במרכז הסדר העולמי נמצא המשבר בין רוסיה למערב סביב אוקראינה, שמאיים להפוך למהלך צבאי רוסי מול אוקראינה. נשאלת השאלה – מהם מניעיו של פוטין סביב המשבר הנוכחי ומהי תמונת המצב המצטיירת כתוצאה מכך?
המוטיבציה להחזיר עטרה ליושנה הינה בראש סדר המניעים ובתוך כך עולה שאיפתו של פוטין לשקם את ברית המועצות. בין היתר, משמעות הדבר היא שליטת רוסיה במרחב הפוסט-סובייטי. כחלק מזה, אנו עדים לפעולות בלימה של מאמצי המערכת המערבית, ארה"ב ונאט"ו, מהתרחבותן לאוקראינה והתרחקותה של זו האחרונה מהפיקוח הרוסי.
כמו כן, פוטין מנהל מאמץ עיקש להתמודד בסדר העולמי הקיים ולבנות את רוסיה כמעצמה עולמית. פועל יוצא מכך הינו ליצור עולם רב קוטבי ולהחזיר במידת מה את הסדר העולמי לזה שהיה לאחר 1945. בהקשר זה, רוסיה פועלת כדי לנצל הזדמנויות לפרוץ את הסטאטוס המיוחד, זאת אל מול התנגדות של מעצמות אחרות. ניסיונה של אוקראינה להתנער מהפיקוח הרוסי ולהצטרף לנאט"ו תורגם לקריאת תיגר על הסדר הקיים. זאת, על ידי הצגת אולטימטום למערב בדבר אי התרחבות נאט"ו מזרחה וסילוק נוכחותה האסטרטגית במזרח אירופה. בנוסף לכך, יש לקחת בחשבון את הדימוי המצטייר של היחלשות השליטה המערבית במערכת הבינלאומית.
יוזכר כי רוסיה מאז 2014 נמצאת תחת סנקציות כלכליות ומדיניות קשות. בתוך כך, התמודדות אירופה עם משבר אנרגיה משולב במארג השיקולים של פוטין, שכן מקורות אנרגיה מהווים את מוצר הייצוא העיקרי של רוסיה. המשבר הנוכחי מאפשר לייצר מערכת של לחצים בינלאומיים. רוסיה במידה רבה הייתה רוצה להביא לביטול הסנקציות המערביות עליה, להינצל ממשבר כלכלי ולהשתקם.
לצד כלל המניעים הללו, עומדים גם שיקולים פוליטיים פנימיים רוסיים. אובדן התמיכה הציבורית לצד מאבקי כוח בצמרת השלטון – על רקע פוליטי, כלכלי ובעקבות ניגודי אינטרסים סקטוריאליים, וכן מאבקי כוח כחלק ממלחמת הירושה סביב פוטין, כל אלה יוצרים סיטואציה הקרובה למשבר במוקדי הכוח הרוסיים. אחד הביטויים לכך היה מכתבו של ארגון הקצינים הרוסים, אשר פורסם בימים אלה והביע התנגדות ליציאה למלחמה נגד אוקראינה ואף קרא לפוטין להתפטר.
במציאות המתפתחת כעת, שיקולים אלה עמדו מאחורי התלקחות המשבר הנוכחי המתנהל כביכול סביב אוקראינה מול המערב (נאט"ו), תוך דרישה לשינוי הסדר העולמי כפי שכבר צוין לעיל. משבר זה, מנוהל מזה תקופה ממושכת בשיטה של הפעלת לחצים, מלחמת תודעה, משני הצדדים, זאת במקביל לריכוזי הכוחות המדווחים כל העת לאורך אוקראינה. בכל התקופה הנוכחית מתקיים דיאלוג רצוף בין הצדדים כך שחרף ההצהרות לגבי כוונות הרוסים לתקוף – המשא ומתן טרם הסתיים. ברור כי שני הצדדים יעדיפו פתרון לפשרה, אך מוקדם מכדי לסכם.
תגובות אפשריות לסירוב מערבי להיענות יכולות לכלול פלישה מוגבלת לאוקראינה במטרה לערער את השלטון האוקראיני או להחליפו. כמו כן, לא מן הנמנע כי קיימת אפשרות להתניע משבר באזורים נוספים, בין היתר במזרח התיכון ובפרט בנושא האיראני-סורי-ישראלי.
