מערכות הגנה אווירית באיראן

במה טכנולוגית, 25 בדצמבר 2025

אריה אבירם[1]

איראן הקימה לאורך השנים מערך הגנה אווירית (הגנ"א) רחב היקף. בראשית הדרך התבססה איראן על הצטיידות במערכות מתוצרת חוץ, אולם בהמשך הקימה והרחיבה את יכולות הפיתוח והייצור העצמיות שלה. מהלך זה חייב ביסוס מומחיות וניסיון בטכנולוגיות רבות: הנדסת מערכת, טילאות, בקרת טיסה, ניווט, מכ"ם, אלקטרוניקה ומיקרו-אלקטרוניקה, ובשנים האחרונות גם AI. מאמר זה מתמקד במערכות ההגנה האווירית האיראניות מתוצרת עצמית.

מערכות הגנה אווירית – כרטיס ביקור

תפקידה של מערכת הגנה אווירית לגלות, לזהות ולהשמיד כלי טיס ופלטפורמות אוויריות מכל הסוגים – מטוסים, כטב"מים וטילים – שחודרים או מאיימים לחדור למרחב האווירי של המדינה המתגוננת. בעבר הרחוק הגנו מערכות ההגנה האווירית על אובייקטים, על מתקנים צבאיים או על אזורים. כיום, ברוב המדינות המתקדמות מערכות ההגנה האווירית משולבות ומספקות הגנה על אזורים נרחבים, לפעמים על מדינה שלמה.

מערכת הגנה אווירית כוללת בדרך כלל ארבעה מרכיבים עיקריים (תמונה 1 להלן(:

  • מרכיב הגילוי – אחראי על סריקת המרחב האווירי וגילוי כלי טיס ואיומים אוויריים אחרים. לרוב מדובר במערך של מכ"מי חיפוש, שסורקים את המרחב האווירי בטווח רחב יותר מטווח ההעסקה היעיל של מערכת ההגנ"א. במקרים מועטים מרכיב זה יכול להיות מערכת אלקטרו-אופטית שעובדת בשילוב עם מכ"מי החיפוש. מרכיב הגילוי של מערכת ההגנ"א נעזר לעיתים קרובות באמצעי גילוי חיצוניים למערכת.
  • מרכיב הנשק (באנגלית משתמשים במונח effector) – לרוב טילים, תותחים או מערכות לייזר רב עוצמה.
  • מרכיב בקרת האש – בדרך כלל חיישן (סנסור) המסוגל לעקוב אחרי המטרה שנבחרה להעסקה ונתמך במחשב שמחשב בצורה רציפה את מיקום המטרה ותומך בהנחיית הנשק. לרוב מדובר במכ"ם עקיבה או במערכת אלקטרו-אופטית, או בשילוב של שני אמצעים אלה. במערכות הגנ"א חדישות אותו מכ"ם יכול לבצע גם חיפוש וגם עקיבה אחר המטרות.
  • מרכיב השו"ב (שליטה ובקרה) – אחראי על ניהול מדיניות האש, על זיהוי המטרות והשמדתן ועל קיום תקשורת עם מערכות הגנה אווירית אחרות, בהתאם להיררכיה שנקבעה ברמת המדינה.

במדינות מפותחות קיימת מערכת הגנה אווירית משולבת, המחברת יחד מספר מערכות הגנ"א אזוריות או מקומיות באמצעות תקשורת מחשבים. מערכת משולבת כזאת נקראת IADS (Integrated Air Defence System). מערכת IADS משתפת את יכולות הגילוי של מערכות ההגנ"א המשתתפות. קיימים סוגים רבים של מערכות הגנה אווירית וניתן לסווג אותן בהתאם לקריטריונים שונים: לפי הטווח, לפי סוגי המטרות וכדומה.

תמונה 1 – מבנה כללי של מערכת הגנ"א – במקרה זה: ה'פנציר' הרוסי

סיווג מערכות הגנה אווירית לפי הטווח (ראו דוגמאות בתמונה 2):

  • מערכות הגנה אווירית לטווחים קצרים SHORAD ((Short Range Air Defense – פועלות ויעילות בטווחים של עד 15 ק"מ.
  • מערכות הגנה אווירית לטווחים בינונייםMRAD (Medium Range Air Defense) – פועלות ויעילות בטווחים שבין 15 ל-100 ק"מ.
  • מערכות הגנה אווירית לטווחים ארוכים LRAD (Long Range Air Defense) – פועלות בטווחים של 100 עד 500 ק"מ.
  • מערכות אנדו-אטמוספריות – המסוגלות ליירט טילים בליסטיים מחוץ לאטמוספרה.

