מסמך זה מרכז עדכונים על הליכים ומהלכים מרכזיים במשפט הבינלאומי בשנת 2025, בדגש על זיקתם לביטחון הלאומי. תשומת לב מיוחדת ניתנת להתפתחויות הנוגעות לישראל.
החקירה בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בעניינה של ישראל ממשיכה להתנהל. במהלך שנה זו קיבלה ערכאת הערעורים של בית הדין את ערעורה של ישראל וקבעה כי על הערכאה הראשונה לדון לגופן בטענות ישראל על העדר סמכות שיפוט. מנגד, נדחתה עמדתה של ישראל כי יש לפתוח חקירה חדשה בגין האירועים הקשורים למלחמת "חרבות ברזל" ונקבע כי ניתן לבחון אותם במסגרת החקירה הקיימת.
במקביל, בית הדין הבינלאומי לצדק...
ככל שנמשכת המלחמה ברצועת עזה נשחקת הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל ומעמדה הבינלאומי נפגע, וזאת לצד שחיקה של צה״ל והתרחבות השסע בחברה הישראלית. היחלצות מן המיצר מחייבת שינוי פרדיגמטי, שיפרוץ את מגבלות החשיבה המתמקדת בשתי חלופות בלבד (כפי שהגדירן ראש הממשלה בנימין נתניהו): כיבוש מלא של הרצועה או כניעה לחמאס, שיוותר על כנו, עבור שחרור החטופים. אלא קיימת אפשרות נוספת, המשלבת בין הממד הצבאי למדיני ועל בסיס מינוף קונצנזוס אזורי ובינלאומי קיים בנוגע לסיום שלטון חמאס ברצועה, פירוקו מנשק, אי שיתופו בכל ממשל עתידי ופירוז הרצועה. בחלופה המוצעת...
מאז פרוץ המלחמה ברצועת עזה, הסיוע ההומניטרי ממלא תפקיד כפול: מצד אחד, הוא צורך קיומי עבור האוכלוסייה הפלסטינית השרויה במצוקה קשה ומתמשכת; בה בעת הוא הפך מוקד למחלוקות ולמאבקים בין אינטרסים מתחרים. מאמר זה מציג את ההתפתחויות שחלו בזירה ההומניטרית לאורך חדשי המלחמה ואת הדיונים והמחלוקות שהתעוררו בהקשר מורכב וטעון זה על פי שלוש תקופות. כל אחת מהן משקפת שינוי במנגנון הסיוע ו/או בהיקף שלו, וממחישה כיצד הפכה סוגיית הסיוע ההומניטרי ברצועת עזה לזירת עימות נוספת במסגרת המלחמה המתמשכת, כלי אסטרטגי במאבק על שליטה, עיצוב נרטיבים וצבירת לגיטימציה...
במהלך חודש מאי פתח צה"ל במבצע "מרכבות גדעון", אשר נועד לממש את מטרות המלחמה ברצועת עזה – להביא להשבת החטופים ולמוטט את חמאס צבאית ושלטונית. ואולם, לא לגמרי ברור מה נכלל בתוכנית הלחימה, ואף קיימות סתירות בין מה שמוצג על ידי גורמים מתוך צה"ל לבין אמירות של גורמים מדיניים בהקשר זה. כן לא ברור עד כמה יש כוונה לממש את כל שלבי המבצע ואף יתכן שחלק מהפרסומים נועד להפעיל לחץ על חמאס, אך בלי כוונה לממשם. ועדיין, הפרטים שפורסמו, ובפרט ההצהרות של הדרגים המדיניים ביחס לתוכנית, מעוררים חששות סביב שתי שאלות מרכזיות:...
ב-30 בינואר 2025 ייכנסו לתוקף חוקי אונר"א, שנועדו לנתק את הקשר בין מדינת ישראל לבין אונר"א במטרה להגביל ולצמצם את פעילות הסוכנות. בעוד האינטרס של ישראל בהפסקת פעילות אונר"א ברור ומוצדק, בוודאי נוכח הגילויים בדבר מעורבות אנשי הסוכנות באירועי ה-7 באוקטובר ובהתחשב בתפקיד שהיא ממלאת בהעמקת הסכסוך והתמשכותו, המהלך החקיקתי אינו משרת את האינטרסים של ישראל. מעבר לכך שהוא משמש תחמושת נוספת במערכה הבינלאומית נגד ישראל, יישום החקיקה עלול לגרור את ישראל להידרש למלא את מקומה של אונר"א.
לכן, המלצתנו היא לדחות את כניסת החוקים...
