ההסכמות במפגש המרובע שנערך בנאקורה בהשתתפות נציגי לבנון, ישראל, ארה"ב וצרפת משקפות את הרוח החדשה ביחסי ישראל-לבנון, בעקבות השינוי במפה הפוליטית הלבנונית עם מינוי הנשיא ג'וזף עוון והרכבת הממשלה החדשה בראשות נוואף סלאם. בסיום המפגש פורסם על הקמת שלוש קבוצות עבודה שידונו: 1) ביציאת צה"ל מ-5 הנקודות שהוא עדיין מחזיק לאורך הגבול; 2) בשחרור אסירים לבנונים שנתפסו על ידי צה"ל במהלך המלחמה; 3) בנקודות המחלוקת לגבי סימון הגבול הקבוע (הקו הכחול שנקבע ב-2000). בעקבות המפגש ישראל הסכימה לשחרר במיידי 5 מתוך 11 העצורים שבידיה, כמחווה של רצון טוב לנשיא עוון.
הנושאים שנקבעו לדיון הינם למעשה אלה שחזבאללה מעלה כטיעון מרכזי לצורך החיוני בקיומו כמיליציה צבאית עצמאית להגנה על לבנון ושחרורה מהאיום הישראלי. הארגון, המקדיש את כל מאמציו מאז הפסקת האש לשיקום יכולותיו הצבאיות, מציג באין ברירה נכונות לאפשר למדינה הלבנונית לפעול להשגת מטרות אלה, בצד איום מרומז, כי אם הדבר לא יצלח בידיה, חזבאללה יחדש את פעילותו, בזמן ובדרך שימצא לנכון.
לישראל ולהנהגה החדשה בלבנון מפגש אינטרסים, שבמוקדו שימור הפסקת האש ומניעת התאוששותו של חזבאללה הן מבחינה צבאית והן במערכת הלבנונית הפנימית. מכאן, שחילוץ הסכמות מישראל בנושאים אלה משרת את ההנהגה הלבנונית בהתמודדות הפנימית מול חזבאללה. עם זאת, מבחינתה של ישראל חשוב שלא להתעלם ממגבלותיה של המדינה הלבנונית, אשר נמנעת לפי שעה מעימותים אלימים עם חזבאללה, כמו גם מביצועיו החלקיים של צבא לבנון, אשר עדיין מתקשה למנוע נוכחות צבאית של חזבאללה בדרום לבנון.
לאור זאת, חיוני שישראל תתנה בדיונים בקבוצות העבודה העוסקות בהיבטים טריטוריאליים בהבטחתם בראש ובראשונה של צרכיה הביטחוניים. זאת, תוך אבחנה בין היציאה מהנקודות שנתפסו במהלך המלחמה, שאפשרית בטווח קצר יותר, לבין הסוגייה המורכבת יותר של סימון הגבול היבשתי הקבוע. במסגרת זאת על ישראל:
- להתנות את יציאת צה"ל מ-5 הנקודות האסטרטגיות שנתפסו בעקבות המלחמה בכך שצבא לבנון ישלים את פריסתו בכל השטח ויוכיח את יכולתו ונכונותו לפעול לשלילת כל נוכחות צבאית אחרת בדרום לבנון, תוך עיגון המשך חופש הפעולה של צה"ל לפעול מול איומים קיימים ומתפתחים מצד חזבאללה.
- לעמוד על כך שסימון קבוע של הגבול היבשתי, הטומן בחובו ויתורים ישראלים בנקודות המחלוקות, יהווה חלק מהסכם מלא וכולל בין ישראל ללבנון אשר יכלול בראש ובראשונה תביעה לפירוקו המלא של חזבאללה מנשקו, בצד שינוי ביחסים הרשמיים בין ישראל ללבנון.
ההסכמות במפגש המרובע שנערך בנאקורה בהשתתפות נציגי לבנון, ישראל, ארה"ב וצרפת משקפות את הרוח החדשה ביחסי ישראל-לבנון, בעקבות השינוי במפה הפוליטית הלבנונית עם מינוי הנשיא ג'וזף עוון והרכבת הממשלה החדשה בראשות נוואף סלאם. בסיום המפגש פורסם על הקמת שלוש קבוצות עבודה שידונו: 1) ביציאת צה"ל מ-5 הנקודות שהוא עדיין מחזיק לאורך הגבול; 2) בשחרור אסירים לבנונים שנתפסו על ידי צה"ל במהלך המלחמה; 3) בנקודות המחלוקת לגבי סימון הגבול הקבוע (הקו הכחול שנקבע ב-2000). בעקבות המפגש ישראל הסכימה לשחרר במיידי 5 מתוך 11 העצורים שבידיה, כמחווה של רצון טוב לנשיא עוון.
הנושאים שנקבעו לדיון הינם למעשה אלה שחזבאללה מעלה כטיעון מרכזי לצורך החיוני בקיומו כמיליציה צבאית עצמאית להגנה על לבנון ושחרורה מהאיום הישראלי. הארגון, המקדיש את כל מאמציו מאז הפסקת האש לשיקום יכולותיו הצבאיות, מציג באין ברירה נכונות לאפשר למדינה הלבנונית לפעול להשגת מטרות אלה, בצד איום מרומז, כי אם הדבר לא יצלח בידיה, חזבאללה יחדש את פעילותו, בזמן ובדרך שימצא לנכון.
לישראל ולהנהגה החדשה בלבנון מפגש אינטרסים, שבמוקדו שימור הפסקת האש ומניעת התאוששותו של חזבאללה הן מבחינה צבאית והן במערכת הלבנונית הפנימית. מכאן, שחילוץ הסכמות מישראל בנושאים אלה משרת את ההנהגה הלבנונית בהתמודדות הפנימית מול חזבאללה. עם זאת, מבחינתה של ישראל חשוב שלא להתעלם ממגבלותיה של המדינה הלבנונית, אשר נמנעת לפי שעה מעימותים אלימים עם חזבאללה, כמו גם מביצועיו החלקיים של צבא לבנון, אשר עדיין מתקשה למנוע נוכחות צבאית של חזבאללה בדרום לבנון.
לאור זאת, חיוני שישראל תתנה בדיונים בקבוצות העבודה העוסקות בהיבטים טריטוריאליים בהבטחתם בראש ובראשונה של צרכיה הביטחוניים. זאת, תוך אבחנה בין היציאה מהנקודות שנתפסו במהלך המלחמה, שאפשרית בטווח קצר יותר, לבין הסוגייה המורכבת יותר של סימון הגבול היבשתי הקבוע. במסגרת זאת על ישראל:
- להתנות את יציאת צה"ל מ-5 הנקודות האסטרטגיות שנתפסו בעקבות המלחמה בכך שצבא לבנון ישלים את פריסתו בכל השטח ויוכיח את יכולתו ונכונותו לפעול לשלילת כל נוכחות צבאית אחרת בדרום לבנון, תוך עיגון המשך חופש הפעולה של צה"ל לפעול מול איומים קיימים ומתפתחים מצד חזבאללה.
- לעמוד על כך שסימון קבוע של הגבול היבשתי, הטומן בחובו ויתורים ישראלים בנקודות המחלוקות, יהווה חלק מהסכם מלא וכולל בין ישראל ללבנון אשר יכלול בראש ובראשונה תביעה לפירוקו המלא של חזבאללה מנשקו, בצד שינוי ביחסים הרשמיים בין ישראל ללבנון.