תמונה 2 – סיווג מערכות הגנ"א לפי טווח. דוגמאות אופייניות: SA-15 ; SA-17; S-300

תהליך ההצטיידות במערכות הגנה אווירית באיראן

ההצטיידות האיראנית במערכות הגנה אווירית החלה עוד בתקופת משטר השאה. איראן הייתה אז בקשרי רכש הדוקים עם ארצות הברית והצטיידה במערכת הגנ"א אמריקאית של טילי קרקע-אוויר HAWK של חברת RAYTHEON. מערכת ה-HAWK התבססה אז על הטכנולוגיה המתקדמת ביותר בתחום, וכל מדינות נאט"ו הצטיידו בה. גם בישראל, מערכת טילי ה-HAWK שנרכשה בארצות הברית בתחילת שנות ה-60 הייתה מבצעית בחיל האוויר במשך שנים רבות.

האיראנים הכניסו את מערכת ה-HAWK לשימוש מבצעי בחיל האוויר שלהם ולאחר שנים רבות העתיקו אותה על מרכיביה השונים. המערכת המועתקת נקראת באיראן MERSAD.

אפשר להבחין בארבעה שלבים בתהליך ההצטיידות של האיראנים במערכות הגנ"א (ראו תמונה 3):

  • רכש מערכות ממדינות זרות – לרוב מרוסיה ומעט מסין.
  • שינוי שמות המערכות לשמות איראניים.
  • העתקה או הנדסה לאחור (reverse engineering) של המערכות שנרכשו, ופיתוח מערכות איראניות זהות.
  • פיתוח מערכות איראניות מקוריות.

 

איראן היא מדינה ענקית, לא ניתן להגן על כולה באמצעות מערכות הגנ"א ולכן התרכזו בהגנה על אזורים רגישים ועל אובייקטים חשובים. מערכת ההגנה האווירית האיראנית מבוססת על מספר מרכיבים עיקריים:

  • מכ"מי התרעה מוקדמת ארוכי טווח שעובדים בתחומי תדר נמוכים יחסית – לגילוי מטוסי תקיפה חמקניים.
  • מכ"מי חיפוש ארוכי טווח, חלקם נותרו מתקופת השאה וחלקם נרכשו לאחר מכן.
  • מכ"מי חיפוש חטיבתיים ארוכי טווח של סוללות הגנ"א לטווחים ארוכים.
  • סוללות הגנ"א לטווחים ארוכים.
  • סוללות הגנ"א לטווחים בינוניים.
  • סוללות הגנ"א לטווחים קצרים ולהגנה נקודתית.

תמונה 3 – שלבים בהצטיידות איראן במערכות הגנ"א

מערכות הגנה אווירית איראניות

האיראנים ביססו בעבר את ההגנה האווירית שלהם על מערכות שרכשו ממדינות אחרות, בייחוד מארצות הברית, ולאחר נפילת השאה – מרוסיה ומסין.

אלה המערכות שנרכשו והוכנו לשירות בחיל האוויר האיראני, ומאוחר יותר גם בחיל האוויר של משמרות המהפכה:

  • מערכת HAWK – מארצות הברית.
  • מערכת S 200 (SA-5) – מרוסיה.
  • מערכת KUB (SA-6) – מרוסיה.
  • מערכת TOR (SA-15) – מרוסיה.
  • מערכות BUK-M1 (SA-11) ו-BUK-M2 (SA-17) – מרוסיה.
  • מערכת PANTSIR S1 (SA-22) – מרוסיה.
  • מערכת S 300 PMU2 (SA-20) מרוסיה – אספקת המערכת לאיראן נדחתה בכמה שנים בתקופת הסנקציות, אך היא חודשה עם ביטול הסכם הגרעין ב-2018. תהליך זה האיץ את פיתוח מערכות ההגנ"א האיראניות.
  • מערכת H-61 – מסין.

 

חוסר יכולת לרכוש, לתחזק ולהפעיל חיל אוויר הגביר את הצורך של האיראנים במערכות הגנה אווירית, והדבר הוביל לתהליך שהחל בהעתקת מערכות ולאחר מכן פיתוח וייצור עצמאי של מערכות הגנה אווירית רבות (ראו תמונה 4). תהליך דומה התרחש גם בתחום ההצטיידות במכשירי מכ"ם ובייחוד ארוכי טווח, שאמורים לגלות ולהתריע מפני מטוסים חודרים. עם התפתחות הטכנולוגיה הוטלה על חלק ממערכות ההגנה האווירית גם המשימה ליירט מל"טים, טילים וחימושים חכמים.

