הרשתות החברתיות הן דרך יעילה להשפיע על החברה וההתנהגות האנושית ולעצב דעת קהל. מבצעי השפעה בסייבר פירושם שימוש בכלי סייבר ושיטות סייבר כדי לתמרן את דעת הקהל. מדינות רבות משתמשות כיום במרחב הסייבר, ובמיוחד ברשתות החברתיות, כדי לנהל מבצעי השפעה כחלק מלוחמת מידע כוללת. מרבית הפעולות הללו נעשות באופן מוסווה, ולכן עצם הזיהוי שלהן מהווה אתגר. יתר על כן, לא פשוט להבדיל בין פעולות השפעה לגיטימיות ובין פעולות זדוניות. מאמר זה מתאר מִבצעי השפעה בסייבר, את פוטנציאל הנזק שלהם וכיצד הם מתנהלים. כמו כן, הוא מנתח את האתגרים הניצבים בפני זיהוי מִבצעי...
משבר הקורונה, המתאפיין באי ודאות קיצונית ובסיכון מוגבר לעיוותי תפיסה, צפוי להשפיע גם על סביבתה האסטרטגית של ישראל. "סיעור מוחות" שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי הצביע על עשרה תרחישים שליליים אפשריים, שעלולים להתממש במהלך המשבר, גם אם אין להם עדין סימנים במציאות. המשבר עלול להגביר את הסבירות: לקריסת משטרים ומערכות שלטון; לגל טרור ביהודה ושומרון; לסבב הסלמה מול עזה; להגברת פעילות דאע"ש; לנסיגה אמריקאית חפוזה מעיראק ומסוריה; למחטפים רוסיים אסטרטגיים באזור; ולהיחלשות של המונרכיות במפרץ. תרחישים חמורים נוספים (שלא ברור אם...
לחצה של ארצות הברית על בעלות בריתה לא להתקין תשתיות תקשורת סיניות מדור חמישי (G5) מחריף ואיתו גם אפשרות לצעדי ענישה נגד אלו שיתעלמו מאזהרותיה. למרות זאת, המערכה האמריקאית נגד חברת Huawei הסינית זוכה להצלחה מוגבלת. מדינות העולם נמצאות בדילמה: בין היענות לדרישות ארצות הברית להימנע מהתקנת טכנולוגיה סינית בתשתיות התקשורת שלהן, לבין שמירה על יחסים כלכליים תקינים עם המעצמה הסינית. בעוד שחלקן הכריעו לצד סין, רבות מאמצות פתרונות אמצע עמומים, המשלבים מגבלות מעשיות מסוימות עם ניסוחים הצהרתיים מאופקים. מערכת התקשורת המתקדמת בעולם עומדת בראשיתו...
הסכם ההבנות של ישראל עם ארצות הברית, הנמצא בשנתו השנייה, הינו הגדול ביותר שנחתם אי פעם בין המדינות. אולם, עד כה, נראה שטרם נחתמו חוזי רכש משמעותיים לרכישת פלטפורמות ומערכות נשק חדשות מפאת ההתחייבות הקיימות בגין רכש בעבר. מנגד, הצרכים הקיימים בצה״ל בפלטפורמות עיקריות הנמכרות על ידי ארצות הברית, ביניהן מטוסי קרב, מטוסי תדלוק ומסוקים כבדים, הינם גדולים מאוד – בעיקר משום שחלק נכבד מאלו הקיימים בצה"ל נרכש בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת, הם מגיעים לסוף חייהם והחלפתם נדרשת מיידית. הפתרון לכך הינו ביצוע התקשרויות מתקדמות ובעלויות...
פער העוצמה
בפתחה של שנת 2020 ישראל היא מדינה חזקה בעלת עוצמה צבאית, מדינית, טכנולוגית וכלכלית מרשימה. אולם בה בעת מתקשה ישראל בתרגום עוצמתה להשפעה אסטרטגית ובהשגת יעדי הביטחון הלאומי המרכזיים: הסרת איומים, קידום שלום, יצירת בריתות והכתבת תנאים לסיום מספק של עימותים. כל זאת מפאת תועלתם המוגבלת של מהלכים צבאיים מול אויביה העיקריים, נוסף על מחיר כלכלי וחברתי כבד הכרוך במלחמה ורגישות רבה לאבדות.
גם כאשר ישראל מאבחנת היטב את האתגר היא מתקשה בעיצוב אסטרטגיה יעילה לטפל בו, כי הרי גם ניצחון צבאי מוחץ אינו מאפשר תמיד לתרגם את הישגי המלחמה...
מאמר זה עוסק בשינויים שחלו בעבודת המודיעין בצה"ל בתקופה שלאחר מהפכת המידע של שנות התשעים של המאה העשרים, תוך ניסיון לענות על השאלה: כיצד פיתוחים טכנולוגיים בעולם המודיעין בתקופה שלאחר מהפכה זו הביאו לשיפור התהליך המודיעיני, ובתוכו לשיפור ההתמודדות עם הפתעות מודיעיניות? במאמר מתוארת השפעת הפיתוחים הטכנולוגיים בתקופה שלאחר מהפכת המידע (שני העשורים הראשונים של המאה ה-21) על כל אחד מהשלבים ב"מעגל המודיעין" הקלאסי – איסוף, עיבוד, מחקר והפצה. כמו כן, מבוצע ניתוח השוואתי של התהליכים טרום מהפכת המידע ולאחריה, תוך התבססות על...
