בשבוע שעבר (20.2) פרסם שגריר סין בישראל, צאי רון, מאמר בעיתון ״ישראל היום״, לכבוד השנה הסינית החדשה - שנת הדרקון. את רובו של המאמר הקדיש השגריר לתובנותיו בנוגע לכלכלה הסינית, תובנות שבמדינתו מעוניינים ״לחלוק עם חברינו בישראל״, אותם חברים שכבר למעלה מארבעה חודשים נלחמים באויב אכזר שאותו השגריר ומדינתו טרם גינו. סין, לדבריו, היא גורם מייצב בכלכלה העולמית למרות ה״רוחות החזיתיות איתן [היא] מתמודדת״, ובכך רומז כמובן לארצות הברית ומדינות המערב המדברות זה מכבר על הפחתת תלותן בסין.
השגריר פונה למספר קהלים בישראל המרמזים על סדר העדיפויות של ממשלו. ראשית הוא פונה ל״כישרונות״ בתחומי הטכנולוגיה ואומר שסין משקיעה רבות במו״פ ובהייטק. לאחר מכן פונה השגריר למשקיעים הישראלים, להם הוא מספר על התשואות הגבוהות להשקעות זרות במדינתו ולפתיחות אליה היא מחויבת, אך שוכח להזכיר את הקשיים הכלכליים בהם מצויה סין ואת החקירות וההטרדות שחברות מערביות חוו בה בשנים האחרונות.
עד כמה שבולטת התייחסותו המוחלטת של השגריר לעניינים כלכליים, בולט עוד יותר היעדרו של שיח בשאר הנושאים. בעוד צאי רון צופה ״עתיד זוהר״ לקשר בין המדינות, הוא שוכח את ההווה בו סין מגבה את הפלסטינים וקוראת לפעולותיה של ישראל ״חורגות מהגנה עצמית״ ו״עונש קולקטיבי״.
מאמרו של השגריר מעורר תהיה האם הפלסטינים ישמחו לגלות שסין עדיין רואה עצמה כידידה ושותפת סחר חשובה של ישראל למרות מסרי תמיכה חד משמעיים שהם מקבלים מההנהגה הסינית. מאמר זה מוכיח שוב את הגישה הצינית של סין למזרח התיכון - פומבית היא עם הפלסטינים, אבל האינטרס העיקרי שלה כלכלי ולכן תמשיך לתעדף את קשריה עם ישראל.
בשבוע שעבר (20.2) פרסם שגריר סין בישראל, צאי רון, מאמר בעיתון ״ישראל היום״, לכבוד השנה הסינית החדשה - שנת הדרקון. את רובו של המאמר הקדיש השגריר לתובנותיו בנוגע לכלכלה הסינית, תובנות שבמדינתו מעוניינים ״לחלוק עם חברינו בישראל״, אותם חברים שכבר למעלה מארבעה חודשים נלחמים באויב אכזר שאותו השגריר ומדינתו טרם גינו. סין, לדבריו, היא גורם מייצב בכלכלה העולמית למרות ה״רוחות החזיתיות איתן [היא] מתמודדת״, ובכך רומז כמובן לארצות הברית ומדינות המערב המדברות זה מכבר על הפחתת תלותן בסין.
השגריר פונה למספר קהלים בישראל המרמזים על סדר העדיפויות של ממשלו. ראשית הוא פונה ל״כישרונות״ בתחומי הטכנולוגיה ואומר שסין משקיעה רבות במו״פ ובהייטק. לאחר מכן פונה השגריר למשקיעים הישראלים, להם הוא מספר על התשואות הגבוהות להשקעות זרות במדינתו ולפתיחות אליה היא מחויבת, אך שוכח להזכיר את הקשיים הכלכליים בהם מצויה סין ואת החקירות וההטרדות שחברות מערביות חוו בה בשנים האחרונות.
עד כמה שבולטת התייחסותו המוחלטת של השגריר לעניינים כלכליים, בולט עוד יותר היעדרו של שיח בשאר הנושאים. בעוד צאי רון צופה ״עתיד זוהר״ לקשר בין המדינות, הוא שוכח את ההווה בו סין מגבה את הפלסטינים וקוראת לפעולותיה של ישראל ״חורגות מהגנה עצמית״ ו״עונש קולקטיבי״.
מאמרו של השגריר מעורר תהיה האם הפלסטינים ישמחו לגלות שסין עדיין רואה עצמה כידידה ושותפת סחר חשובה של ישראל למרות מסרי תמיכה חד משמעיים שהם מקבלים מההנהגה הסינית. מאמר זה מוכיח שוב את הגישה הצינית של סין למזרח התיכון - פומבית היא עם הפלסטינים, אבל האינטרס העיקרי שלה כלכלי ולכן תמשיך לתעדף את קשריה עם ישראל.