תמונה 4 – העתקת מערכות הגנ"א

לוח 1 להלן משווה את הפרמטרים העיקריים של מערכות ההגנ"א איראניות שהועתקו או פותחו במלואן באיראן. האיראנים פיתחו עבור מערכות ההגנ"א שלהם מגוון של טילים. גם כאן – חלקם העתקים של טילים שנרכשו ממדינות אחרות (ארה"ב, רוסיה או סין). האיראנים השתמשו בחלק מדגמי הטילים האלה עבור יותר ממערכת הגנ"א אחת: לדוגמה, טיל SAYYAD-3 משמש ארבעה סוגים שונים של מערכות הגנ"א. תהליך דומה חל גם לגבי מכ"מי החיפוש של מערכות אלה.

לוח 1 – השוואת מערכות הגנ"א איראניות

מערכת הגנ"א לטווחים בינוניים MERSAD

MERSAD היא מערכת הגנ"א שפיתחו האיראנים מתוך מערכת ה-HAWK האמריקאית, תוך העתקת המכ"מים והטילים. המערכת המקורית כוללת את המרכיבים העיקריים הבאים:

  • מכ"מ PAR – Pulse Acquisition Radar – מכ"ם החיפוש הבסיסי של המערכת.
  • מכ"מ CWAR – Continuous Wave Acquisition Radar – מכ"ם חיפוש בגובה נמוך.
  • מכ"מ HPI – High Power Illuminator– מכ"ם בקרת האש שעוקב אחר מטרה שנבחרה ומאיר אותה מבחינה מכ"מית עבור ראש הביות של הטיל.
  • טילי HAWK – טילים אקטיביים למחצה – Semi Active Missile – מתבייתים על החזרי המכ"ם מהמטרה המוארת.
  • קרון BCC – Battery Control Center – שבו יושבים מפעילי המערכת.

האיראנים רכשו בעבר גם את מערכת ה-HAWK המשופרת עם אותם מרכיבים, אך לשמם נוספה האות I – Improved.

האיראנים העתיקו את הרעיון המבצעי של המערכת ולאחר מכן את כל אחד ממרכיבי המערכת. יש להניח שבשלבי ביניים של הפיתוח הם השתמשו בחלק מהמרכיבים המקוריים.

מערכת MERSAD, שנחשפה בגרסתה הראשונית בשנת 2010, כוללת שני דגמים מועתקים של טיל ה-HAWK: SHAHIN ו-SALAMCHE. שניהם דומים חיצונית לטיל האמריקאי המקורי. בדגם החדיש ביותר של המערכת, MERSAD-16, האיראנים עברו לשימוש בדגם של הטיל SAYYAD-2 המורכב בתוך מכל שיגור (canister), ובמכ"ם חיפוש ובקרת אש חדיש בשם HAFEZ, הפועל בטכנולוגיה של סריקה אלקטרונית Phased Array Radar.

תמונה 5 – מבנה מערכת הגנ"א MERSAD – המרכיבים הבסיסיים

תמונה 6 – מכ"ם חיפוש HAFEZ החדיש

מערכות הגנ"א לטווח בינוני RAAD תוצרת איראן

לאחר שהצטיידו במערכת ההגנ"א SA-6 KUB החליטו האיראנים להתניע תהליך של פיתוח עצמי בתחום מערכות אלו. הפרויקט החל בהכנסת שיפורים למערכת SA-5/S-200 הרוסית, ומייד לאחר מכן הם פיתחו וייצרו שלוש מערכות הגנ"א תחת השם RAAD. במסגרת פרויקט זה האיראנים העתיקו את ה-SA-6 KUB ואת שתי המערכות הרוסיות המתקדמות יותר שבאו בעקבותיה:SA-11 BUK M1 ובהמשך SA-17 BUK M2. למרות ששלוש המערכות פותחו במסגרת פרויקט RAAD, כל אחת מהן קיבלה שם אחר:

  • מערכת RAAD – דומה מאוד למערכת הרוסית SA-6 KUB.
  • מערכת TABAS – דומה מאוד למערכת SA-11 BUK M1.
  • מערכת 3rd KHORDAD (SEVOM KHORDAD) – דומה מאוד למערכת SA-17 BUKM2.


