מבצע 'עם כלביא': סקירת מערכות הטילים וכטב"מי הנפץ ששיגרו האיראנים לעבר ישראל
במה טכנולוגית, 23 באוקטובר 2025
אריה אבירם[1]
במהלך 12 ימי מבצע 'עם כלביא' (24-13 ביוני 2025) שיגרו האיראנים לעבר ישראל מטחים גדולים וצפופים של טילים בליסטיים ארוכי טווח – כ-500 טילים בסך הכול – וכטב"מי נפץ (המכונים גם טילים משוטטים) – כ-1,000 בסך הכול. מערכי ההגנה האווירית הצליחו ליירט ולהפיל יותר מ-80 אחוזים מהטילים הבליסטיים (63 טילים הצליחו לחדור את מערכות ההגנה) ויותר מ-99 אחוזים מכטב"מי הנפץ (רק כטב"ם אחד הצליח לחדור ולפגוע בבניין בצפון). מפגיעות הטילים נהרגו 28 אנשים, נגרם נזק ניכר למאות מבנים ואלפי אנשים נותרו ללא קורת גג. הטילים האיראניים פגעו גם בתשתיות קריטיות – בית החולים סורוקה בבאר שבע, מתקן בז"ן בחיפה ומכון וייצמן ברחובות, ולפי מקורות זרים – גם במספר מתקנים צבאיים.
בסקירה שלפניכם מפורטים מערכות הטילים הבליסטיים וכטב"מי הנפץ ששיגרו האיראנים לעבר ישראל במהלך המבצע. הסקירה מבוססת על מקורות גלויים.
טילים בליסטיים
GHADR 110
GHADR 110 הוא טיל בליסטי דו-שלבי לטווח בינוני, שנחשף בפעם הראשונה בשנת 2007 כפיתוח המתבסס על סדרת טילי ה-SHAHAB. הוא מוּנע באמצעות מנוע דלק נוזלי בשלב הראשון ומנוע דלק מוצק בשלב השני, ונושא ראש קרבי (רש"ק) שמשקלו 650 עד 1,000 ק"ג לטווח של 1,800 עד 2,000 ק"מ. ההנחיה שלו מתבצעת באמצעות מערכת ניווט אינרציאלית, ומערכת ניווט לווייני מאפשרת לו לפגוע בסבירות שגיאה מעגלית CEP)) של 110 מטרים.
SEJJIL
הטיל הבליסטי SEJJIL מבצעי מאז שנת 2012. הוא מוּנע באמצעות מנוע דלק מוצק דו-שלבי ומגיע לטווח מוערך של 2,000 עד 2,500 ק"מ. לטיל רש"ק במשקל 700 ק"ג המורכב בתוך גוף חודר בתצורה של שלושה חרוטים, כנראה ללא יכולת תמרון עצמי, היות שלטיל אין, ככל הנראה, כנפוני היגוי חיצוניים באזור הגוף החודר (כפי שניתן לראות בתמונה 3). עם זאת, יש מקורות הסבורים שבדגמים החדשים של הטיל יש יכולת תמרון באמצעות הטיית כיוון גזי הפליטה של המנוע (JVC – Jet Vane Control), ושנוסף על כך לדגמים אלה יש מערכת הנחיה אינרציאלית משופרת. מערכות אלה עשויות לשפר את דיוק פגיעת הטיל במטרה. זאת ועוד, נטען כי לטיל פוטנציאל לשילוב ראשי קרב או גופי חדירה מתפצלים, שכל אחד מהם מתביית לכיוון מטרה אחרת (MIRV – Multiple Independently Reentry Vehicle), או
לפחות לשימוש בתת-חימושים (submunitions).
ZOLFAGHAR-QASEM
הטיל הבליסטי הראשון מסדרת ZOLFAGHAR נחשף בשנת 2016. לטיל מנוע דלק מוצק והדגם הבסיסי שלו נשא רש"ק של 500 ק"ג לטווח של 700 ק"מ. האיראנים פיתחו על בסיסו שני דגמים נוספים, DEZFUL לטווח של 1,000 ק"מ ו-ZOLFAGHAR-QASEM לטווח של 1,400 ק"מ.
HAJ QASEM
הטיל הבליסטי HAJ QASEM נחשף בשנת 2020 ונקרא על שמו של מפקד כוח קודס קאסם סולימני, שחוסל על ידי האמריקאים. הטיל מצויד במנוע דלק מוצק, הטווח שלו 1,400 ק"מ, המהירות 12 מאך והוא נושא רש"ק של 500 ק"ג.
KHEIBAR SHEKAN 1
הטיל הבליסטי KHEIBAR SHEKAN 1הוא טיל מהיר שמהירותו מגיעה ל-5-4 מאך – עדיין מתחת למהירות היפרסונית – המוּנע באמצעות מנוע דלק מוצק. לטיל גוף חודר בעל יכולת תמרון המיועדת לאפשר לו לחמוק ממערכות הגנה אווירית. הטיל נחשף בשנת 2022, הוא בעל טווח של 1,500 ק"מ ונושא רש"ק של 500 ק"ג.
