הגיליון הראשון של "מעבר לרשת" עוסק בשלושה מרחבים מרכזיים שתפסו את מרכז השיח בחודשים האחרונים. רצועת עזה זוכה לחלק נכבד בגיליון בעקבות מספר תהליכים משמעותיים שמתהווים בה, ויכולים ללמד על מורכבות שמאפיינת זירות נוספות באזור כמו גם על פרשנות שגויה של ישראל. הנושא השני הוא הנשיא החדש בבית הלבן, דונלד טראמפ, והדרך בה נתפש בימיו הראשונים בתפקיד בעולם הערבי. מה שנדמה לפעמים שלקוח מקומדיה הוליוודית טומן בתוכו מסרים קשים עבור הציבור במדינות ערביות ומוסלמיות, והשיח בהן נע בין גיחוך לדאגה. הנושא השלישי הוא המלחמה בסוריה עם פתיחתה של...
עבור רבים מהמשטרים הסונים הפרגמטיים באזור תחילת כהונתו של דונלד טראמפ כנשיא ארצות הברית היא התפתחות חיובית, ולו משום שמסתיימת כהונתו של הנשיא אובמה, שאת מדיניותו תפסו כמזיקה ואף כבוגדנית כלפי מי שנחשבו בעלי בריתה המסורתיים של ארצות הברית. צעדיו הראשונים של ממשל טראמפ באזור יהיו משמעותיים לאופן שבו הוא ייתפס. במדינות המפרץ במיוחד מעודדים מהטון התקיף שלו כלפי איראן. מנהיגי המחנה הסוני הפרגמטי, ובראשם ערב הסעודית, לא מעוניינים בביטול הסכם הגרעין בשלב זה משום שיהיה יהיה בכך יותר נזק מתועלת, וזאת מכיוון שביטול ההסכם יוביל לדידם לחיזוק...
ללא גינוני טקס פורמאליים והרחק מעין התקשורת הגיעו מצרים ומחמאס בפתח 2017 לשורה של הבנות ביוטחוניות, מדיניות וכלכליות, שתכליתן לשמש בסיס לשיפור היחסים ביניהן. משלחת של חמאס בראשות סגן יו"ר הלשכה המדינית, אסמאעיל הניה, וחברי הלשכה המדינית מוסא אבו-מרזוק ורוחי מושתהא, ערכה בסוף ינואר ביקור בן מספר ימים בקהיר, שבמהלכו נועדה עם גורמי בטחון מצריים, בראשם ראש המודיעין המצרי, לואא' ח'אלד פוזי. משלחת ביטחונית של חמאס, שכללה נציג בכיר של הזרוע הצבאית "עז א-דין אל-קאסם",יצאה לביקור עוקב בראשית פברואר. ביקורי המשלחות הרשמיות היו...
חרף הבולטות שלה זכתה בשנים האחרונות תנועת ה־BDS במערב, היא התקשתה לא פעם לכפות את עקרונות הפעולה שלה נגד ישראל (חרם, משיכת השקעות והטלת סנקציות) דווקא ב"מגרשה הביתי" — העולם הערבי. הסיבות לכך היו מגוונות: ראשית, מרבית מדינות ערב כלל אינן מקיימות יחסים רשמיים עם ישראל. קשרי הצדדים מתמצים בעיקר בנורמליזציה המוגבלת עם מצרים ועם ירדן וביחסי התלות עם הרשות הפלסטינית ועם החמאס, ולפיכך הפעלת מדיניות ה־BDS נותרה ללא משקל מעשי ניכר; שנית, קמפיין ה־BDS הופנה מלכתחילה במסריו ובתכניו לאוזניהם של קהלי יעד במערב. הוא נשען על תרבות שיח...
מלחמת ששת הימים הייתה אירוע מעצב בתולדותיה של מדינת ישראל. הלקחים הנגזרים מהמלחמה בפרספקטיבה של יובל שנים הם לעתים דואליים ואף רבי פנים, ורבים מהם מכילים מתחים שיש להקדיש להם מחשבה וחשוב להבינם.
מאמר זה מתמקד בהשפעותיהן של המלחמה ושל תוצאותיה על מיצובה הגיאו־ אסטרטגי של ישראל במזרח התיכון, על מעמדה מול המעצמות, וכן על תפיסות מרכזיות של הביטחון הלאומי הישראלי ורכיביו. ישנן תפיסות שהן תקפות בעת הנוכחית כפי שהיו ב־ 1967 , ולעומתן ישנן סוגיות, שבאופן שיש בו מן האירוניה, כמעט "שינו כיוון" או הפכו ללא רלוונטיות. יותר מכך, ישנן...
הדיון במעמדה האזורי של ישראל מתמקד בדרך כלל במוטיבציות של אויביה ובדרכים שישראל בחרה כדי להתמודד עמן. כאשר אלו נבדקות לעומקן, נחשף השורש האסטרטגי של הדיון כולו — סוגיית ההרתעה. במציאות המזרח תיכונית היה תמיד נכון לקבוע כי קיומה, עתידה ורווחתה של ישראל תלויים בכושרה להרתיע את אויביה מניהול העימות אתה במאפיינים שאין היא מסוגלת לעמוד בהם לאורך זמן. כך היה בעבר, כך עומד הדבר בתוקפו בהווה, וסביר להניח כי כך יהיה בעתיד הנראה לעין.