לשלוש מערכות ההגנ"א הנ"ל מכ"מים דומים מאוד בצורתם החיצונית למכ"מים הרוסיים המקוריים. הדמיון קיים גם בתצורות הטילים עצמם.

תמונה 7 – מערכות הגילוי של מערכת הגנ"א RAAD | מקור:  english.iswnews.com

תמונה 8 – משגר וטיל של מערכת הגנ"א RAAD 1 | מקור: english.iswnews.com

מערכת הגנ"א לטווח בינוני TABAS תוצרת איראן

לאחר הצטיידות במערכת ההגנ"א הרוסית SA-11 BUK M1 GADFLY ראו האיראנים לנכון להעתיק אותה, והתוצאה הייתה מערכת ההגנ"א האיראנית TABAS. המכ"מ הרוסי FIRE DOME, בעל הראדום הגדול הועתק (ראו תמונה 9), ולטיל יש גם גיאומטריה דומה לזו של הטיל הרוסי המקורי

תמונה 9 – מכ"ם של מערכת הגנ"א TABAS | מקור: english.iswnews.com

מערכת 3rd KHORDAD (SEVOM KHORDAD) תוצרת איראן


בדומה למערכת הקודמת, גם כאן האיראנים רכשו מערכת הגנ"א רוסית – SA-17 BUK M2 GRIZZLY ולאחר מכן העתיקו אותה. התוצאה – מערכת ההגנ"א האיראנית SEVOM KHORDAD (3rd KHORDAD). המערכת כוללת רכיבים המותקנים על גבי רכב אחד (TELAR – Transporter, Erector, Launcher and Radar): מכ"ם בקרת אש ושלושה טילים מסוג TAER 2 או TAER 3, לעומת המקור הרוסי – מערכת SA-17 שנשאה ארבעה טילים. במקום שלושת טילי ה‑TAER, היא יכולה לעבוד כמערכת קצרת טווח עם טילי 9DEY. במקרה זה יותקנו שמונה טילים על כל משגר. המכ"ם, בדומה לזה של ה-SA-17, הוא מכ"ם חדיש הפועל בטכנולוגיית Phased Array. סוללת SEVOM KHORDAT נעזרת במכ"ם חיפוש מסוג BASHIR.

תמונה 10 – מערכת הגנ"א SEVOM KHORDAD | מקור: english.iswnews.com

תמונה 11 – מערכת הגנ"א SEVOM KHORDAD והמקור – SA-17 הרוסית

תמונה 12 – מערכת הגנ"א SEVOM KHORDAD עם טילי 9DEY  | מקור: https://english.iswnews.com/

תמונה 13 – מכ"ם החיפוש BASHIR של מערכת SEVOM KHORDAD  | https://english.iswnews.com/

מערכת הגנ"א ארוכת טווח BAVAR 373 תוצרת איראן

BAVAR 373 היא מערכת הדגל ארוכת הטווח של האיראנים, שאותה הם פיתחו במקביל לרכש של המערכת הרוסית S-300 PMU2, בין היתר בגלל הספק בהשלמת תהליך הרכש של המערכת הרוסית. לטענת האיראנים, מערכת BAVAR 373 עולה בביצועיה גם על S-300 PMU2 וגם על S-400 המתקדמת יותר.

המערכת כוללת מספר מרכיבים מרכזיים:

  • קרון שליטה ובקרה שבו נמצאים מפעילי המערכת.
  • מכ"ם חיפוש MERAJ.
  • מכ"ם חיפוש HAFEZ, מכ"ם חדיש הפועל בטכנולוגיה של סריקה אלקטרונית Phased Array Radar, שהוזכר כבר בהקשר של מערכת ההגנ"א MERSAD-16.
  • מכ"ם בקרת אש – גם הוא חדיש, פועל בטכנולוגיה של סריקה אלקטרוניתPhased Array Radar, בינתיים ללא שם.
  • מכ"ם חיפוש פסיבי ALIM, המסוגל כנראה לגלות מטרות אוויריות לפי שידוריהן.
  • טילי SAYYAD-4 או SAYYAD-4B מורכבים בתוך מכלי שיגור (canisters).

