בבחירות שהתקיימו אמש ביפן, מפלגות קואליציית השלטון ספגו פגיעה אלקטורלית קשה מאוד ואיבדו 64 מושבים, ההפסד המשמעותי ביותר של ה-LDP מאז 2009. אז כיצד אחרי 15 שנות שלטון הגענו לכאן?
סקירה של ה-Japan Times מצביעה על שלוש סיבות עיקריות. ראשית, המינויים של שיגרו אישיבה, ראש הממשלה, לקבינט (ברובם בעלי ברית ותיקים, שהיו חסרי גיוון ונעדרו נשים וצעירים) סתרו את הבטחתו ופגעו בתמיכה הציבורית בו. שנית, החלטתו המפתיעה לפזר את בית הנבחרים ולהכריז על בחירות פתע מיד עם היבחרו – בניגוד להצהרות קודמות – ערערה עוד יותר את האמון הציבורי בו וחיזקה את האופוזיציה. לבסוף, הזנחת המחלוקות הפנימיות במפלגה, במיוחד בקרב הבסיס השמרני, פגעה בו גם היא.
כעת נראה שגם לאופוזיציה וגם למפלגת השלטון יהיה קשה מאוד להקים ממשלה שתתפקד לאורך זמן. קשה לדעת מה צפויה להיות המדיניות של יפן אם האופוזיציה תצליח לגבש ממשלה, שכן הקואליציה שולטת ביפן כבר 15 שנים ברצף. אולם, אם תצליח הקואליציה לגבש ממשלת מיעוט צפויה תקופת שיתוק ממשלתי, שתקשה בטווח הקרוב על קבלת החלטות פוליטיות בנושאים רגישים כמו הוצאות ביטחון והיערכות צבאית, מדיניות כלכלית וריביות, וסוגיית היחסים בין יפן לארצות הברית. כמו כן, המצב יעניק לשותפים הזוטרים בקואליציה השפעה גדולה יותר על סדר היום.
יישום וקידום מדיניות צפויים להאט באופן ניכר בשל הצורך במו״מ ובדיונים ממושכים. במצב זה, הבירוקרטיה החזקה של יפן צפויה למלא תפקיד קריטי יותר בעיצוב וביישום המדיניות, ולמלא את הפער שהשאירו הפוליטיקאים כדי להבטיח שהממשלה תמשיך לתפקד. עם התחזקות הבירוקרטים, ישראל עלולה להיתקל ביפן פחות ידידותית, שכן משרד החוץ היפני נוטה היסטורית לעמדה פרו-ערבית.
בבחירות שהתקיימו אמש ביפן, מפלגות קואליציית השלטון ספגו פגיעה אלקטורלית קשה מאוד ואיבדו 64 מושבים, ההפסד המשמעותי ביותר של ה-LDP מאז 2009. אז כיצד אחרי 15 שנות שלטון הגענו לכאן?
סקירה של ה-Japan Times מצביעה על שלוש סיבות עיקריות. ראשית, המינויים של שיגרו אישיבה, ראש הממשלה, לקבינט (ברובם בעלי ברית ותיקים, שהיו חסרי גיוון ונעדרו נשים וצעירים) סתרו את הבטחתו ופגעו בתמיכה הציבורית בו. שנית, החלטתו המפתיעה לפזר את בית הנבחרים ולהכריז על בחירות פתע מיד עם היבחרו – בניגוד להצהרות קודמות – ערערה עוד יותר את האמון הציבורי בו וחיזקה את האופוזיציה. לבסוף, הזנחת המחלוקות הפנימיות במפלגה, במיוחד בקרב הבסיס השמרני, פגעה בו גם היא.
כעת נראה שגם לאופוזיציה וגם למפלגת השלטון יהיה קשה מאוד להקים ממשלה שתתפקד לאורך זמן. קשה לדעת מה צפויה להיות המדיניות של יפן אם האופוזיציה תצליח לגבש ממשלה, שכן הקואליציה שולטת ביפן כבר 15 שנים ברצף. אולם, אם תצליח הקואליציה לגבש ממשלת מיעוט צפויה תקופת שיתוק ממשלתי, שתקשה בטווח הקרוב על קבלת החלטות פוליטיות בנושאים רגישים כמו הוצאות ביטחון והיערכות צבאית, מדיניות כלכלית וריביות, וסוגיית היחסים בין יפן לארצות הברית. כמו כן, המצב יעניק לשותפים הזוטרים בקואליציה השפעה גדולה יותר על סדר היום.
יישום וקידום מדיניות צפויים להאט באופן ניכר בשל הצורך במו״מ ובדיונים ממושכים. במצב זה, הבירוקרטיה החזקה של יפן צפויה למלא תפקיד קריטי יותר בעיצוב וביישום המדיניות, ולמלא את הפער שהשאירו הפוליטיקאים כדי להבטיח שהממשלה תמשיך לתפקד. עם התחזקות הבירוקרטים, ישראל עלולה להיתקל ביפן פחות ידידותית, שכן משרד החוץ היפני נוטה היסטורית לעמדה פרו-ערבית.