חילוקי הדעות הפנימיים בישראל ביחס לרפורמה המשפטית, וגל הטרור הפלסטיני, זוכים להתייחסות נרחבת בנאומו האחרון (16 בפברואר) של מזכ"ל חזבאללה, נסראללה, אשר מצייר אירועים אלה כמשברים קשים, אשר להם גרמה "הממשלה המטופשת הנוכחית" של ישראל ואשר מסמנים לטענתו את פריצתה בקרוב של "מלחמת אזרחים", כשהוא מביע תקווה שישראל לא תשלים 80 שנות קיום.
בנאום ניכר כי נסראללה עוקב מקרוב מאוד אחר ההתרחשויות בישראל, אך כהרגלו הוא מציג פרשנות משלו אשר איננה משקפת בהכרח את המציאות, ואשר משרתת אותו לצרכיו. זאת הן במטרה להפגין את תפקידו החיובי בהגנה על לבנון מול כלל הציבור במדינה, הן לביסוס "משוואת ההרתעה" מול ישראל, והן להשחרת פניה של ארה"ב בפני הציבור הלבנוני כאחראית לגרירתה של לבנון לכאוס. ברקע לכך, עומדת ההידרדרות הנמשכת של המצב בלבנון, הסובלת מקריסה כלכלית מוחלטת ומוואקום פוליטי. חזבאללה מושפע גם הוא מהמשבר הכלכלי, ובנאומו, אשר עסק בהרחבה במצבה של לבנון, נסראללה אף מודה ש"אנשים בסביבת חזבאללה" סובלים מהמצב. חשוב לזכור כי במקביל כל ניסיונותיו של נסראללה להביא לבחירת נשיא חדש כלבבו, נחלו עד כה כישלון חרוץ וניכר כי נסראללה מוטרד מכך.
באשר לעימות מול ישראל – למרות רוח הלחימה שדאג נסראללה להפגין בנאומו, נראה, כי דבריו נועדו בעיקר לשמר את "משוואת ההרתעה" עם ישראל והם אינם מבטאים שינוי מגמה בעת הזו. מצביעה על כך גם התייחסותו להסכם הגז בין ישראל ללבנון. בנאום נסראללה קושר באופן מופרך בין העיכוב בהפקת הגז בצד הלבנוני לבין תחילת הפקת הגז בשדה "כריש" וטוען, כי אם יסתבר שהתאגיד מטעם לבנון גורר רגליים, הרי שהוא לא יסכים להמשך הפקת הגז ב"כריש", אך בה בעת טוען, כי ברור לו שלהפקת הגז בלבנון נדרשות עוד 3-4 שנים.
חילוקי הדעות הפנימיים בישראל ביחס לרפורמה המשפטית, וגל הטרור הפלסטיני, זוכים להתייחסות נרחבת בנאומו האחרון (16 בפברואר) של מזכ"ל חזבאללה, נסראללה, אשר מצייר אירועים אלה כמשברים קשים, אשר להם גרמה "הממשלה המטופשת הנוכחית" של ישראל ואשר מסמנים לטענתו את פריצתה בקרוב של "מלחמת אזרחים", כשהוא מביע תקווה שישראל לא תשלים 80 שנות קיום.
בנאום ניכר כי נסראללה עוקב מקרוב מאוד אחר ההתרחשויות בישראל, אך כהרגלו הוא מציג פרשנות משלו אשר איננה משקפת בהכרח את המציאות, ואשר משרתת אותו לצרכיו. זאת הן במטרה להפגין את תפקידו החיובי בהגנה על לבנון מול כלל הציבור במדינה, הן לביסוס "משוואת ההרתעה" מול ישראל, והן להשחרת פניה של ארה"ב בפני הציבור הלבנוני כאחראית לגרירתה של לבנון לכאוס. ברקע לכך, עומדת ההידרדרות הנמשכת של המצב בלבנון, הסובלת מקריסה כלכלית מוחלטת ומוואקום פוליטי. חזבאללה מושפע גם הוא מהמשבר הכלכלי, ובנאומו, אשר עסק בהרחבה במצבה של לבנון, נסראללה אף מודה ש"אנשים בסביבת חזבאללה" סובלים מהמצב. חשוב לזכור כי במקביל כל ניסיונותיו של נסראללה להביא לבחירת נשיא חדש כלבבו, נחלו עד כה כישלון חרוץ וניכר כי נסראללה מוטרד מכך.
באשר לעימות מול ישראל – למרות רוח הלחימה שדאג נסראללה להפגין בנאומו, נראה, כי דבריו נועדו בעיקר לשמר את "משוואת ההרתעה" עם ישראל והם אינם מבטאים שינוי מגמה בעת הזו. מצביעה על כך גם התייחסותו להסכם הגז בין ישראל ללבנון. בנאום נסראללה קושר באופן מופרך בין העיכוב בהפקת הגז בצד הלבנוני לבין תחילת הפקת הגז בשדה "כריש" וטוען, כי אם יסתבר שהתאגיד מטעם לבנון גורר רגליים, הרי שהוא לא יסכים להמשך הפקת הגז ב"כריש", אך בה בעת טוען, כי ברור לו שלהפקת הגז בלבנון נדרשות עוד 3-4 שנים.