אין ולא היה כל סיכוי לעקור את שורשי המוטיבציה של הגורמים הרדיקליים בזירה האזורית להילחם בישראל ולחתור לחורבנה....
מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים חוללו שינוי בהבנת ההרתעה ומקומה בתפיסת הביטחון של ישראל. ההרתעה הייתה אחד הרכיבים המרכזיים של תפיסת הביטחון מאז הכריזה ישראל על עצמאותה. המדינה הצעירה יצאה ממלחמת העצמאות בהבנה שמלחמה זו הייתה רק שלב ראשון בניסיונות של העולם הערבי להביא להכחדתה. היה ברור שהתבוסה המשפילה של הקואליציה הערבית במלחמת 1948 מצד אחד, וההבנה של מנהיגי מדינות ערב כי קיימת אסימטריה ברורה לטובתן בינן ובין מדינת ישראל הקטנה בשטח, באוכלוסייה, במשאבים, בהיקף הכוחות הצבאיים ובכוח המדיני מצד שני, יביאו לסיבובים...
שקלול רכיביו של מאזן הביטחון הלאומי של מדינת ישראל לקראת סוף 2016 ומבט לעתיד הקרוב — שנת 2017 ואילך — מלמדים כי הגורמים המשפיעים לחיוב על מצבה האסטרטגי של ישראל נותרו כשהיו לפני שנה: היא חזקה מבחינה צבאית; האיום הצבאי הישיר עליה פחת במידה משמעותית והיא מצליחה להימנע מעימותים וממלחמות רחבות־היקף, בפרט נוכח מגמת הירידה הנמשכת באיום הנשקף לה מהמדינות הערביות בסביבתה; הסכם הגרעין שנחתם בין המעצמות לבין איראן בקיץ 2015 דחה את מימושו של פוטנציאל הגרעין האיראני המאיים; על רקע המאבק של העולם הערבי — המאבק הסוני בהקצנה השיעית וכן המאבק...
ישראל נתונה בעיצומו של שינוי משמעותי במפת האיומים שלה. הסכם הגרעין בין המעצמות לאיראן הסיר את איום הגרעין המידי ודחה את הבעיה לשנים הבאות. האיום הקונוונציונלי פחת באופן ניכר כבר עם חתימת הסכמי השלום עם מצרים 1979 וירדן 1994 וחיסולו של צבא עיראק במלחמות המפרץ 1991 ו־ 2003 , ועתה ביתר שאת עם צאתו של צבא סוריה ממעגל האיום, כתוצאה מהתמקדותו במלחמת האזרחים במדינה ושחיקתו הרבה במהלכה. האיום התת־קונוונציונלי, בעיקר מכיוונו של חזבאללה, לא פחת, ונדמה שהוא אף עלול להתעצם בטווח הבינוני בשל השקעת משאבים איראניים בהתעצמות הארגון. עם זאת, נראה...
בשנת 2016 , אחרי כשש שנים מאז שפרצה הטלטלה בעולם הערבי — וכשהיא עדיין בעיצומה ובמהלכה קרס השלטון המרכזי במספר מדינות וזועזע הסדר האזורי — ניצב צה"ל מול זירות גיאוגרפיות שונות, המייצגות אתגרים שונים: זירת הגבולות עם מדינות שאיתן יש לישראל הסכם שלום (מצרים וירדן), רצועת עזה, יהודה ושומרון, לבנון ורמת הגולן. על חזיתות אלו יש להוסיף את האתגר האיראני, אתגר הסייבר ואתגר העימות הקונוונציונלי עם צבאות ערביים במרחב (אמנם כתרחיש ייחוס ברמת היתכנות נמוכה).
חלפו למעלה משלוש שנים שבהן מנהיג הגנרל עבד אל־פתאח א־סיסי את מצרים, אך המשטר המצרי נדרש עדיין להתמודד עם בעיות קשות — חלקן בעיות יסוד המלוות את מצרים מזה שנים רבות, וחלקן בעיות שגברו בשנים האחרונות בהשפעת הזעזוע העובר על המזרח התיכון. האתגרים העומדים בפני הנהגתו של א־סיסי נובעים משלושה תחומים, המשפיעים זה על זה:
•ביסוס המשטר מול יריביו הפוליטיים, ובראשם 'האחים המוסלמים'.
•מאבק בטרור הגובר במצרים, ובמוקדו טרור אסלאמי.
•שיפור המצב הכלכלי, שקשייו משליכים הן על המאבק הפוליטי והן על הלחימה בטרור.
ב-11 בנובמבר 2016, בתום משא ומתן ממושך, אישרה קרן המטבע הבינלאומית מתן הלוואה בסך 12 מיליארד דולר לשלוש שנים למצרים, במטרה לסייע לה להוציא לפועל תכנית רפורמה שאפתנית שתאפשר לה להתגבר על בעיות מבניות ארוכות שנים המעיקות על כלכלתה. ההסכם עם קרן המטבע מקנה לה תועלת ייחודית בעלת ערך כפול: ראשית, אישור ההלוואה משקף את אמון הקהילה הבינלאומית בתהליך ההבראה הקשה אליו נכנסת הכלכלה המצרית, שנית, ההלוואה כרוכה ברפורמות עמוקות שתכליתן לארגן מחדש את החוזה החברתי בין המשטר לאזרחים במצרים, לאחר עשרות שנים של התנהלות ממשלתית קלוקלת שהובילה את המדינה...