תמונה 14 – מערכת הגנ"א BAVAR 373 | https://english.iswnews.com

תמונה 15 – מרכיבי מערכת הגנ"א BAVAR 373

מערכת הגנ"א ארוכת טווח TALASH תוצרת איראן

TALASH היא מערכת הגנ"א שהורכבה – לפי התמונה המצורפת – על ידי האיראנים משילוב של מרכיבים שונים:

  • מכ"ם PAR קיים של מערכת ה-HAWK האמריקאית, או מכ"ם KAVOSH איראני.
  • טילים תוצרת איראן מסוג SAYYAD-2 ו-SAYYAD-3.
  • משגרים סגורים (canisters) דומים בצורתם החיצונית לאלה של מערכת PATRIOT האמריקאית, שבהם מורכבים הטילים.

 תחת השם  KAVOSHמופיעים במקורות השונים שני מכ"מים:

  • המכ"ם האיראני שהועתק ממכ"ם ה-PAR של מערכת ה-HAWK (תמונה 16 להלן). מכ"ם זה פועל בתחום התדרים L.
  • מכ"ם איראני שהועתק ממכ"ם החיפוש הרוסי KASTA (תמונה 17 להלן). מכ"ם זה פועל בתחום התדרים UHF, ובגלל התדר הנמוך שלו הוא מתאים במיוחד לגילוי מטוסים חמקניים.

ואולם ייתכן שיש כאן בלבול מסוים, היות שהמילה KAVOSH בפרסית היא מושג כללי לחיפוש (explore, search). גם ה-PAR של ה-HAWK וגם ה-KASTA הרוסי הם מכ"מי חיפוש (PAR – Pulse Acquisition Radar).

תמונה 16 – מרכיבי מערכת הגנ"א TALASH | מקור: https://www.armyrecognition.com/

תמונה 17 – מכ"ם חיפוש KAVOSH

מערכת הגנ"א ארוכת טווח ARMAN

ARMAN היא מערכת הגנה אווירית איראנית לטווחים בינוניים וארוכים, מיועדת בייחוד ליירוט טילים בליסטיים ולחימושים מונחים מדויקים אחרים, אבל גם למסוקים וכטב"מים. האיראנים הציגו את המערכת גם בשם TACTICAL SAYYAD. מערכת ARMAN קיימת בשתי גרסאות: אחת מצוידת במכ"ם ארוך טווח מסוג JOSHAN עם אנטנה מסוג PESA (Passive Electronically Scanned Antenna), והשנייה מצוידת במכ"ם מסוג NAJM-804 עם אנטנה מסוג AESA (Active Electronically Scanned Antenna). שני המכ"מים משמשים גם לחיפוש (כנראה גזרתי) וגם לבקרת ירי. המערכת משתמשת בטיל האיראני SAYYAD-3F, שהוא גרסת השיגור האנכי של הטיל SAYYAD-3.


 הטילים משוגרים מתוך שלושה מכלים המורכבים על משאית המשגר (TELAR – Transporter Erector and Radar Launcher ) שנושאת עליה גם את המכ"ם. המכלים משמשים גם לאחסנה ממושכת של הטילים. למשאית המשגר קיימת גם גרסה ללא מכ"ם, הנושאת שישה מכלי שיגור.

תמונה 18 – מערכת הגנ"א ARMAN | מקור: english.iswnews.com

מערכת הגנ"א קצרת טווח YA ZAHRA/HERZ-9

YA ZAHRA היא מערכת הגנה אווירית איראנית קצרת טווח, העתק של מערכת ההגנ"א הסינית HQ-7, שהיא עצמה העתק (ללא רישיון) של מערכת ההגנ"א הצרפתית CROTALE. המערכת מגלה מטרות ועוקבת אחריהן באמצעות מכ"ם בקרת אש. למערכת ארבעה טילים – טילי פיקוד (CLOS).

תמונה 19 – מערכת הגנ"א YA ZAHRA | מקור: Mehr News Agency

מערכת הגנ"א ארוכת טווח KHORDAD-15 תוצרת איראן

KHORDAD-15 היא מערכת הגנ"א איראנית לטווחים ארוכים המסוגלת להעסיק מטרות מהירות בטווחים עד 200 ק"מ ובגבהים עד 27 ק"מ. המערכת משגרת טילי SAAYAD-2 נגד מטרות קרובות וטילי SAYYAD-3 או SAYYAD-3C נגד מטרות רחוקות יותר. המערכת נעזרת במכ"ם חדיש יחסיתNAJM-804 , הממומש עם טכנולוגיית PESA (Passive Electronically Scanned Antenna). המכ"ם מבצע גם את פונקציית החיפוש וגם את העקיבה. הטיל מנווט לכיוון המטרה שנבחרה ונעקבת על ידי מכ"ם בקרת האש, והביות הסופי מתבצע באמצעות ראש ביות מכ"מי אקטיבי.

