כשלוש מאות אלף קולות בלבד (מתוך למעלה מ-21 מיליון בוחרים) הפרידו בין המועמד השמרני לאומני שניצח בבחירות בפולין (50.9% ) למועמד המחנה הליברלי (49.1%). הבדל קטן עם משמעויות עבור מדיניות הפנים והחוץ של פולין בשנים הקרובות.
החוקה הפולנית מעניקה לנשיא סמכויות נרחבות יחסית לתפקיד ייצוגי. הנשיא מחזיק בתפקיד עיצוב מדיניות החוץ, לרבות מינוי שגרירים, וכן מחזיק בסמכויות בעיצוב מדיניות ההגנה, כולל מינוי מפקדים בכירים. בנוסף, עומדות ברשותו סמכויות גם בתחום הפנים, והוא רשאי להטיל וטו על חוקים שאושרו בפרלמנט, להציע יוזמות חקיקה ולמנות שופטים.
תקוותו הגדולה של רוה"מ המכהן, טוסק, הייתה שמועמדו לכהונת הנשיא יזכה, ובכך יתאפשר לו ליישם רפורמות שקידם בתחום הפנים, שאמורות היו להשיב את פולין, לאחר שמונה שנות שלטון מפלגת החוק והצדק ("פיס"), למסלול של דמוקרטיה ליבראלית. זאת לצד רפורמות נוספות שקידם כלפי חוץ, שכוללות התקרבות מחודשת לאיחוד האירופי והידוק הקשר עם צרפת וגרמניה. הנשיא המכהן (המייצג את "פיס") עשה כל שביכולתו כדי להציב מכשולים בדרכה של ממשלת הקואליציה ליישום סדרי היום שלה. חוסר יכולתה ליישם הבטחותיה (רפורמות משפטית וליברליזציה בתחומי הפנים, למשל בנושא הפלות) מצא ביטוי בביקורת ציבורית גוברת על תפקוד הממשלה. חלק מציבור בוחריה בחר לתת ביטוי לאכזבתו בכך שלא הצביע. דבר שככל הנראה השפיע על תוצאות הבחירות.
גם אם רוה"מ יזכה בהצבעת האמון שנקבעה ל-11 ביוני, הרי ש"הקוהביטציה" עם הנשיא הנבחר, שיציב לו מכשולים ככל שיוכל, תהפוך את רוה"מ "לברווז צולע", בעיקר בתחום הפנים.
בהקשר לנושאים הבוערים על סדר היום האירופי והבינלאומי, הנשיא הנבחר ורוה"מ תופסים את רוסיה כאיום. בעוד שרוה"מ ועמיתיו לאיחוד מחויבים להמשך תמיכה באוקראינה, יש ספקות ביחס למחויבות הנשיא, שהבהיר כי אינו תומך בצירוף אוקראינה לברית נאט״ו. השותפות עם ארה״ב, תחת נשיאות טראמפ, נתפסת כמרכזית עבור הנשיא. טראמפ בירך אותו על נצחנו, והוא עצמו צפוי לבקר בוושינגטון לאחר ביקור בוותיקן. ממעט ההתבטאויות הפוליטיות של הנשיא הנבחר, עולה ה"אירוסקפטיות" למדינות האיחוד האירופי ולמוסדותיו בכלל. בכך הוא אינו שונה מעמיתיו לקואליציה הגדלה של מנהיגי ימין קיצוני פופוליסטי אירופי, שמרביתם הזדרזו לברך על זכייתו.
לסיכום, תוצאות הבחירות בפולין הבליטו את הפולריזציה של החברה הפולנית, וכן כי בפני המדינה ניצבת תקופה אי יציבות פוליטית.
כשלוש מאות אלף קולות בלבד (מתוך למעלה מ-21 מיליון בוחרים) הפרידו בין המועמד השמרני לאומני שניצח בבחירות בפולין (50.9% ) למועמד המחנה הליברלי (49.1%). הבדל קטן עם משמעויות עבור מדיניות הפנים והחוץ של פולין בשנים הקרובות.
החוקה הפולנית מעניקה לנשיא סמכויות נרחבות יחסית לתפקיד ייצוגי. הנשיא מחזיק בתפקיד עיצוב מדיניות החוץ, לרבות מינוי שגרירים, וכן מחזיק בסמכויות בעיצוב מדיניות ההגנה, כולל מינוי מפקדים בכירים. בנוסף, עומדות ברשותו סמכויות גם בתחום הפנים, והוא רשאי להטיל וטו על חוקים שאושרו בפרלמנט, להציע יוזמות חקיקה ולמנות שופטים.
תקוותו הגדולה של רוה"מ המכהן, טוסק, הייתה שמועמדו לכהונת הנשיא יזכה, ובכך יתאפשר לו ליישם רפורמות שקידם בתחום הפנים, שאמורות היו להשיב את פולין, לאחר שמונה שנות שלטון מפלגת החוק והצדק ("פיס"), למסלול של דמוקרטיה ליבראלית. זאת לצד רפורמות נוספות שקידם כלפי חוץ, שכוללות התקרבות מחודשת לאיחוד האירופי והידוק הקשר עם צרפת וגרמניה. הנשיא המכהן (המייצג את "פיס") עשה כל שביכולתו כדי להציב מכשולים בדרכה של ממשלת הקואליציה ליישום סדרי היום שלה. חוסר יכולתה ליישם הבטחותיה (רפורמות משפטית וליברליזציה בתחומי הפנים, למשל בנושא הפלות) מצא ביטוי בביקורת ציבורית גוברת על תפקוד הממשלה. חלק מציבור בוחריה בחר לתת ביטוי לאכזבתו בכך שלא הצביע. דבר שככל הנראה השפיע על תוצאות הבחירות.
גם אם רוה"מ יזכה בהצבעת האמון שנקבעה ל-11 ביוני, הרי ש"הקוהביטציה" עם הנשיא הנבחר, שיציב לו מכשולים ככל שיוכל, תהפוך את רוה"מ "לברווז צולע", בעיקר בתחום הפנים.
בהקשר לנושאים הבוערים על סדר היום האירופי והבינלאומי, הנשיא הנבחר ורוה"מ תופסים את רוסיה כאיום. בעוד שרוה"מ ועמיתיו לאיחוד מחויבים להמשך תמיכה באוקראינה, יש ספקות ביחס למחויבות הנשיא, שהבהיר כי אינו תומך בצירוף אוקראינה לברית נאט״ו. השותפות עם ארה״ב, תחת נשיאות טראמפ, נתפסת כמרכזית עבור הנשיא. טראמפ בירך אותו על נצחנו, והוא עצמו צפוי לבקר בוושינגטון לאחר ביקור בוותיקן. ממעט ההתבטאויות הפוליטיות של הנשיא הנבחר, עולה ה"אירוסקפטיות" למדינות האיחוד האירופי ולמוסדותיו בכלל. בכך הוא אינו שונה מעמיתיו לקואליציה הגדלה של מנהיגי ימין קיצוני פופוליסטי אירופי, שמרביתם הזדרזו לברך על זכייתו.
לסיכום, תוצאות הבחירות בפולין הבליטו את הפולריזציה של החברה הפולנית, וכן כי בפני המדינה ניצבת תקופה אי יציבות פוליטית.