בריאיון שהעניק הנשיא הסורי אחמד א־שרע לערוץ אל־משהד לאחרונה, הוא שב ודחה את רעיון פתיחת חזית צבאית נגד חזבאללה בלבנון במסגרת ההצעה התמוהה של הנשיא טראמפ. הימנעותו של א־שרע נובעת משילוב של שיקולים פנימיים ואזוריים. מבית, הצבא הסורי עדיין נמצא בתהליך שיקום ובנייה מחדש, יכולותיו מוגבלות והוא מתמודד עם אתגרים ביטחוניים ופוליטיים משמעותיים. עימות עם חזבאללה עלול לגרור את סוריה לביצה הלבנונית, להסיט
משאבים מהחזית הפנימית ואף לערער את יציבות המשטר.
בנוסף, מהלך כזה עלול להצטייר בציבור הסורי כצעד המשרת את ישראל – תדמית שא־שרע מבקש להימנע ממנה. ברמה האזורית, מרבית השחקנים הביעו הסתייגות ממעורבות סורית בלבנון. א־שרע, המשקיע מאמצים רבים בשיקום מעמדה הבינלאומי של סוריה, אינו מעוניין לסכן את הישגיו הדיפלומטיים. גם בלבנון עצמה אין רצון לראות את דמשק שבה להתערב בענייניה, נוכח הזיכרונות הקשים מתקופת הנוכחות הסורית במדינה בין 1976 ל־2005. טורקיה, בעלת בריתה המרכזית של דמשק, חוששת אף היא מפגיעה ביציבות השברירית בסוריה ומהשלכותיה על השפעתה במדינה.
גם בישראל, על אף שהחלשת חזבאללה הוא בגדר אינטרס משותף, נראה שיש היום יותר קולות שמתנגדים למעורבות סורית בלבנון. המערכת הישראלית נותרה חשדנית כלפי אופיו וכוונותיו של א-שרע בשל עברו הג'יהאדיסטי ולנוכח טראומת 7 באוקטובר. מהלך כזה מעורר חשש מפני התפשטות סונית-קיצונית לעבר לבנון, ייתכן כחלק מתוכנית סורית עתידית להחיות את חזון "סוריה הגדולה"- "א-שאם", הכוללת גם את לבנון. בראיית גורמים בישראל עדיף להתמודד עם השטן השיעי המוכר מאשר אויב ג'האדיסטי חדש.
על אף שהניתוח הרציונלי מצביע על סבירות נמוכה שא-שרע יזום מהלך התקפי בלבנון, במזרח התיכון המציאות נותרת דינמית. לפי דיווח בעיתון הלבנוני אל־מודון, דמשק השאירה פתח מסוים לאפשרות שתענה להצעה האמריקאית והציבה תנאים מחמירים לכל מעורבות אפשרית נגד חזבאללה, ובהם נסיגה ישראלית משטחי סוריה ולבנון, בנוסף להתחייבותה שלא להתערב בעניינים פנימיים. עוד נטען שדמשק דרשה סיוע צבאי ומימון לפעילות המבצעית, לצד גיבוי אווירי אמריקאי - כך שהכל פתוח. לעת עתה, נראה כי א־שרע מעדיף להימנע מההרפתקה הלבנונית.
בריאיון שהעניק הנשיא הסורי אחמד א־שרע לערוץ אל־משהד לאחרונה, הוא שב ודחה את רעיון פתיחת חזית צבאית נגד חזבאללה בלבנון במסגרת ההצעה התמוהה של הנשיא טראמפ. הימנעותו של א־שרע נובעת משילוב של שיקולים פנימיים ואזוריים. מבית, הצבא הסורי עדיין נמצא בתהליך שיקום ובנייה מחדש, יכולותיו מוגבלות והוא מתמודד עם אתגרים ביטחוניים ופוליטיים משמעותיים. עימות עם חזבאללה עלול לגרור את סוריה לביצה הלבנונית, להסיט
משאבים מהחזית הפנימית ואף לערער את יציבות המשטר.
בנוסף, מהלך כזה עלול להצטייר בציבור הסורי כצעד המשרת את ישראל – תדמית שא־שרע מבקש להימנע ממנה. ברמה האזורית, מרבית השחקנים הביעו הסתייגות ממעורבות סורית בלבנון. א־שרע, המשקיע מאמצים רבים בשיקום מעמדה הבינלאומי של סוריה, אינו מעוניין לסכן את הישגיו הדיפלומטיים. גם בלבנון עצמה אין רצון לראות את דמשק שבה להתערב בענייניה, נוכח הזיכרונות הקשים מתקופת הנוכחות הסורית במדינה בין 1976 ל־2005. טורקיה, בעלת בריתה המרכזית של דמשק, חוששת אף היא מפגיעה ביציבות השברירית בסוריה ומהשלכותיה על השפעתה במדינה.
גם בישראל, על אף שהחלשת חזבאללה הוא בגדר אינטרס משותף, נראה שיש היום יותר קולות שמתנגדים למעורבות סורית בלבנון. המערכת הישראלית נותרה חשדנית כלפי אופיו וכוונותיו של א-שרע בשל עברו הג'יהאדיסטי ולנוכח טראומת 7 באוקטובר. מהלך כזה מעורר חשש מפני התפשטות סונית-קיצונית לעבר לבנון, ייתכן כחלק מתוכנית סורית עתידית להחיות את חזון "סוריה הגדולה"- "א-שאם", הכוללת גם את לבנון. בראיית גורמים בישראל עדיף להתמודד עם השטן השיעי המוכר מאשר אויב ג'האדיסטי חדש.
על אף שהניתוח הרציונלי מצביע על סבירות נמוכה שא-שרע יזום מהלך התקפי בלבנון, במזרח התיכון המציאות נותרת דינמית. לפי דיווח בעיתון הלבנוני אל־מודון, דמשק השאירה פתח מסוים לאפשרות שתענה להצעה האמריקאית והציבה תנאים מחמירים לכל מעורבות אפשרית נגד חזבאללה, ובהם נסיגה ישראלית משטחי סוריה ולבנון, בנוסף להתחייבותה שלא להתערב בעניינים פנימיים. עוד נטען שדמשק דרשה סיוע צבאי ומימון לפעילות המבצעית, לצד גיבוי אווירי אמריקאי - כך שהכל פתוח. לעת עתה, נראה כי א־שרע מעדיף להימנע מההרפתקה הלבנונית.