המאמר מציג מערכת הנגשת זכויות בעזרה עצמית באמצעות ראיון אינטרנטי. הראיון מבוסס על מודל פורמלי של כללי המשפט הרלוונטיים ואינו דורש מעורבות של נציג שירות, אלא רק של המשתמש הרוצה להבין מהן זכויותיו. בנוסף לכך, המאמר מציג מתודולוגיה לבניית מודלים וראיונות להקשרים חברתיים דומים ומתאר בנייה של מודל לזכויות עובדים בסיום העסקה על פי הדין הישראלי. בנוסף לביצוע ראיונות, מודלים אלה מאפשרים לערוך עיבודים ממוחשבים נוספים של החוק, כגון יצירת שרטוטים וביצוע שאילתות. מערכות מסוג זה יכולות למלא תפקיד מרכזי בהעצמת אוכלוסיות חלשות, מכיוון שהן מאפשרות...
התפתחות הטכנולוגיה לזיהוי מגוון מאפיינים (פיזיים ונפשיים) והשימוש בטכנולוגיות ביומטריות הגיעו לרמת בשלות ותפוצה כזו, המחייבת בחינה והתייחסות משפטית ונורמטיבית מפורשת לכלל היבטיהם. הריצה חסרת המעצורים קדימה של חברות הטכנולוגיה בישראל ובעולם גורמת לכך שהיבטים אלה נותרים מאחור. מאמר זה בוחן את התפתחות השימוש בטכנולוגיות ביומטריות ואת ההיבטים האתיים והמשפטיים הנגזרים ממנו. לישראל יש עניין רב בפיתוח הכלכלי הנגזר מיישומים ביומטריים, ולכן מציע המאמר להוביל מהלך בין-לאומי שמטרתו יצירת דיון ערכי ומשפטי בשאלות החשובות העולות מתפוצת הטכנולוגיה...
בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בהיקפה ובעוצמתה של מלחמת המידע בין המעצמות והכוחות השונים בזירה הבין-לאומית, ומבצעי השפעה הפכו לכלי לגיטימי בידי שחקנים פוליטיים תועלתניים ומעצמות גלובליות כאחד. העיסוק העיקרי בהקשר זה הוא במִבצעי השפעה ברשתות החברתיות, והספרות המקצועית אינה מתייחסת באותה מידה למִבצעי השפעה הנעשים ברשת האפלה; עיקר העיסוק המחקרי במבצעים כאלה כיום הוא בהקשר של עשייה פלילית. הרשת האפלה פותחה על ידי הצי האמריקאי לצורכי מודיעין, ולאחר מכן קודמה על ידי המערב ככלי ציבורי להגנה על פרטיות ואנונימיות. כיום היא משמשת כר פורה...
מאמר זה מציג את סיכוני הסייבר שמקורם בשרשרת האספקה ואת אתגרי ההתמודדות עם סיכונים אלה. המאמר בוחן מספר מתודולוגיות ותקינות בעולם לניהול סיכוני הסייבר בשרשרת האספקה ומציע מודל לניהול מגזרי מרוכז של האתגר באופן שייעל את תהליך בדיקת הספקים והסמכתם. המודל המוצע נמצא ככדאי הן מבחינת השקעת המשאבים ואיגומם והן מבחינת העלאת רמת הביטחון הכוללת של המגזרים השונים, וכנגזרת מכך – העלאת רמת המוּגנוּת של הסייבר במשק הישראלי כולו.
כיצד השפיעה הטכנולוגיה על האופן בו מידע מיוצר, מופץ ונצרך? האם יש קשר בין השפעה זו לתופעת הפוסט-אמת? וכיצד ניתן להתגונן מפני נזקיה של תופעה זאת? טענת מאמר זה היא כי בשנים האחרונות חל שינוי דרמטי בעולם המידע, וכי יש לנתח את תופעת הפוסט-אמת על רקע שינוי זה, ולא על-סמך הבנת עולם-המידע המסורתי. שינוי זה אף מסביר את הקושי בהתמודדות אפקטיבית עם נזקי התופעה, שכן הכלים והמנגנונים הקיימים נבנו להתמודדות עם אתגרי עולם המידע המסורתי. לאור זאת, מציע המאמר לפתח מתודולוגיית הגנה חדשה, "אבטחת-אמת" (Truth Security), בהשראת מתודולוגיות...
התחרות על הקמת תשתיות תעבורת המידע של העתיד נמצאת בקדמת חזית התחרות האסטרטגית בין ארצות הברית וסין. שתי המעצמות מתחרות על תמיכתן ותשתיותיהן של מדינות נוספות כדי לקנות יתרונות טכנולוגיים, כלכליים וביטחוניים. מניעת מעורבות חברות סיניות בתשתיות דור חמישי (G5) בארץ הינה הדרישה הברורה והמפורשת ביותר, שהפנה הממשל בארצות הברית לישראל, תוך יצירת זיקה ברורה לסיוע הביטחוני ולשיתוף הפעולה המודיעיני. כאשר אלו הם פני הדברים, ברור שעל ישראל להיענות לדרישת ארצות הברית בנושא זה, ובמקביל להמשיך ולקדם את יחסיה עם סין בתחומים, שבהם פעילות מסחר וכלכלה...