תמונה 20 – מערכת הגנ"א ארוכת טווח KHORDAD-15 | מקור: Fars news

תמונה 21 – מכ"ם ה-NAJM-804 של מערכת הגנ"א KHORDAD-15 | מקור:  Tasnim News

מערכת הגנ"א קצרת טווח AZARAKHSH

AZARAKHSH היא מערכת הגנה אווירית איראנית לטווחים קצרים. המערכת ניידת לחלוטין ומורכבת כולה על רכב אחד. מערכת AZARAKHSH כוללת מכ"ם חיפוש עם אנטנה בטכנולוגיית Phased Array, מגובה באמצעות מערכת גילוי אלקטרו-אופטית וארבעה טילי AZARAKHSH עם ביות אינפרה אדום פסיבי המכונים גם "סיידוויינדר איראני", משום שהם דומים מאוד למקור האמריקאי. מבחינה מבצעית המערכת דומה מאוד גם למערכות ההגנה האווירית MIM-72 Chaparral האמריקאית ו-SA-13 STRELLA 10 הרוסית, כמובן בתוספת של מערכת הגילוי המכ"מית העצמית של המערכת האיראנית.

מונה 22 – מערכת הגנ"א AZARAKHSH | מקור:  english.iswnews.com

מערכת הגנ"א MAJID

MAJID היא מערכת הגנה אווירית איראנית לטווחים קצרים. המערכת מיועדת ליירוט מטרות אוויריות שטסות בגובה נמוך כגון כטב"מים, טילי שיוט, מסוקים, מטוסי סיוע קרוב וכדומה. המערכת ניידת לחלוטין וניתן להרכיב את כולה על רכב אחד. מערכת MAJID כוללת מערכת גילוי אלקטרו-אופטית וארבעה עד שמונה טילי AD-8 עם ביות אינפרה אדום פסיבי. מבחינה מבצעית המערכת דומה מאוד למערכות ההגנה האווירית MIM-72 Chaparral האמריקאית ול-SA-13 STRELLA 10 הרוסית, וכמובן גם למערכת AZARAKHSH האיראנית.

תמונה 23 – מערכת הגנ"א MAJID | מקור: english.iswnews.com

תמונה 24 – מערכת גילוי אלקטרו-אופטית של מערכת הגנ"א MAJID | מקור: Tasnim News

טיל הגנה אווירית  SAQR-358  

מערכת ההגנ"א SAQR 358 היא ללא ספק מוצר איראני מקורי, שאפשר אפילו להגדירו כמהפכני. מדובר בטיל נגד מטוסים משוטט, מונע באמצעות מנוע סילון, שמיועד להפיל פלטפורמות אוויריות הטסות במהירויות ובגבהים נמוכים יחסית: מסוקים, כטב"מים, רחפנים וכדומה. הטיל משוגר מהקרקע באמצעות משגר פשוט ביותר (אם כי לאיראנים יש גם משגרים המסוגלים לשגר עשרות טילים כאלה), והוא מגיע לגובה ולמהירות המתאימים למנוע הסילוני באמצעות מנוע רקטי המורכב בתוך צינור, מתחת ובמקביל לגוף הטיל. הטיל מטפס לגובה המתאים לחיפוש מטרות ומבצע מסלול חיפוש, חוזר על עצמו, בצורת הספרה 8 (אופקית). הוא מחפש מטרה באמצעות ראש ביות אלקטרו-אופטי סורק, ננעל עליה ורודף אחריה עד לפגיעה. הרש"ק מתפוצץ בפגיעה במטרה או על ידי ייזום באמצעות מרעום קִרבה, גם הוא אלקטרו-אופטי. הטיל יכול כמובן להיעזר במכ"ם חיפוש לצורך גילוי המטרה, אבל אין בזה הכרח. מספיק לדעת שיש מטרה מתאימה בסביבה, הטיל כבר ימצא אותה באמצעות ראש הביות הסורק וישיג אותה הודות למהירותו הגבוהה. הטיל סופק גם לחות'ים בתימן ולחזבאללה בלבנון. אין ספק שהטיל הוא איום קטלני למסוקים ולכטב"מים מכל הסוגים. ה-SAQR 358 הוכיח את יעילותו גם בתימן וגם בלבנון, והצליח להפיל מספר מל"טים אמריקאיים וגם ישראליים.

