כל הפרסומים בנושא אקלים, תשתיות ואנרגיה

מאמר זה מציג בקצרה את נתוני היסוד ואת ההתפתחויות האחרונות בשוק הנפט העולמי, ומתמקד בהשלכות האסטרטגיות שלהן על מדינות המזרח התיכון.

מזכר זה, הראשון מסוגו, מציג ניתוח מלא של האיומים על מערכת החשמל בישראל, הן אלה הביטחוניים והן אלה מהטבע, העלולים לייצר מצבים של עלטה מתמשכת, היכולה לפגוע ברציפות התפקודית של האזרחים, המשק ומערכות הביטחון הלאומי. במזכר זה, לו תרמו מומחים בתחום מהשורה הראשונה, מוצג ניתוח של המצב הקיים, הלא מספק. כמו כן מוצעת בו אסטרטגיה רבתי לקידום הביטחון של מערכת החשמל בישראל. במסגרת אסטרטגיה זו מוצעים במזכר כמה אסטרטגיות למניעה ולצמצום נזקים (mitigation) של הפרעות קשות, ביניהן הסתמכות גוברת על אנרגיות חלופיות. בעיקר כלולה בו המלצה לחזק את מרכיב...

ישראל אינה יכולה להתעלם ממגמת ההתחמשות הכוללת של שכנותיה במערכות נשק רוסיות מתקדמות, כמו גם מכניסתן המואצת לתחום הגרעין ולו משום שתכניות אלו עלולות לשמש בסיס להרחבת הידע התחום וכיסוי לבניית יכולת גרעינית צבאית, בוודאי אם העברת הידע תכלול בעתיד גם יכולת העשרה. רוסיה מצדה מקפידה לשמור על יחסים חיוביים עם ישראל, שבה היא רואה גורם אזורי חשוב. גם מבחינת ישראל, רוסיה היא שחקן מרכזי באזור, ושתי המדינות מתאמות את צעדיהן במטרה למנוע התנגשות בין כוחותיהן הצבאיים במרחב הסורי. לכאורה, לשתי המדינות עניין בדיאלוג שיסדיר את תחומי האינטרסים שלהם,...

ייחודו של השפל הנוכחי בשוק הנפט הוא בהתרחשותו בעיצומה של הטלטלה במזרח התיכון. שילוב גורמים זה בעייתי למשטרים המלוכניים במפרץ, ויותר מכך למדינות שכלכלתן קשורה בהן. רמתם הגבוהה של מחירי הנפט ושל רזרבות מטבע החוץ מאז פרוץ הטלטלה ועד שנת 2014 סייעה למשטרים במפרץ לשמור על רמת חיים גבוהה לאזרחיהם. עתה, האתגר הגדול שבפניהם, הוא לעבור בשלום את תקופת השפל בשוק הנפט. בהינתן אי-וודאות לגבי משך התקופה, האסטרטגיה הנוכחית שלהם משלבת בין שימוש מבוקר ברזרבות כספים וקיצוץ בתקציב, באופן שימזער את הפגיעה ברמת החיים ובהתמרמרות הציבור – דבר שקשה לכוון...

לפי המתווה שהציגה הממשלה בעניין הסדרת הניהול של משאבי הגז, שנמצאו בחופי ישראל, יהיו מפעילי הזיכיונות רשאים לייצא גז טבעי "למדינות גובלות, באופן מידי בכמות שלא תעלה על 20 BCM ….". קביעה זו חלה על ירדן, מצרים והרשות הפלסטינית, אך ספק אם היא כוללת גם את טורקיה. מצב היחסים המדיניים בין המדינות גורם לכך, שבמכירת גז טבעי ישראלי לטורקיה גלום סיכון עסקי גבוה. עם זאת, התקשרות עסקית לאספקת גז טבעי לטורקיה יכולה לתרום לשיפור ביחסים המדיניים ביניהן ואף לסייע במימון פיתוחו של שדה "לוויתן". לפיכך, ממליץ המחבר, בין היתר,...

למרות התקדמות של כמה מנסיכויות המפרץ בגיוון כלכלתן, התלות הכלכלית שלהן ברווחים מנפט נותרה כמעט מוחלטת ויציבותן הפוליטית קשורה קשר ישיר לרמת החיים הגבוהה, שממנה נהנים אזרחיהן. הקושי הפוליטי הכרוך בפגיעה במדיניות הסובסידיות עשוי לעודד את מדינות המפרץ להקטין את ההוצאה הממשלתית באמצעות הקטנת ההשקעה הממשלתית, שחלקה מופנה למגזרי הכלכלה שאינם קשורים באנרגיה. אף שבטווח הקצר עשויה מדיניות זו לצמצם לחץ פוליטי, היא תציב מכשול נוסף על יכולתן של מדינות המפרץ להתמודד לאורך זמן עם מציאות, שבה מחירי הנפט נותרים נמוכים. אם בכל זאת יחליטו הממשלות...

