שימוש אמריקאי בנשקים אלקטרומגנטים - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
חיפוש באתר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • תמונת מצב
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה
    • תקשורת
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • קמפוס
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פוסטים

דף הבית פוסטים שימוש אמריקאי בנשקים אלקטרומגנטים

שימוש אמריקאי בנשקים אלקטרומגנטים
יהושע קליסקי, אייקי חזן 26 בינואר, 2026

בראיון שהעניק הנשיא טראמפ לוושינגטון פוסט בשבוע שעבר הוא חשף כי במהלך הפעולה בוונצואלה השתמשה ארה״ב השתמשה בנשק סודי חדש אותו כינה ״המבלבל״ .(The Discombobulator) לדבריו ולפי עדויות שונות, נשק זה שיתק את המכ"מים ומערכות הטילים הסיניות והרוסיות שנמצאו ברשות צבא וונצואלה ומנעו ממנו לפגוע בכוחות אמריקאים. הנשק שאליו התייחס טראמפ תואם את המאפיינים של פצצה אלקטרומגנטית קונבנציונלית המבוססת על פולסים אלקטרומגנטים .(EMP)לפצצות אלו יש פוטנציאל הרסני למערכות אלקטרוניות כולל מערכות תקשורת, מערכות בקרה, מחשבים, מערכות חשמל ותשתיות מים וביוב, עד כדי שיתוק של מערכות ביטחון, כלכלה ובריאות. לנשק המבוסס על פצצות א"מ יתרונות הנובעים מיכולת פעולה במהירות האור, פשטות הפעלה, כיסוי נרחב של מטרות ויכולת פעולה בכל תנאי סביבה ומזג אוויר.

טראמפ התייחס לנשק בהקשר לדיווחים שפורסמו לאחרונה, לפיהם ממשל ביידן רכש במבצע חשאי נשק אלקטרומגנטי נוסף, ככל הנראה מבוסס על גלי מיקרו, מסוג דומה לזה שלפי החשד הופעל על ידי רוסיה וגרם לסדרת תסמינים הידועים בשם "תסמונת הוואנה". תסמינים אלה, שעליהם דיווחו מאות דיפלומטים ואנשי צבא אמריקאים ברחבי העולם, הופיעו לראשונה בשנת 2016 בקרב אנשי שגרירות ארה"ב בהוואנה. על פי הדיווחים, הם שמעו רעש צורם ולאחר מכן חשו בחילה, כאבי ראש, סחרחורת, נדודי שינה ואובדן שיווי משקל.

תסמינים דומים עלו גם מעדויות מהשטח לאחר המבצע האמריקאי בוונצואלה. העדויות תיארו גל קול עוצמתי שגרם לאנשיו של מדורו ליפול לקרקע בלי יכולת לזוז תוך כדי שהם חוו תסמינים פיזיים קשים. בהקשר זה, ראוי לציין כי ארה"ב בעבר ניסתה לפתח נשק דומה כחלק מפרויקט MEDUSA וב2004 תאגיד WaveBand, במימון חיל הים האמריקאי, הציג אב טיפוס של מערכת המבוססת על גלי מיקרו בעוצמה נמוכה שיוצרת תחושת קול במוח אשר עלולה לגרום אי-נוחות חמורה ואף שיתוק זמני.

לשימוש אמריקאי בארסנל הנשקים אלקטרומגנטים שבידי ארה"ב יש פוטנציאל תועלת רב במערכה עתידית נגד מדינות סוררות . שימוש בנשק המבוסס על גלי מיקרו לשליטה בקהל יכול לסייע למבצעים מיוחדים תוך פגיעה "רכה" בתשתיות ובלוחמים. שימוש אמריקאי בפצצות אלקטרומגנטיות קונבנציונלית עשוי לשבש ולגרום נזק משמעותי למערכי הלחימה בכל עימות עתידי ביניהם ניתן למנות פגיעה במערכי טילים בליסטיים ומשגרי טילים ,כטב"מים, מטוסי קרב, ספינות מלחמה וטנקים. כמו כן, לפצצות אלקטרומגנטיות יש יכולות לפגוע בחדרי פיקוד ושליטה ולשבש את יכולת התיאום בין ובתוך הגופים הצבאיים במדינות אויב וכן להעמיק את הפגיעה בתשתיות המשמשות לייצור אמצעי לחימה לא קונבנציונלים.

נושאים: טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
פוסטים אחרונים
לכל הפוסטים
המכון למחקרי
ביטחון לאומי
החזית הפנימית של טראמפ: מבצעי ההגירה מציתים עימות אלים במיניאפוליס
25.01.2026
המכון למחקרי
ביטחון לאומי
סופה של האוטונומיה הכורדית? העימותים עם המשטר הסורי והשלכותיהם
19.01.2026
המכון למחקרי
ביטחון לאומי
מיתוס המחנה הסוני-ערבי
18.01.2026

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • יו"ר הדירקטוריון
    • הדירקטוריון
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
    • מדיניות פרטיות ותנאי שימוש
  • מדיה

    • תקשורת
    • וידאו
    • פודקאסט
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת יעל.
הצהרת נגישות
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.
לפודקאסט זה אין גרסת שמע