בעוד יעדיה הצבאיים-אופרטיביים של מלחמת "חרבות ברזל", כפי שנקבעו על ידי ממשלת ישראל, הם ברורים, לא הוצג רעיון מערכתי מדיני, שהלחימה אמורה לשרת גם אותו. כתוצאה מכך גובר הלחץ הבינלאומי על ישראל להציג יעדים מדיניים התואמים למהלכים הצבאיים של הלחימה. על מנת להיחלץ ממלכוד זה, מומלץ לישראל להציג תכנית מדינית שעיקרה כינון ממשלת טכנוקרטים לרצועת עזה, בתמיכת ומעורבות מדינות ערב הפרגמטיות והקהילה הבינלאומית ובתאום עם הרשות הפלסטינית. גיבוי נרחב יאפשר למעשה לייצב את רצועת עזה לאחר תום המלחמה ובה בעת יתרום לחידוש תהליך הנורמליזציה...
מתוך האסון ב-7 באוקטובר, הכבד ביותר שפקד את ישראל מאז קום המדינה, מסתמנת הזדמנות אסטרטגית בעלת ממדים היסטוריים: נכונות אזורית ובינלאומית לכונן קואליציה נגד חמאס ונגד איראן ושלוחיה הפועלים במזרח התיכון ומעבר לו. אמנם, כדי לממש הזדמנות זו, שהיא בחזקת "זהב מקש", תידרש ישראל לנקוט צעדים בעלי משמעות מדינית וציבורית גבוהה, בפרט בהקשר תהליך מדיני עם הפלסטינים. על כן, ממשלת ישראל מתקשה לקבל החלטה שתאפשר לה לנצל את האפשרות החיובית שבפניה. ואולם, הזדמנות זו עלולה להתפוגג, אלא אם תמונף לאלתר, ולהותיר את ישראל במגמת דעיכה, תוך כרסום...
השימוש ברחפנים על ידי חמאס בפתיחת מתקפת הטרור בנגב המערבי, אשר התפתחה למלחמת 'חרבות ברזל', המחיש את הסיכון הרב הטמון בכלים הללו, חרף היותם טכנולוגיות מדף פשוטות וזולות. ראוי לבחון את המשך ההתמודדות עם איום זה ועם טכנולוגיות מדף אחרות, העלולות אף הן להיות איומים אסטרטגיים, למשל יישומי בינה מלאכותית.
הסוגייה הפלסטינית עתידה לתפוס מקום מרכזי יותר במגעים לקידום נורמליזציה בין ערב הסעודית לישראל ביחס להערכה מוקדמת או לציפייה של ממשלת ישראל. לכך שלוש סיבות מרכזיות: חשיבות הסוגייה עבור ערב הסעודית כמובילת העולם הערבי-מוסלמי, הדרישות שצפוי שיציג ממשל ביידן מישראל כדי לשמר את אופציית שתי המדינות, והבנתו של נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס, כי ירוויח יותר מאשר יפסיד אם יצטרף למהלך, בניגוד למדיניותו ביחס ל-'הסכמי אברהם'. ואולם, קשה לצפות שממשלת ישראל הנוכחית תמצה את ההזדמנות הגלומה בנורמליזציה עם ערב הסעודית כדי להיחלץ מהמבוי המדיני הסתום,...
ישראל והרשות הפלסטינית נאבקות על השליטה בשטח C המהווה כשישים אחוזים משטחי יהודה ושומרון (הגדה המערבית). בראיית הרשות הפלסטינית, שטח C מיועד להוות חלק מרכזי וחיוני של המדינה הפלסטינית שתקום (מרחבים חקלאיים, גישה לירדן, משאבי טבע, שטחים לתשתיות ובנייה למגורים). מנגד, מטרת ממשלת ישראל הנוכחית היא לקבע את שליטת ישראל בכל שטח C, להרחיב מאד את ההתיישבות הישראלית ולהכשיר את התנאים להחלת הריבונות הישראלית בשטח.
בראיה אסטרטגית, לשם שימורה של מדינת ישראל – יהודית, דמוקרטית, בטוחה ומשגשגת – חיוני למנוע היווצרות מציאות של 'מדינה...
אבו מאזן זימן והוביל פסגה של הפלגים הפלסטינים בעיר אל-עלמיין שבמצרים. בכינוס השתתפו יו"ר הלשכה המדינית של חמאס ומרבית ראשי הפלגים האחרים. קדם לו תאום עם חמאס, שראשיו ציינו בסיומו את הרוח הידידותית וההסכמית שאפיינה אותו. בהודעת הסיכום אותה קרא אבו מאזן נמסר כי תוקם ועדת מעקב, שתגבש הסכמות לנוסחת פיוס שתהיינה מקובלות על הכל, הגם שבין הארגונים לא גובשה נוסחה כזו וספק אם הייתה כוונה לגבשה. הכינוס במהותו היה ניסיון לבלום את קריסת הרלוונטיות של הבעיה הפלסטינית, בעיקר נוכח מדיניות ממשלת ישראל הנוכחית בשטחי הגדה המערבית והמהלכים שמקדמת...