תמונה 25 – טיל הגנ"א SAQR 358 | מקור:  english.iswnews.com

תמונה 26 – מרכיבי טיל ההגנ"א SAQR 358 | מקור: english.iswnews.com

טיל הגנה אווירית 359

359 הוא טיל משוטט הבנוי על העיקרון של SAQR 358: טיל משוטט סילוני עם יכולת עצמית לסרוק את שדה הראייה מולו באמצעות ראש ביות אלקטרו-אופטי, לגלות מטרה, להתביית עליה ולהשמיד אותה. הוא מסוגל להגיע לטווח של 150 ק"מ (כמובן, על חשבון זמן השיטוט שלו) ולגובה של 9,200 מטר. בטיל מותקן מצנח המאפשר להנציל את הטיל במקרה שהוא לא מצא מטרה נאותה להשמדה. לטיל רש"ק כבד יותר מזה של ה-SAQR-358. באופן תאורטי קיימת אפשרות להתקין בטיל מערכת תצפית במקום ראש הביות והרש"ק, ולהשתמש בו כמערכת תצפית משוגרת מהקרקע ובעלת יכולת הנצלה.

 

תמונה 27 – טיל 359 | מקור: english.iswnews.com

תמונה 28 – טיל 359 בעמדת שיגור | מקור:   english.iswnews.com

מלחמת עם כלביא

למרות מערך ההגנה האווירית האיראני האדיר, יעילותו בסיכול המתקפה מצד ישראל וארצות הברית בזמן מלחמת עם כלביא הייתה קרובה לאפס. מטוסי חיל האוויר הישראלי פעלו באיראן והשלימו את כל משימותיהם ללא פגיעה כלשהי מצד חילות האוויר של איראן ושל משמרות המהפכה – שני הגופים המפעילים את מערכות ההגנה האווירית של איראן. כל מטוסינו חזרו בשלום לבסיסיהם. האבדות היחידות של חיל האוויר הישראלי היו, לפי מקורות זרים, שני מל"טים – אחד מסוג HERON והשני מסוג HERON TP – שלפי אותם מקורות הופלו באמצעות מערכת הגנ"א קצרת טווח MAJID. מערכת זו משגרת טילי קרקע אוויר עם ביות פסיבי אינפרה אדום. הטילים מתבייתים על מטרות פולטות חום (מנועי המטרות האוויריות). אמצעי הגילוי של המערכת מוגבלים מבצעית, אלקטרו-אופטיים בלבד, ולמרות זאת היא הצליחה, לפי אותם מקורות, להפיל את שני המל"טים.

גורמים זרים רבים ניסו לחקור, לנתח ולהבין מה קרה ב-12 ימי הלחימה. כולם הגיעו למסקנה שמערכת ההגנה האווירית המפותחת של איראן לא פעלה למעשה כלל ושמטוסי הקרב, גם האמריקאיים וגם הישראליים, נהנו מעליונות אווירית ומחופש פעולה מוחלטים, גם מעל טהראן וגם מעל כל האתרים האיראניים שהותקפו. מלבד מטוסי הקרב נהנו מחופש פעולה זה גם הכטב"מים הרבים שהשתתפו בפעילות (כשמונה מהם הופלו) וגם מטוסי התדלוק והמטוסים האחרים שהשתתפו בלחימה.

 

המקורות מצביעים על מספר גורמים שאפשרו מצב זה:

  • ההלם שנגרם מהתקיפה, שבוצעה בהפתעה מוחלטת.
  • ההלם שנגרם מהפגיעה בתחילת הפעולה בבכירים האיראניים.
  • השמדה מסיבית של מרכיבים עיקריים של מערכת ההגנ"א האיראנית בשעות הראשונות של המבצע. לפי אותם מקורות, ההשמדה בוצעה באמצעות:
    • שימוש בחימושים מנגד (Stand-off Weapons).
    • שימוש בחמ"ם – חימוש מונחה מדויק (PGM – Precision Guided Munitions).
    • שימוש בטילים משוטטים – כטב"מי נפץ.
    • שימוש בחוליות שפעלו על הקרקע ותקפו את מרכיבי מערכת ההגנ"א באמצעות חמ"ם.
  • שימוש מסיבי בלוחמה אלקטרונית ובלוחמת סייבר.
  • החולשה של חילות האוויר של איראן ושל משמרות המהפכה בכל מה שנוגע למטוסי קרב (מטוסי קרב מיושנים, חלקם עוד מתקופת השאה).
  • איכות ועליונות של מטוסי הקרב והחימושים שבהם השתמשו ישראל וארצות הברית.

