הראשונה בשימוש ענף בכלי AI במטרה להגביר את "הפייק ניוז" אותו היא מפיצה באמצעות הכלים השונים העומדים לרשותה. זאת ועוד, הדו"ח אף חושף כיצד איראן משלבת בין מבצעי הסייבר ההתקפיים שלה לבין מבצעי ההשפעה שהיא מובילה מול הציבור הישראלי כדי להגביר תודעתית ולהדהד את ההישגים של אותם מבצעי הסייבר, גם אם אלו נכשלו כשלון חרוץ.
ככלל, ממד הסייבר מהווה "זירת פעילות" מועדפת לאיראן בעת הנוכחית. לאור החשש העמוק של ההנהגה באיראן מעימות ישיר מול ישראל, היא מעדיפה להשפיע על ישראל "באמצעים עקיפים", בין אם בעבודה עם "השלוחים" של איראן ברחבי המזה"ת, או בממד הסייבר, לאור ההנחה האיראנית שמדובר בפעילות שלא ניתן לייחס אותה לטהראן (בשל המאפיינים הייחודים של ממד זה), ולכן היא איננה מסתכנת בתגובה ישירה על פעילות זו.
בראי איראן, מהלכים אלו מאפשרים לה להתקדם לעבר השגת מטרותיה בלחימה ומבלי לשלם על כך מחיר של ממש. דו"ח זה מעריך כי איראן רק תמשיך ותעצים פעולות אלו אם היא תניח שהיא תוכל להמשיכן ללא כל הפרעה, כולל לקראת הבחירות לנשיאות בארה"ב בנובמבר 2024.
הדו"ח שפורסם לאחרונה על-ידי מייקרוסופט שב ומאשש את ההנחה כי טהראן מאיצה את פעילותה בממד הסייבר מול ישראל מאז תחילת מערכת "חרבות ברזל". כך, ולאחר תקופת התארגנות בשבועות הראשונים לאחר תקיפת חמאס, טהראן החלה לבסס אסטרטגיה שעיקרה שימוש בתקיפות סייבר "קלאסיות" בישראל (כנגד בתי חולים וכדומה) וגם בקידומם של "מבצעי השפעה" כנגד הציבור הישראלי כדי להשיג מספר מטרות משמעותיות. אלו כוללות את הפחדת הציבור הישראלי, יצירת תחושת אנדרלמוסיה תוך יצירת קרע בין האוכלוסייה לבין השלטון והחלשת הלכידות החברתית, במטרה להחליש את הרצון הישראלי להמשיך בלחימה.
הדו"ח של מייקרוסופט אף מדגיש את שיתוף הפעולה הקיים בין איראן לבין חיזבאללה בתחום הסייבר, וחושף שהאתגר שמציבה איראן בממד זה איננה נחלתה של ישראל בלבד אלא של מדינות נוספות, כגון בחריין וארה"ב שסובלות גם הן מתקיפות כנגדן בחודשים האחרונים, גם בשל תמיכתן בישראל. בנוסף, הדו"ח מצביע על כך שהפעילות האיראנית לוותה בפעם הראשונה בשימוש ענף בכלי AI במטרה להגביר את "הפייק ניוז" אותו היא מפיצה באמצעות הכלים השונים העומדים לרשותה. זאת ועוד, הדו"ח אף חושף כיצד איראן משלבת בין מבצעי הסייבר ההתקפיים שלה לבין מבצעי ההשפעה שהיא מובילה מול הציבור הישראלי כדי להגביר תודעתית ולהדהד את ההישגים של אותם מבצעי הסייבר, גם אם אלו נכשלו כשלון חרוץ.
ככלל, ממד הסייבר מהווה "זירת פעילות" מועדפת לאיראן בעת הנוכחית. לאור החשש העמוק של ההנהגה באיראן מעימות ישיר מול ישראל, היא מעדיפה להשפיע על ישראל "באמצעים עקיפים", בין אם בעבודה עם "השלוחים" של איראן ברחבי המזה"ת, או בממד הסייבר, לאור ההנחה האיראנית שמדובר בפעילות שלא ניתן לייחס אותה לטהראן (בשל המאפיינים הייחודים של ממד זה), ולכן היא איננה מסתכנת בתגובה ישירה על פעילות זו.
בראי איראן, מהלכים אלו מאפשרים לה להתקדם לעבר השגת מטרותיה בלחימה ומבלי לשלם על כך מחיר של ממש. דו"ח זה מעריך כי איראן רק תמשיך ותעצים פעולות אלו אם היא תניח שהיא תוכל להמשיכן ללא כל הפרעה, כולל לקראת הבחירות לנשיאות בארה"ב בנובמבר 2024.