ביקורו של שר הביטחון, בני גנץ, בטורקיה ופגישותיו עם מקבילו שר ההגנה חולוסי אקאר, ובאופן שלא תוכנן מראש גם עם נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, הוא התפתחות מעוררת עניין. על אף שחל שיפור משמעותי ביחסים בין ישראל וטורקיה בשנה האחרונה, היה צפוי ששני הצדדים יהיו זהירים לגבי חידוש היחסים הביטחוניים לאור זאת שבעשור האחרון היו לשתי המדינות פחות אינטרסים ביטחוניים משותפים בהשוואה לשנות התשעים של המאה הקודמת, וכן לאור העובדה שהמשבר ביחסים, בפרט מאז אירוע המשט ב-2010, תרם לחשדנות הדדית בין הצדדים.
בניגוד לאישים אחרים שביקרו בטורקיה או נפגשו עם בכירים טורקיים מאז תחילת הנורמליזציה הנוכחית בין שתי המדינות, גנץ הוא דמות המזוהה באופן מובהק עם צה"ל גם בשל תפקידו הנוכחי וגם בשל תפקידיו הקודמים. הוא אף כיהן כרמטכ"ל בתקופה שבה טורקיה ומנהיגה תקפו את הפעילות הצבאית הישראלית בצורה חריפה. מבחינה זאת, פגישת גנץ-ארדואן מסמנת הבנה הדדית בתועלת הנורמליזציה ונכונות שני הצדדים להתגמש כדי לקדם אותה. ניתן גם להעריך שאחד הגורמים לעניין מחדש של שני הצדדים בשיתוף פעולה ביטחוני הוא החשש מהגברת ההשפעה האיראנית הן בצפון עיראק והן בצפון מזרח סוריה, וכן סביב התמיכה הטורקית והישראלית באזרבייג'ן – שיתוף פעולה שנתפס כמאיים בעיני טהראן.
ראוי לציין שלאורך שנות המשבר ביחסים עם טורקיה, ישראל פעלה לפתח את יחסיה עם יוון וקפריסין, גם בהיבט הביטחוני. מבחינה זו, העובדה שגנץ ביטל בשבוע שעבר את נסיעתו ליוון להשתתפות בטקס חניכת בית ספר בינלאומי לטיסה במדינה, שאותו תפעיל חברת אלביט, אינה תואמת התנהלות ישראלית קודמת. ייתכן עם זאת שניתן להסביר את שינויי לוחות הזמנים לאור האילוצים הנובעים מהמועד הקרוב של הבחירות בישראל.
ביקורו של שר הביטחון, בני גנץ, בטורקיה ופגישותיו עם מקבילו שר ההגנה חולוסי אקאר, ובאופן שלא תוכנן מראש גם עם נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, הוא התפתחות מעוררת עניין. על אף שחל שיפור משמעותי ביחסים בין ישראל וטורקיה בשנה האחרונה, היה צפוי ששני הצדדים יהיו זהירים לגבי חידוש היחסים הביטחוניים לאור זאת שבעשור האחרון היו לשתי המדינות פחות אינטרסים ביטחוניים משותפים בהשוואה לשנות התשעים של המאה הקודמת, וכן לאור העובדה שהמשבר ביחסים, בפרט מאז אירוע המשט ב-2010, תרם לחשדנות הדדית בין הצדדים.
בניגוד לאישים אחרים שביקרו בטורקיה או נפגשו עם בכירים טורקיים מאז תחילת הנורמליזציה הנוכחית בין שתי המדינות, גנץ הוא דמות המזוהה באופן מובהק עם צה"ל גם בשל תפקידו הנוכחי וגם בשל תפקידיו הקודמים. הוא אף כיהן כרמטכ"ל בתקופה שבה טורקיה ומנהיגה תקפו את הפעילות הצבאית הישראלית בצורה חריפה. מבחינה זאת, פגישת גנץ-ארדואן מסמנת הבנה הדדית בתועלת הנורמליזציה ונכונות שני הצדדים להתגמש כדי לקדם אותה. ניתן גם להעריך שאחד הגורמים לעניין מחדש של שני הצדדים בשיתוף פעולה ביטחוני הוא החשש מהגברת ההשפעה האיראנית הן בצפון עיראק והן בצפון מזרח סוריה, וכן סביב התמיכה הטורקית והישראלית באזרבייג'ן – שיתוף פעולה שנתפס כמאיים בעיני טהראן.
ראוי לציין שלאורך שנות המשבר ביחסים עם טורקיה, ישראל פעלה לפתח את יחסיה עם יוון וקפריסין, גם בהיבט הביטחוני. מבחינה זו, העובדה שגנץ ביטל בשבוע שעבר את נסיעתו ליוון להשתתפות בטקס חניכת בית ספר בינלאומי לטיסה במדינה, שאותו תפעיל חברת אלביט, אינה תואמת התנהלות ישראלית קודמת. ייתכן עם זאת שניתן להסביר את שינויי לוחות הזמנים לאור האילוצים הנובעים מהמועד הקרוב של הבחירות בישראל.