הדילמה הטורקית: בין רוסיה לאוקראינה - המכון למחקרי ביטחון לאומי
לך לחלק עליון לך לתוכן מרכזי לך לחלק תחתון לך לחיפוש
לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
המכון למחקרי ביטחון לאומי
לוגו אוניברסיטת תל אביב - מעבר לאתר חיצוני, נפתח בעמוד חדש
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
  • מחקר
    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
        • יחסי ישראל-ארצות הברית
        • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
        • רוסיה
        • אירופה
      • איראן והציר השיעי
        • איראן
        • לבנון וחזבאללה
        • סוריה
        • תימן והחות'ים
        • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
        • יחסי ישראל-פלסטינים
        • רצועת עזה וחמאס
        • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
        • סעודיה ומדינות המפרץ
        • טורקיה
        • מצרים
        • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
        • צבא ואסטרטגיה
        • חוסן חברתי והחברה הישראלית
        • יחסי יהודים-ערבים בישראל
        • אקלים, תשתיות ואנרגיה
        • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
        • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
        • משפט וביטחון לאומי
        • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
        • תודעה והשפעה זרה
        • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • -
      • כל הפרסומים
      • מבט על
      • ניירות מדיניות
      • פרסום מיוחד
      • עדכן אסטרטגי
      • במה טכנולוגית
      • מזכרים
      • פוסטים
      • ספרים
      • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • רדיו וטלוויזיה
      • מאמרים
      • ראיונות
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • מחקר
    • נושאים
    • ישראל בזירה הגלובלית
    • יחסי ישראל-ארצות הברית
    • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
    • רוסיה
    • אירופה
    • איראן והציר השיעי
    • איראן
    • לבנון וחזבאללה
    • סוריה
    • תימן והחות'ים
    • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
    • מסכסוך להסדרים
    • יחסי ישראל-פלסטינים
    • רצועת עזה וחמאס
    • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
    • סעודיה ומדינות המפרץ
    • טורקיה
    • מצרים
    • ירדן
    • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
    • צבא ואסטרטגיה
    • חוסן חברתי והחברה הישראלית
    • יחסי יהודים-ערבים בישראל
    • אקלים, תשתיות ואנרגיה
    • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
    • המחקר העל-זירתי
    • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
    • משפט וביטחון לאומי
    • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
    • תודעה והשפעה זרה
    • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
    • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
    • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
    • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים
    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • נתונים
    • סקרים
    • זרקור
    • מפות
    • חרבות ברזל - תמונת מצב מתעדכנת
  • אירועים
  • צוות
  • אודות
    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה
    • תקשורת
      • מאמרים
      • ראיונות וציטוטים
      • רדיו וטלוויזיה
    • וידאו
    • הודעות לעיתונות
  • פודקאסט
  • ניוזלטר
  • צור קשר
  • English
  • תמכו בנו
bool(false)

פוסטים

דף הבית פוסטים הדילמה הטורקית: בין רוסיה לאוקראינה

הדילמה הטורקית: בין רוסיה לאוקראינה
גליה לינדנשטראוס, רמי דניאל 1 במרץ, 2022
קרא ב

החלטתה של אנקרה, בהתאם לאמנת מונטרה (1936), לסגור את המיצרים בין הים השחור לים האגאי למעבר ספינות מלחמה, לא צפויה להשפיע משמעותית על היכולות של הצי הרוסי ביחס ללחימה באוקראינה, כי למעט אם טורקיה עצמה תהפוך לצד בלוחמה, יש זכות לספינות קרב רוסיות הפרושות בזירות אחרות לחזור לבסיסן בים השחור. הצעד הטורקי כן עשוי להשפיע על יכולת המעבר של ספינות קרב לזירות אחרות שבהן רוסיה מעורבת כדוגמת סוריה. לצעד יש גם משמעות סימבולית בהקשר של המאמץ הבינלאומי להביא להפסקת הלחימה באוקראינה. ההחלטה התקבלה בין היתר לאור התגברות המתח בין רוסיה למערב וכן פגיעה רוסית בכמה אוניות אזרחיות בים השחור.

לצד זאת, אנקרה עדיין צועדת בין הטיפות. הממשלה הטורקית הביעה את רצונה לתווך בין הצדדים וגינתה פומבית את הפגיעה בריבונות של אוקראינה, אך היא לא שותפה למאמץ להטיל סנקציות כלכליות על רוסיה ולא סגרה את המרחב האווירי שלה למטוסים רוסים. בדומה למדיניות שלה סביב סיפוח חצי האי קרים ב-2014, מטרתם של הצעדים המעשיים המלווים לגינוי היא שהם לא יהיו כאלו אשר יביאו לשבר ביחסי טורקיה-רוסיה. בדומה לשיקולים הישראלים, גם באנקרה מודאגים שמשבר ביחסים עם מוסקבה יוביל את רוסיה לצעדי עונשין כלפי טורקיה בסוריה.

