לפני קצת יותר משנה אירח נשיא סין שי ג'ינפינג את עמיתו הרוסי ולדימיר פוטין בבירה הסינית, והצהרתם המשותפת היוותה מצע לשינוי הסדר העולמי. גם בפסגה במוסקבה שנערכה בשבוע שעבר חזרו השניים על שאיפתם לסדר עולמי רב-קוטבי, דמוקרטי וצודק, אלא שבין שתי הפסגות נפל דבר. שלושה שבועות אחרי הפסגה בבייג'ינג פלשה רוסיה לאוקראינה, ככל הידוע בלי שפוטין דיווח לנשיא שי על כוונתו.
פסגת מוסקבה לא מעלימה את היעדר תמימות הדעים בין סין ורוסיה באשר למלחמה באוקראינה. ביום השנה הראשון לפלישה הרוסית (24.2) פרסמה סין תכנית שלום לאוקראינה, וספק גדול אם היא נועצה קודם לכן במוסקבה, מה גם שהסעיף הראשון מתייחס לריבונות והשלמות הטריטוריאלית של כל המדינות. בעומדו לצד הנשיא שי אמר פוטין כי הרבה מסעיפי התכנית תואמים לגישת רוסיה ואפשר לקבלם כבסיס להסדר, אך המערב וקייב מסרבים. שי לא הביע תמיכה כלשהיא בעמדות הרוסיות.
הדיפלומטיה הסינית זכתה אמנם בהישג יוקרתי על מעורבותה בהסכם בין ערב הסעודית ואיראן, אך ספק אם ארה"ב, האיחוד האירופי ואוקראינה יסכימו למעורבות סינית משמעותית בהסכם, אם וכאשר יושג, בין רוסיה ואוקראינה. פחותה יותר הסבירות שהסכם בין ישראל והפלסטינים יושג במעורבות סינית, שכן ישראל מתנגדת למעורבות בינלאומית בפתרון הסכסוכים עם שכנותיה אך השלימה עם מעורבות ארה"ב בלבד.
גם אם בנושא אוקראינה לא זכה פוטין בהישג מלא, הביקור של שי וההסכמים שנחתמו במהלכו חילצו אותו לעת הזו מבידודו ומחלק מהקשיים הכלכליים שהמלחמה והסנקציות גורמות. הסחר בין רוסיה וסין הגיע ב-2022 להיקף של 200 מיליארד דולר, כאשר סין היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של רוסיה. רוב הסחר (65 אחוז) מתנהל במטבעות של שתי המדינות ולא במטבע זר כך שהוא חשוף פחות לסנקציות. סין הגדילה פי שלושה את צריכת הגז הטבעי שלה מרוסיה בעשור בין 2020-2010 וצפויה אף להגדיל את הצריכה אחרי שחברות סיניות קיבלו נתחים בתשתיות נפט וגז ברוסיה ובכך הקטינו את הסיכון בתלות של סין ביבוא מוגדל מרוסיה. גם אם המחיר שסין משלמת לרוסיה נמוך בצורה משמעותית מהמחירים לצרכנים אחרים, עצם רכישת העודפים הגדולים ברוסיה כתוצאה מדילול התלות האירופית בה, מקל עליה בצורה משמעותית.