דובר צה"ל הודיע ב-13 ביוני 2025 על תקיפת ארבעה סוגים של מערכות הגנ"א איראניות. שמות המערכות כפי שמופיעים בהודעת הדובר אינם מוכרים ברשימת המונחים של נאט"ו, וגם התמונות שפורסמו נראות של דגמים (אולי הדמיות מחשב) ולא של מערכות אמיתיות. ייתכן שאלו שמות שהעניק חיל האוויר הישראלי למערכות ההגנ"א האיראניות. מניתוח התמונות שפורסמו נראה שמדובר במערכות הבאות (ראו תמונה 29):

  • SA-69 – כנראה מדובר במערכת הגנ"א BAVAR 373 – חיקוי איראני של S–300 הרוסית.
  • SA-68 – כנראה מדובר במערכת הגנ"א MERSAD – חיקוי איראני של HAWK האמריקאית.
  • SA-71 – כנראה מדובר במערכת הגנ"א RAAD – חיקוי איראני של SA-6 הרוסית או TABAS – חיקוי איראני של SA-11 הרוסית.
  • SA-63 – כנראה מדובר במערכת הגנ"א SEVOM KHORDAD – חיקוי איראני של SA–17 הרוסית.

בתמונה 30 ניתן לזהות את הרכב TELAR (TELAT – Transporter, Erector, Launcher, Radar) של מערכת ההגנ"א האיראנית TABAS – חיקוי איראני של SA-11 הרוסית, כפי שהוא נראה בכוונת של החימוש שפגע בו. בתמונה ניתן לזהות בבירור את ה-TELAR של מערכת
ההגנ"א האיראנית SEVOM KHORDAD – חיקוי איראני של SA-17 הרוסית.

תמונה 29 – מערכות הגנ"א איראניות שהותקפו ע"י ח"א ב-13 ביוני | מקור: דובר צה"ל

תמונה 30 – מערכת הגנ"א TABAS

תמונה 31 – מערכת הגנ"א SEVOM KHORDAD

סיכום

האיראנים הצליחו להקים תוך פרק זמן קצר יחסית מערך הגנה אווירית מסועף ומורכב מאוד, המבוסס על רכש מערכות בחו"ל, ובהמשך גם על פיתוח וייצור עצמי של מערכות הגנ"א. המערכות האיראניות ממומשות באמצעות טכנולוגיות חדישות.

המערך האיראני נתמך על ידי רשת של מכ"מים ארוכי טווח להתרעה מוקדמת, חלקם עובדים בתחומי תדר נמוכים על מנת לגלות מטוסי חמקן. גם מכ"מים אלה ממומשים באמצעות טכנולוגיות חדישות. המערכות מחוברות ביניהן באמצעות מערכת שו"ב (C2 – Command and Control) שכנראה לא הייתה יעילה במיוחד במהלך העימות האחרון.

במהלך מלחמת עם כלביא הצליח חיל האוויר הישראלי להתגבר ביעילות רבה על מערך ההגנ"א האיראני. ואולם הנחת העבודה צריכה להיות שהאיראנים ישקמו את המערך בהתאם ללקחים שלמדו מכישלונם האחרון.

יש להניח שהאיראנים ילמדו במהרה את לקחי עם כלביא, כולל את יעילות המערכות הישראליות נגד טילים, ויפעלו בשני מישורים: פיתוח יכולות נגד טילים של המערכות שלהם, אבל גם ניסיונות לפגוע במערכות ההגנ"א הישראליות.

________

[1] אריה אבירם הוא מהנדס אלקטרוניקה, בוגר הפקולטה להנדסת חשמל של הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל. שירת בשירות סדיר במערך הבקרה של חיל האוויר כקצין טכני ובשירות מילואים ביחידת שדה. עבד כמהנדס פיתוח, מהנדס מערכת ומנהל פרוייקטים באחד ממפעלי התעשיות הביטחוניות. התמחה בהנדסת מערכת של מערכות מורכבות המשלבות כלי טיס לא מאויישים ובניהול פרוייקטים רחבי היקף. בשנת 1991 קיבל פרס בטחון ישראל על פיתוח מערכת נשק יחודית לח״א.

Photo credit: Fars Media Corporation