במחצית השנה האחרונה חלה ירידה תלולה במחירי הנפט בעולם, בעקבות עודף היצע על הביקוש. ירידת המחירים הינה מכה נוספת לכלכלת איראן ולהבדיל רוסיה, הנתונות תחת סנקציות כלכליות. איראן מאשימה את ערב הסעודית במלחמת נפט ומאיימת בתגובה כלפיה. האיומים מלמדים על הסכנה הטמונה בתהליך גירעון איראן ליציבות המפרץ הפרסי בפרט ולמשק האנרגיה העולמי בכלל. ברם, הלחץ הכלכלי על איראן עשוי להיות הזדמנות למערב לשפר את תנאי ההסכם בסוגיית הגרעין.

הניסיון הניגרי מספק מספר לקחים עבור ישראל באשר לאופן התמודדותה עם איומים המכוונים כלפי משאבי הגז הטבעי שברשותה, הנובעים מתלותה בכוח אדם זר לצורך תפעולם. לקח לטווח הקצר הוא שעל ישראל להבטיח את ביטחונם של מי שפועלים במימיה הכלכליים, גם כשמדובר בעובדים של חברה זרה המתחייבת לדאוג להם בעצמה. לקח לטווח הארוך הוא שעל ישראל לפעול להפחתת תלותה במומחים זרים באמצעות הכשרת כוח אדם מקומי שיוכל לתפעל את מתקניה גם בעתות חירום. היבטים אלו חשובים לביטחונה האנרגטי של מדינת ישראל לא פחות מאשר המיגון הפיזי של המתקנים, עליו מושם כיום רוב הדגש של מערכת...

בכנס של קבוצת "דלק" — אחת השותפות הבכירות בקונסורציום שלו ניתן הזיכיון ב"לוויתן" — שנערך ב־ 10 באפריל 2014 , חולקה מצגת ובה מפת פוטנציאל הייצוא של השדה. אם מפה זו משקפת החלטות אסטרטגיות של הקונסורציום, כל יעדי הייצוא מרוכזים במזרח אגן הים התיכון: מצרים, ירדן, הרשות הפלסטינית וטורקיה. בכל אחד מיעדי הייצוא המצויים באזור קיימים סיכונים מדינים וביטחוניים. במקביל, שינוע הגז הטבעי פותח גם הזדמנויות כלכליות וסיכוי ליצירת מפת תשתיות אזורית. מפה אפשרית כזאת תקדים אמנם את המפה הפוליטית, אך תגדיל את היציבות האזורית, שכן היא...

היבטים משפטיים משחקים תפקיד חשוב בזירה הבינלאומית ומשפיעים, הן על האופן בו נבחנות פעולותיהן של מדינות המבוצעות בזירה הפנימית והן על היחסים וההתנהלות בזירה הבינלאומית. מדינה הרואה עצמה חברה בקהילה הבינלאומית חייבת אפוא להיות ערוכה לשיח המשפטי המחלחל לתוך המישור המדיני. קובץ מאמרים זה מוקדש לניסיון להאיר היבטים שונים של הממשק בין תחום המשפט לתחום הביטחון, הן במישור הלאומי-פנימי והן במישור הבינלאומי. מכיוון שביטחון הוא מושג רחב, הכולל בחובו תחומים רבים, אף המשפט העוסק בביטחון משתרע על מגוון רב של נושאים, כפי שמעיד מבחר המאמרים שבקובץ.

בהימצאות גז טבעי בכמויות ניכרות במרחב המים הכלכליים של ישראל, הגובלים במים הכלכליים של לבנון, קפריסין, מצרים ורצועת עזה, גלומים יתרונות בתחומים שונים כולל הביטחון, ויחסי החוץ. גילוי מאגרי הגז חיזק את העצמאות והביטחון האנרגטיים של ישראל לאורך זמן, על אף שהציב בפניה צורך לגבש הגנה על מתקנים חיוניים בים, הרחק מהחוף. ליצוא הגז אמורה להיות תרומה מדינית לישראל, אם יהווה נושא לשיתוף פעולה בינה לבין מדינות אחרות, אלא שהגז הוא גם מוקד למחלוקת עם לבנון על שליטה בשטחי הים. על פי החלטת ממשלה בעניין, הגז שנמצא יספיק לכשלושים שנות צריכה מקומית.

ספר הערכה אסטרטגית לישראל 2013 – 2014 הינו קובץ נוסף בסדרה שהמכון למחקרי ביטחון לאומי מוציא לאור מדי שנה. המאמרים המאוגדים בספר זה סוקרים ומנתחים התפתחויות ואירועים שהתרחשו במזרח התיכון בשנה החולפת, בדגש על משמעויותיהם המרכזיות לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. כן נבחנים מענים אפשריים לאתגרים המדיניים והצבאיים שבפני ישראל ומוצגות המלצות למדיניות, שתסייע לה להתמודד עם איומים שבסביבתה הדינמית.במזרח התיכון נמשכו השנה מגמות רוויות סיכונים: זעזועים חברתיים-פוליטיים במדינות ערב הובילו בחלקן להתערערות השלטון המרכזי ולהיאחזות גורמים אסלאמיים...