ב-21 בנובמבר, כחצי שנה לאחר שהתובע, כרים קאן, הגיש בקשה לצווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבטחון לשעבר יואב גלנט, החליט בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג לקבל את הבקשה ולהוציא נגדם צווי מעצר. במקביל הוציא בית הדין צו מעצר גם נגד מוחמד דף, בהיעדר אישור רשמי לחיסולו. מבחינת ישראל, מדובר בהחלטה תקדימית וחמורה. הוצאת הצווים מטילה על ישראל כתם כבד והיא מלווה השלכות נוספות, הרבה מעבר להשלכותיה האישיות על נתניהו וגלנט. בפני ישראל עומדות מספר אפשרויות התמודדות עם הצווים, וכדי לקדם אותן היא נדרשת לפעול כבר עכשיו. האשמות חמורות...
ישראל מיצתה את המהלך הצבאי העיקרי ברצועת והשיגה את הפירוק האופרטיבי של הזרוע הצבאית של חמאס. אולם, לא עלה בידה להביא לשחרור החטופים וגם להשמיד, לפחות לנטרל, את שליטת חמאס במתרחש ברצועת עזה. על רקע זה, הציגו לאחרונה מספר אלופים במיל. תוכנית להשתלטות על צפון הרצועה, לפינוי האוכלוסייה האזרחית משם ולהטלת מצור על השטח ("תוכנית האלופים"). התוכנית תורמת אמנם לדיון בשאלה שממשלת ישראל נרתעת מלעסוק בה – עתיד השליטה ברצועה. עם זאת, היא מתעלמת ממספר בעיות ומגבלות מהותיות, הצפויות להקשות על יישומה ולמימוש יעדיה, והיא אף אינה...
מאז תחילת המלחמה מפרסם האו"ם דוחות ועדכונים לגבי המצב ההומניטרי ברצועה, המעלים תמונה קשה של משבר תזונתי חמור ואף של רעב המתפשט ברצועה. דוחות אלה מתבססים על נתונים מספריים חסרים המגיעים ממקורות בעזה, שאינם משקפים את כלל הסיוע הנכנס לרצועה. האו"ם מצטט נתונים אלה ללא אימות וסימוכין, בהעדר שקיפות וללא כל התייחסות לנתונים שמפרסמת ישראל ולמאמציה ההומניטריים, תוך התעלמות מוחלטת ממעשי חמאס ואחריותו למצב בעזה. בכך יצר האו"ם בדיווחיו תמונה מסולפת של המצב ברצועה, ששימשה בסיס לטענות נגד ישראל על מניעת סיוע הומניטרי והרעבה מכוונת...
ב-26 בינואר נתן בית הדין הבינלאומי לצדק (להלן – ביה"ד) את החלטתו בבקשת דרום אפריקה לסעדים זמניים במסגרת ההליך שיזמה נגד ישראל בסוף חודש דצמבר 2023, בטענה להפרת האמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע רצח עם (אמנת הג'נוסייד). ביה"ד לא קיבל את בקשת ישראל לדחות את התביעה על הסף והורה על מספר צווים זמניים, שיהיו בתוקף עד מתן פסק הדין הסופי בהליך, שצפוי להימשך מספר שנים. עם זאת, נדחתה בקשתה המרכזית של דרא"פ להוציא צו המורה לישראל להפסיק לאלתר את הלחימה ברצועת עזה.
אמנת הג'נוסייד אוסרת על רצח עם, המוגדר במסגרתה כמעשים...
בדיון המתנהל על אודות מהות והיקף החובות שיש לישראל מול האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה ניכר בלבול רב ועולות שאלות: האם מדובר בשטח כבוש? האם מותר למנוע אספקת חשמל? האם מותר להטיל מצור? האם חייבים לאפשר כניסת סיוע הומניטרי? האם מותר להודיע לאזרחים לעזוב אזורי קרבות? מטרת מאמר זה היא לעשות סדר בנושא בהתייחס לסוגיות הבאות: טענות כי רצועת עזה היא שטח כבוש על ידי ישראל; איסור הרעבה; החובה לאפשר מעבר סיוע הומניטרי; הכללים החלים על הטלת מצור ואלה החלים על הודעה לאזרחים לעזוב אזורי קרבות.
בבוקר שבת שמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, פתח ארגון חמאס במתקפת פתע רצחנית נגד ישראל. בסדרה של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות הובילה המתקפה ליותר מ-1,300 נרצחים, רובם המכריע אזרחים, מעל 3,300 פצועים, וכ-150 שבויים וחטופים. המספרים עדיין מתעדכנים. קורבנות המתקפה הם ישראלים, אולם יש להתייחס אליה כאילו נעשתה נגד האנושות כולה. האכזריות שליוותה את המתקפה והזוועות שבוצעו במהלכה מפרים את הקודים האנושיים הבסיסיים ביותר, ומאיימים לא רק על השלום והביטחון של ישראל אלא של העולם החופשי כולו.
