כל הפרסומים בנושא יחסי יהודים-ערבים בישראל

הערכה אסטרטגית לישראל 2016-2015 – ספר נוסף בסדרת הערכה אסטרטגית שמפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי מידי שנה – הוא קובץ מאמרים, הדנים במגמות בסביבתה האזורית והבינלאומית של מדינת ישראל. המאמרים מוקדשים להערכת השלכותיהן של התרחשויות על מצבה המדיני-ביטחוני של ישראל ולניסוח המלצות למדיניות ולדרכי פעולה, שיסייעו לה להתמודד עם האתגרים הגלומים בהן. בחמש בשנים האחרונות מתאפיין המזרח התיכון באי-יציבות, כשהתפתחותו של כל מוקד סכסוך ומלחמה חדש – בין מדינות ובתוך מדינות – נוספת אל מתחים ומלחמות, בפרט בין משטרים נחלשים ופלגים תת-מדינתיים,...

קובץ מאמרים זה, נכתב על ידי חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי וכותבים אורחים במטרה לבחון דרכי התמודדות אפשריות עם האתגר שמציבה 'המדינה האסלאמית', שהוא בין האתגרים המחשבתיים, הפוליטיים-חברתיים והצבאיים, המרתקים ביותר שנמצאים על סדר היום של המערכת הבינלאומית ב-2016. 'המדינה האסלאמית' פרצה בסערה לזירת המזרח התיכון, כישות שעצם מהותה והתנהלותה קוראות תיגר על הסדר המדיני והפוליטי, הקיים באזור. כיבושיה של 'המדינה האסלאמית' בתחומי עיראק וסוריה, הזרועות ששלחה למדינות נוספות באזור והאכזריות המאפיינת את התנהלותה, מהווים מוקד חשש ועניין אזורי...

גלישת אלימות למגזר הערבי בישראל על רקע התערערות המצב הביטחוני בשטחים ובירושלים אינה בבחינת חידוש. דוגמאות בולטות לכך נרשמו בזמן האנתפאדה הראשונה וגם בשלב הראשון של האנתפאדה השנייה – 'מהומות אוקטובר'. מבחינת רבים מהערבים בישראל, מאחורי היחסים הבעייתיים הללו נמצאות כוונה ופעולה ממסדית להדיר אותם מהמרחב התרבותי והפוליטי של המדינה, המוצגת על יד הרוב, כ"מדינה יהודית דמוקרטית". דעה מקובלת בציבור הערבי גורסת שממשלות ישראל חותרות, בייחוד מאז פורסמו 'מסמכי החזון הערביים' לממש את מדיניותה כלפי המיעוט הערבי באמצעות מדיניות השילוב...

בשנתיים האחרונות הפך ארגון הטרור "המדינה האסלאמית" ("דאעש"9) לאחד הגורמים המסוכנים, אשר עצם קיומו, מהותו ופעילותו מקרינים על מדינות רבות בכל רחבי העולם, קל וחומר במזרח התיכון. ארגון טרור זה, המניף את "הדגל השחור" כדגלו הרשמי, מייצג זרם קיצוני באסלאם האורתודוכסי (סוני), שקורא תגר על כל סדרי השלטון הקיימים ומבקש להחליפם במשטר אסלאמי שמחקה דפוסי התנהגות ואורחות חיים מהמאה השביעית. זרם זה מכונה "סלפיה־גִ'האדיה" הוא נחשב כיום לביטוי הקיצוני ביותר של הפונדמנטליזם האסלאמי. זהו זרם הצומח במהירות רבה...

תוצאות הבחירות בישראל במארס 2015 הציבו את הרשימה הערבית במתח חריף בין שני קטבים. מצד אחד, מעמדם  הפוליטי של חברי הכנסת הערבים לא התחזק, למרות האיחוד בין הרשימות, ותת-הייצוג של המיעוט הערבי נותר בעינו. מצד שני, הציפיות שעוררה הרכבת הרשימה המשותפת נותרו בעינן בקרב הציבור הערבי ולא מומשו. כדי לגשר על הפער שנוצר הותוותה אסטרטגיה חדשה של הרשימה המשותפת – אסטרטגיה חברתית – שמסתמנת כעדכון משמעותי לשתי תפיסות העל, שרווחו בפוליטיקה הערבית בעשורים האחרונים: האחת, היא התפיסה הלאומית של האינטלקטואלים הערבים ואנשי בל"ד; השנייה, היא התפיסה...

ראויות לציון שלש תופעות שבאו לביטוי בתוצאות הבחירות שהתקיימו במארס 2015, שייתכן, כי הן משקפות מגמות עתידיות: א. עליית כוחן של שתי המפלגות הגדולות. לראשונה, מזה שנים, שתי המפלגות הגדולות מתקרבות לרוב בכנסת (54 מנדטים). אם המגמה הזאת תימשך, עשויה להיות לכך השפעה על יכולת המשילות ועל הנוף הפוליטי בישראל; ב. עליית כוחה של הרשימה הערבית המשותפת. הייצוג הערבי גדל ב-2 מנדטים וזו פעם ראשונה שהייצוג הערבי בכנסת שווה לייצוג של המגזר החרדי. אם ההשתתפות בהצבעה של אזרחי ישראל הערבים תמשיך לעלות ותשתווה לזו של היהודים, הרשימה הערבית עשויה להגיע גם...

ספר זה הוא קובץ נוסף בסדרת "הערכה אסטרטגית לישראל" שמפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי מדי שנה. פרקי הספר מוקדשים לבחינתן ולניתוחן של התרחשויות בסביבתה האזורית והבינלאומית של מדינת ישראל, בדגש על השלכותיהם לביטחונה הלאומי ותוך הארת האתגרים המורכבים שבפניה כפי שהתפתחו במהלך שנת 2014. פרקי הספר: הזירה הישראלית–פלסטינית: לקחים בעקבות משא ומתן כושל ועימות צבאי; 'חישוב מסלול מחדש' – תוכנית מדינית לזירה הפלסטינית; איראן והקהילה הבינלאומית – לקראת הסדר כולל?; מעמדה האזורי של איראן; הזעזועים במזרח התיכון; מעורבות הקהילה...