פוסטים

אמש, פרסם מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, הצהרה נוספת בה הביע את דאגתו מ"החמרת העימות בין ישראל לחמאס וארגונים חמושים פלסטיניים אחרים בעזה", נוכח "הרחבת הפעילות הקרקעית של צבא ההגנה לישראל בליווי תקיפות אוויר אינטנסיביות והמשך ירי הרקטות לעבר ישראל מעזה".

למרות שלא חזר על אמירתו המקוממת כי מתקפת החמאס "לא התרחשה בוואקום", גם הפעם, בדומה להתבטאויותיו והצהרותיו הקודמות, הסתפק גוטרש בגינוי רפה של "מתקפת הטרור של החמאס על ישראל", מבלי להתייחס אל חמאס כארגון טרור; מבלי להזכיר את הזוועות שביצע באזרחי ישראל; ומבלי להביע סלידה וזעזוע מרמות האכזריות והרוע במעשיו. במקביל גינה גוטרש את רצח האזרחים בעזה והביע תדהמה מכך ששני שליש מהם הם ילדים ונשים, אך לא נקב במספר הנשים והילדים או במספר כלל החטופים המוחזקים כבני ערובה בעזה.

בנוסף, הביע גוטרש את מורת רוחו מ"הטרגדיה ההומניטרית המתרחשת בעזה" כתוצאה מהסיוע ההומניטרי הדל שהותר להיכנס לרצועה. עם זאת, גוטרש לא כלל בהצהרה התייחסות לאחריות של חמאס ולתרומתו לטרגדיה ההומניטרית ברצועה; לא הזכיר את השימוש שהחמאס עושה בסיוע ההומניטרי שנכנס לרצועה עבור האוכלוסייה לצרכיו; ולא התייחס לשימוש שהחמאס עושה באזרחים כמגנים אנושיים, כשהוא מתמקם במבנים אזרחיים וכשהוא מונע מאזרחים להתפנות מאזור הקרבות לדרום הרצועה. זאת ועוד, הטרגדיה ההומניטרית של בני הערובה הישראלים - ביניהם מבוגרים, נשים, גברים וילדים שחלקם נמצאים בעזה לבדם ללא הוריהם - לא זכתה כלל לאזכור בהצהרה. מלבד קריאה לשחרורם המיידי של החטופים, גוטרש לא דרש מחמאס לספק מידע אודות השבויים ולגבי מצבם, ולאפשר להם להיפגש עם גורמי הצלב האדום. בהצהרותיו, מחמיץ מזכ"ל האו"ם הזדמנות להוות גורם אובייקטיבי שיוכל לסייע לסיום המלחמה, ומיישר עצמו עם המסרים שכל מהותם קשירת ידיה של ישראל במלחמה בטרור.