מבצע "בית וגן" הוכתר כהצלחה אופרטיבית, אולם השפעות המבצע יישחקו במהרה אם לא יתחולל שינוי בתמונת המצב, בפרט ביחסי הכוחות בצפון השומרון. לפיכך, נדרש מהלך מדיני משלים למיצוי פוטנציאל שיתוף הפעולה בין ישראל לרשות הפלסטינית ולעיצוב תנאים שיאפשרו ויעודדו את הרשות הפלסטינית לשוב לג'נין, בראש וראשונה כגורם המשקם את ההרס שנגרם במהלך פעולת צה"ל. במקביל יש להפעיל מנופי השפעה על הרשות, בעיקר באמצעות ארצות הברית וירדן, לחידוש פריסתם של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים במרחב. החלופה הנגדית להשבת הרשות לצפון השומרון היא השתלטות צה"ל...
בתחילת יוני 2023 הציגה מצרים למנהיגי חמאס והג'האד האסלאמי במפגש בקהיר מתווה לכינון הפסקת אש ממושכת – "הודנה" – ברצועת עזה. ישראל אינה מעורבת רשמית ביוזמה, שגלומים בה יתרונות עבורה במובנים של הפסקת אש ממושכת ונכונות קהיר למעורבות עמוקה ברצועת עזה. זאת, הגם שחמאס ייצא נשכר מהתממשות היוזמה, שכלולה בה כוונה להרחיב פרויקטים של תשתית וכלכלה ולכן היא מהווה הזדמנות לארגון להמשיך ולהתעצם מדינית וצבאית. עם זאת, חמאס אינו נלהב מהיוזמה המצרית. בכל אופן, מומלץ לישראל לא להתנגד ליוזמה למרות הוויתור על שלושה עקרונות: (1)...
פיקוד מרכז אמון על ניהוג מערכה, המורכבת ממציאות ייחודית של שליטה צבאית בשטח ובאוכלוסייה – אוכלוסייה ישראלית, לצד אוכלוסייה פלסטינית בעלת שאיפות לאומיות. הפיקוד הצליח לשמר שליטה ביהודה ושומרון כ-56 שנים, תוך ניסיון לשמר יציבות לאורך זמן, באמצעות שלושה מאפשרים עיקריים: היותו ריבון בעל תפיסת אחריות מערכתית על הזירה; תפיסת הפעלה של כוח, הדוגלת באיזון בין התקפה להגנה; גופים שאפשרו לו לממש את ריבונותו באחריות ואפקטיביות. מהלכים הנוקטת ממשלת ישראל הנוכחית הם בעלי פוטנציאל גדול לפגוע במנגנונים המאפשרים של פיקוד מרכז, באופן המציב סימן...
פעולת המתנחלים להעתקת מיקום ישיבת חומש הבלתי חוקית לשטח המוגדר כ"אדמות מדינה" בלי הליך משפטי סדור כנדרש, בהסכמת הממשלה ובהסכמה בשתיקה של צה"ל, הם עדות לכך שהחוק אינו מחייב את ממשלת ישראל הנוכחית, לבטח בשטחי יהודה ושומרון. הממשלה מעדיפה לערער את שלטון החוק, להפר התחייבויות לממשל האמריקאי ולשלם גם את מחיר ההסלמה בטרור בשומרון, כדי לקדם את התפיסה האידיאולוגית של הימין הרדיקלי בממשלה, המבקש לכבול את יהודה ושומרון לצמיתות לישראל ולסכל כל פשרה מדינית-טריטוריאלית אפשרית מול הפלסטינים.
בסיום מבצע 'מגן וחץ' – סבב העימות בין ישראל לג'האד האסלאמי ברצועת עזה – עלה מחדש שיח ההודנה, או ההסדרה המורחבת, בגבול ישראל-עזה. את השיח מעודדת העובדה שכמו בשני סבבי העימות הקודמים, חמאס לא נטל בו חלק פעיל, אך ספק רב האם אי-התערבות חמאס מלמד רק על רצונו בשקט באזור או גם על הבנות חדשות בקרב חזית ההתנגדות, שלפיהן כל אחד ממרכיביה יכול להיות מעורב אך בלי לחימה בפועל. יתר על כן, מרחב התמרון של חמאס עשוי להתחוור כמוגבל, אם הרחבת ההסדרה תוצג על ידי יריביו הפוליטיים כהבנה נפרדת עם ישראל, החורגת מהזמניות המוכרת של הפסקות האש. לכן מוטב...
סבב חילופי מהלומות נוסף בין ישראל לג'האד האסלאמי ברצועת עזה הסתיים בתיווך מצרי. ישראל שוב יזמה מערכה, תוך ניצול הזדמנות מבצעית לפגוע בבכירי הג'האד, בעודה מאפשרת לחמאס, השליט בפועל ברצועת עזה, להתחמק מאחריותו לנעשה שם. מבחינת ישראל, ברמה הצבאית נרשמה הצלחה מבצעית בהתקפה ובהגנה. אולם, ברמה המדינית ישראל אפשרה לחמאס לקבוע את כללי המשחק, להמשיך ליהנות מפירות ההסדרה עם ישראל ולצאת מחוזק מהסבב.