KHORRAMSHAHR 4
הטיל הבליסטי KHORRAMSHAHR 4 נחשף בשנת 2023, למרות שדגמים קודמים שלו נחשפו כבר בשנת 2017. דגם זה מוכר גם בשם KHEIBAR (לא לבלבל עם KHEIBAR SHEKAN). KHORHASHAHR 4 מגיע לטווחים של עד 2,000 ק"מ ויכול לשאת רש"ק שמשקלו עד 1,800 ק"ג. דגמי ה-KHORRAMSHAHR השונים מבוססים כנראה על הטיל הצפון-קוריאני HWASONG-10 שהאיראנים רכשו בראשית שנות ה-2000.
למרות שהטיל מוּנע באמצעות מנוע דלק נוזלי, זמן ההכנה שלו לשיגור קצר מאוד – כ-15 דקות – והוא מסוגל לפגוע במטרה בדיוק של כ-30 מטרים. נטען כי הטיל מסוגל לתמרן ולתקן את מסלול התקיפה שלו עוד לפני הכניסה לאטמוספרה, וכי הוא נועל את מערכת ההנחיה שלו מייד לאחר הכניסה על מנת למנוע חסימות ל"א.
הטיל יכול להיות חמוש ברש"ק אחיד או במספר ראשים (MIRV). מהירות הטיל היא עד 16 מאך מחוץ לאטמוספרה, ועד 8 מאך לאחר הכניסה לאטמוספרה.
FATTAH 1
FATTAH 1 הוא הטיל ההיפרסוני האיראני הראשון – לפחות לפי הצהרתם של האיראנים, אם כי מומחים מטילים בכך ספק, בטענה שהגוף החודר המתמרן שלו אינו נע במהירות היפרסונית (יותר מ‑5 מאך). הטיל נחשף בשנת 2023 והוא כולל שני שלבים:
- השלב הראשון – מנוע רקטי מאיץ דלק מוצק, המבוסס על המנוע הרקטי של KHEIBAR SHEKAN.
- השלב השני – גוף חודר מוּנע באמצעות מנוע רקטי דלק מוצק, שצורתו כדורית.
פיית הפליטה של המנוע הרקטי של הגוף החודר נשלטת באמצעות שני מנועי סרוו (כנראה שתי הקופסאות הקטנות בצידי פיית הפליטה), וזה מאפשר תמרון חד ומהיר של הגוף החודר על ידי הטיית כיוון גזי הפליטה (TVC – Thrust Vector Control). לפי מקורות זרים, FATTAH 1 השתתף בהתקפה האיראנית על ישראל כבר באוקטובר 2024.
EMAD
הטיל הבליסטי EMAD נחשף בשנת 2024 והוא מוּנע באמצעות מנוע דלק נוזלי. מנוע זה, למרות הצורך בתדלוק ארוך לפני השיגור, הוא בעל יעילות גבוהה, ובכך מאפשר לטיל לשאת רש"ק של 750 ק"ג. לטיל טווח של 1,700 ק"מ והוא בעל גוף חודר מתמרן שמקל על התחמקות ממערכות הגנה אווירית.
QASSEM BASIR
הטיל הבליסטי QASSEM BASIR הוא הדגם החדש ביותר של הטילים האיראניים שנחשף במאי 2025, והטיל האיראני השלישי שנושא את שמו של קאסם סולימני. הוא מוּנע באמצעות מנוע דלק מוצק דו-שלבי – השלב השני הוא המנוע של הגוף החודר. לטיל טווח של 1,200 ק"מ עם אפשרות הגדלה ל-1,800 ק"מ. הגוף החודר נכנס לאטמוספרה במהירות של 11 מאך, ומהירות הפגיעה שלו במטרה היא 5 מאך (מהירות היפרסונית). הוא נושא רש"ק של 500 ק"ג ובשלב הסופי מתביית באמצעות ראש ביות אלקטרו-אופטי. יכולת התמרון של הגוף החודר מהווה אתגר רציני למערכות ההגנה האווירית.
כטב"מי נפץ (טילים משוטטים)
SHAHED – 136
SHAHED–136 הוא כטב"ם נפץ (טיל משוטט) לטווח של עד 2,500 ק"מ בעל כנף דלתא, המוּנע באמצעות מנוע בוכנה. הכטב"ם הוא עמוד השדרה של כוח כטב"מי הנפץ האיראניים. הכטב"ם נושא רש"ק במשקל 50-30 ק"ג, מנווט ומתביית באמצעות מערכת ניווט לוויינית GNSS, כנראה מבוססת GPS ו-GLONASS גם יחד.
SHAHED 107
SHAHED 107 הוא כטב"ם נפץ עם כנף ישרה המצויד במנוע בוכנה. הטווח שלו 1,500 ק"מ והוא בעל רש"ק גדול, כנראה 50 ק"ג לפחות.
טבלת נתונים מסכמת
________
[1] אריה אבירם הוא מהנדס אלקטרוניקה, בוגר הפקולטה להנדסת חשמל של הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל. שירת בשירות סדיר במערך הבקרה של חיל האוויר כקצין טכני ובשירות מילואים ביחידת שדה. עבד כמהנדס פיתוח, מהנדס מערכת ומנהל פרוייקטים באחד ממפעלי התעשיות הביטחוניות. התמחה בהנדסת מערכת של מערכות מורכבות המשלבות כלי טיס לא מאויישים ובניהול פרוייקטים רחבי היקף. בשנת 1991 קיבל פרס בטחון ישראל על פיתוח מערכת נשק יחודית לח״א.
Mostafa Alkharouf / Anadolu via REUTERS