פרסומים

ישראל מרוחקת מהחוג הארקטי, אולם יש לה אינטרסים באזור, ואלה מתפרסים על פני היבטים של ביטחון, דיפלומטיה וכלכלה. ההיבט הביטחוני הניב יתרונות במקרים רבים, אולם זה הדיפלומטי מציב אתגרים לא פשוטים. האינטרסים הכלכליים משמעותיים פחות בהשוואה להיבטים האחרים, אך גם בהם אין להקל ראש. התנהלות ישראל מול כל אחד מהיבטים אלה יקבע האם מעורבותה באזור הארקטי תתרום או תזיק לאינטרסים הלאומיים הרחבים שלה.

נראה כי נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, נחוש לעשות את רכישת גרינלנד, האי העשיר במינרלים, לחלק מרכזי במדיניות החוץ האמריקאית. קמפיין הלחץ האמריקאי לרכוש את גרינלנד כבר הניע את הנהגת האי לפנות לשותפים חלופיים לדיפלומטיה והשקעות, כולל לסין. באופן אירוני, מאמצי ארצות הברית למנוע פלישה סינית לשוק המתכות המצוי בגרינלנד עלולים דווקא לדחוף את גרינלנד לעבר המעצמה שוושינגטון רוצה לדחוק. אם ארצות הברית תשתלט על גרינלנד, למרות האמנה הקובעת שהיא שותפת ההגנה העיקרית של גרינלנד, ייקבע תקדים מסוכן: מדינות המבקשות לשלוט בשטחים שנויים במחלוקת, דוגמת...

הקוטב הצפוני הוא שדה קרב בעל חשיבות מפתח בתחרות בין המעצמות, כשסין מאתגרת את הדומיננטיות של ארצות הברית ורוסיה. בטענה למעמד של "מדינה הקרובה לאזור הארקטי", סין מעוניינת להשיג גישה למשאבים ולנתיב הים הצפוני (Northern Sea Route) באמצעות 'דרך המשי הארקטית' שלה. עם זאת, ההשקעות של סין בתשתיות ארקטיות נתקלות בהתנגדות, במיוחד מצד מדינות המערב, ומעורבותו של צבא סין במחקר המדעי מעוררת חששות ביטחוניים. על רקע היחלשותה של המועצה הארקטית, סין שואפת לעצב מחדש את הריבונות באזור הארקטי וכך בין היתר לבסס את השפעתה בסדר עולמי רב-קוטבי...