טורקיה, הנמצאת בעיצומו של משבר כלכלי, תלויה גם ברצון הטוב הרוסי בתחומים חיוניים לכלכלה שלה. התיירים הרוסים הרבים הנופשים בטורקיה מהווים מקור הכנסה משמעותי למדינה ורוסיה היא ספקית מרכזית של גז טבעי לרוסיה (שליש מהיבוא הטורקי) וחיטה (שני שליש מהיבוא הטורקי). יש לציין שאוקראינה היא גם כן ספקית חיטה משמעותית לטורקיה ואף התיירות הרבה ממנה מהווה מקור הכנסה לטורקיה.

היבט אחד חיובי מבחינת אנקרה יכול להיות העובדה שיש עדויות להצלחה של המל"טים הטורקים שיש ברשות אוקראינה בלוחמה מול כוחות רוסים (אם כי לאוקראינה יש רק 20 מל"טים מסוג באיראקטר). אחרי ההצלחות של המל"טים הטורקים בסכסוכים מול מיליציות וצבאות חלשים יותר, בלוב, בארמניה, באתיופיה, המכות שהכו המל"טים הטורקים לצבא רוסיה, הנחשב כוח חזק יותר, מהוות הצלחה תעמולתית ואף מסחרית לטורקיה, שיכולה לטעון שהתוצרת שלה עברה עוד מבחן בהצלחה. לעומת זאת, חלק מתהליך ייצור המל"טים הטורקים תלוי במנועים מאוקראינה והמלחמה במדינה עלולה לפגוע גם בייצור הכלים הטורקים.

אם תימשך המגמה של הגברת האחדות הפנימית בנאט"ו בעקבות ההתפתחויות האחרונות, כפי שרבים צופים, הדבר גם יכול להשליך באופן חיובי על טורקיה החברה בברית.  למרות זאת, סביר שהבעיה הבסיסית של  המתחים סביב ההתקרבות בין רוסיה וטורקיה מאז 2016 תמשיך להוות אתגר משמעותי.

נושאים: טורקיה, נאט"ו, רוסיה, מלחמת אוקראינה-רוסיה
פוסטים אחרונים
לכל הפוסטים
ביקור טראמפ במדינות המפרץ: המדריך המלא
11 במאי, 2025
פגיעת הטיל בנתב"ג: מה התרחש, מדוע נכשל היירוט – ומהן המסקנות?
5 במאי, 2025
הדרוזים בסוריה תחת אש: כיצד צריכה להגיב ישראל?
4 במאי, 2025

הישארו מעודכנים

ההרשמה התקבלה בהצלחה! תודה.
  • מחקר

    • נושאים
      • ישראל בזירה הגלובלית
      • יחסי ישראל-ארה"ב
      • מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין
      • רוסיה
      • אירופה
      • איראן והציר השיעי
      • איראן
      • לבנון וחזבאללה
      • סוריה
      • תימן והחות'ים
      • עיראק והמיליציות השיעיות העיראקיות
      • מסכסוך להסדרים
      • יחסי ישראל-פלסטינים
      • רצועת עזה וחמאס
      • הסכמי שלום ונורמליזציה במזרח התיכון
      • סעודיה ומדינות המפרץ
      • טורקיה
      • מצרים
      • ירדן
      • מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל
      • צבא ואסטרטגיה
      • חוסן חברתי והחברה הישראלית
      • יחסי יהודים-ערבים בישראל
      • אקלים, תשתיות ואנרגיה
      • טרור ולוחמה בעצימות נמוכה
      • המחקר העל-זירתי
      • המרכז לאיסוף וניתוח נתונים
      • משפט וביטחון לאומי
      • טכנולוגיות מתקדמות וביטחון לאומי
      • תודעה והשפעה זרה
      • כלכלה וביטחון לאומי
    • פרויקטים
      • מניעת הגלישה למציאות של מדינה אחת
      • אנטישמיות בת-זמננו בארצות הברית
      • תפיסות ביחס ליהודים ולישראל במרחב הערבי-מוסלמי והשפעותיהן על המערב
  • פרסומים

    • כל הפרסומים
    • מבט על
    • ניירות מדיניות
    • פרסום מיוחד
    • עדכן אסטרטגי
    • במה טכנולוגית
    • מזכרים
    • נתונים
    • פוסטים
    • ספרים
    • ארכיון
  • אודות

    • חזון וייעוד
    • קורות המכון
    • המחקר
    • הדירקטוריון
    • הדרכה ולמידה
    • התמחות במכון
    • מלגות ופרסים
    • דיווח לרשות התאגידים
  • מדיה

    • כתבות תקשורת
    • רדיו וטלויזיה
    • מאמרים
    • ראיונות
    • וידאו
    • פודקאסטרטגי
    • הודעות לעיתונות
  • דף הבית

  • אירועים

  • נתונים

  • צוות

  • צור קשר

  • ניוזלטר

  • English

לוגו INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי, מחקר אסטרטגי, חדשני ומכוון מדיניות- מעבר לדף הבית
רחוב חיים לבנון 40 תל אביב 6997556 | טל 03-640-0400 | פקס 03-774-7590 | דוא"ל לפניות הציבור info@inss.org.il
פותח על ידי דעת מקבוצת רילקומרס.
This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.