במרכז הסדר העולמי נמצא המשבר בין רוסיה למערב סביב אוקראינה, שמאיים להפוך למהלך צבאי רוסי מול אוקראינה. נשאלת השאלה – מהם מניעיו של פוטין סביב המשבר הנוכחי ומהי תמונת המצב המצטיירת כתוצאה מכך?
המוטיבציה להחזיר עטרה ליושנה הינה בראש סדר המניעים ובתוך כך עולה שאיפתו של פוטין לשקם את ברית המועצות. בין היתר, משמעות הדבר היא שליטת רוסיה במרחב הפוסט-סובייטי. כחלק מזה, אנו עדים לפעולות בלימה של מאמצי המערכת המערבית, ארה"ב ונאט"ו, מהתרחבותן לאוקראינה והתרחקותה של זו האחרונה מהפיקוח הרוסי.
כמו כן, פוטין מנהל מאמץ עיקש להתמודד בסדר העולמי הקיים ולבנות את רוסיה כמעצמה עולמית. פועל יוצא מכך הינו ליצור עולם רב קוטבי ולהחזיר במידת מה את הסדר העולמי לזה שהיה לאחר 1945. בהקשר זה, רוסיה פועלת כדי לנצל הזדמנויות לפרוץ את הסטאטוס המיוחד, זאת אל מול התנגדות של מעצמות אחרות. ניסיונה של אוקראינה להתנער מהפיקוח הרוסי ולהצטרף לנאט"ו תורגם לקריאת תיגר על הסדר הקיים. זאת, על ידי הצגת אולטימטום למערב בדבר אי התרחבות נאט"ו מזרחה וסילוק נוכחותה האסטרטגית במזרח אירופה. בנוסף לכך, יש לקחת בחשבון את הדימוי המצטייר של היחלשות השליטה המערבית במערכת הבינלאומית.
יוזכר כי רוסיה מאז 2014 נמצאת תחת סנקציות כלכליות ומדיניות קשות. בתוך כך, התמודדות אירופה עם משבר אנרגיה משולב במארג השיקולים של פוטין, שכן מקורות אנרגיה מהווים את מוצר הייצוא העיקרי של רוסיה. המשבר הנוכחי מאפשר לייצר מערכת של לחצים בינלאומיים. רוסיה במידה רבה הייתה רוצה להביא לביטול הסנקציות המערביות עליה, להינצל ממשבר כלכלי ולהשתקם.
לצד כלל המניעים הללו, עומדים גם שיקולים פוליטיים פנימיים רוסיים. אובדן התמיכה הציבורית לצד מאבקי כוח בצמרת השלטון – על רקע פוליטי, כלכלי ובעקבות ניגודי אינטרסים סקטוריאליים, וכן מאבקי כוח כחלק ממלחמת הירושה סביב פוטין, כל אלה יוצרים סיטואציה הקרובה למשבר במוקדי הכוח הרוסיים. אחד הביטויים לכך היה מכתבו של ארגון הקצינים הרוסים, אשר פורסם בימים אלה והביע התנגדות ליציאה למלחמה נגד אוקראינה ואף קרא לפוטין להתפטר.
במציאות המתפתחת כעת, שיקולים אלה עמדו מאחורי התלקחות המשבר הנוכחי המתנהל כביכול סביב אוקראינה מול המערב (נאט"ו), תוך דרישה לשינוי הסדר העולמי כפי שכבר צוין לעיל. משבר זה, מנוהל מזה תקופה ממושכת בשיטה של הפעלת לחצים, מלחמת תודעה, משני הצדדים, זאת במקביל לריכוזי הכוחות המדווחים כל העת לאורך אוקראינה. בכל התקופה הנוכחית מתקיים דיאלוג רצוף בין הצדדים כך שחרף ההצהרות לגבי כוונות הרוסים לתקוף – המשא ומתן טרם הסתיים. ברור כי שני הצדדים יעדיפו פתרון לפשרה, אך מוקדם מכדי לסכם.
תגובות אפשריות לסירוב מערבי להיענות יכולות לכלול פלישה מוגבלת לאוקראינה במטרה לערער את השלטון האוקראיני או להחליפו. כמו כן, לא מן הנמנע כי קיימת אפשרות להתניע משבר באזורים נוספים, בין היתר במזרח התיכון ובפרט בנושא האיראני-סורי-ישראלי.