בדיונים שנערכו לאחרונה בסוגית השימוש בנשק כימי בסוריה ובנושא ההסכם שהושג עם סוריה לפיו זו תצטרף לאמנה למניעת תפוצת נשק כימי (CWC), וכחלק מהמאמצים הבינלאומיים לעצור את חתירתה המתמשכת של איראן ליכולת גרעינית צבאית, שמה של ישראל עלה לא פעם בצמוד לדרישה ל"הדדיות" בסוגיית הנשק להשמדה המונית. היו שקראו לישראל לאשרר מיידית את האמנה למניעת תפוצת נשק כימי, אחרים קראו לה לשים קץ למדיניות העמימות הגרעינית שלה, ואחרים ציינו שזו הסיבה שהאזור חייב לעבור לדיון ממוקד בפירוק המזרח התיכון מנשק להשמדה המונית.
מתקפת ה"חיוכים והקסם" האיראנית הגיעה בסוף השבוע לשיאה. המתקפה כללה את כל המרכיבים החיוניים לאסטרטגיה נכונה של דיפלומטיה ציבורית במאה ה-21: מאמרים מקדימים ומתונים בעיתונים מרכזיים שחתומים על-ידי נשיאי איראן בעבר ובהווה, ראיונות טלוויזיה עם כתבות בכירות ברשתות המובילות (עם כיסוי ראש ובלעדיו), שיחות רקע לבכירי הפרשנים, נאומים מתונים ולא מתלהמים בעצרת האו"ם האומרים את כל ה"דברים הנכונים" ונמנעים מהביטויים הקיצוניים והמקוממים של הנשיא הקודם, מפגש שרי החוץ שלא התקיים זמן רב, ובדרך לנמל התעופה קנדי גם שיחת טלפון...
לקראת היתכנות של גיבוש הסכם אם בין איראן וארצות הברית ואם בין אירן וה-P5+1 בנושא הגרעין, מובא להלן מתווה אפשרי להסכם כזה, המבוסס על קבלת המרכיבים החיוניים לשני הצדדים. נראה כי שני הצדדים מעוניינים להגיע להסכם בנושא הגרעין, ובכך לנטרל את המשבר הנראה בלתי נמנע, משבר שנראה שמוביל לאפשרות שארצות הברית ו/או ישראל יתקפו את מתקני הגרעין של איראן. על מנת להגיע להסכם כזה עליו להכיל מרכיבים, שכל צד אינו יכול לוותר עליהם, ומצד אחר להכיל מרכיבים שישיגו לצד השני את הביטחונות החיוניים לו. המחבר מציע ראשי פרקים של טיוטה אפשרית להסכם בין ארצות הברית...
לפי ידיעה שהתפרסמה ב-"ניו-יורק טיימס", איראן הסכימה לפתוח בשיחות ישירות עם הממשל האמריקני על תכנית הגרעין שלה, לאחר הבחירות בארצות הברית, בחודש הבא. מאמר זה מבקש להצביע על כך שמשא ומתן ישיר בין איראן לארצות הברית איננו בהכרח התפתחות שלילית וגלומות בו הזדמנויות לישראל, בין אם בסופו של תהליך השיחות תצלחנה או תכשלנה. אל לה לישראל לפסול מהלך שבמסגרתו לאחר הבחירות בארצות הברית תחלנה שיחות ישירות בין טהראן לוושינגטון על תכנית הגרעין הצבאית האיראנית. תפנית זו טומנת בחובה הזדמנויות למערב בכלל, ולישראל במסגרתו, לחלופה טובה מתקיפה...
הדבר המטריד איננו העובדה שאינה שנויה במחלוקת ולפיה הנהגת איראן טרם נתנה את הפקודה לייצר אורניום מועשר בדרגה גבוהה במתקניה המוכרים. הבעיה היא מה ניתן לעשות, והאם יהיה בכך די כדי להסיר את הסכנה שביום מן הימים יתברר כי המשטר הנוכחי באיראן מחזיק בידיו נשק גרעיני.
הנספח לדו"ח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) לשנת 2011, שהתפרסם מאוחר מדי ולאחר שציפו לו זמן רב, הופץ למועצת הנגידים של סבא"א ומועצת הביטחון של האו"ם ב-8 בנובמבר 2011. למרות שהנספח מכיל הרבה מידע חדש ומעניין מאוד, המסר הבסיסי שלו, כי איראן אכן פעילה בפיתוח נשק גרעיני, אינו צריך להפתיע את מי שעקב אחר ההתפתחויות, כפי שדווחו בדוחות התקופתיים של סבא"א.
הוועידה הכללית של המדינות החברות בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה גרעינית (סבא"א) התכנסה ב-19 בספטמבר 2011 בווינה למפגשה השנתי. חלק מהחברות בארגון מתקשות שלא להכניס לדיונים נופך פוליטי. אחת העדויות השכיחות לכך היא פעילות המדינות הערביות בהנהגת מצרים, שמעלה הצעות החלטה הקשורות ליכולות הגרעיניות המיוחסות לישראל. מצרים רואה בוועידה השנתית במה ראויה להציג בה את מאמציה להביא לפירוקה של ישראל מיכולתה הגרעינית.
המאמרים הכלולים בקובץ זה מוקדשים לניתוח ההתרחשויות בתחום בקרת הנשק הגרעיני בשנים 2009- 2010, תוך התמודדות עם הסוגיה המרכזית: השפעת סדר היום החדש של הנשיא אובמה על משטר מניעת התפוצה הגרעינית.
המסקנה העולה מן הניתוח המוצג במאמר זה, היא שאין כיום אסטרטגיה מגובשת למשא ומתן, וגם אין נכונות לפעולה צבאית – הן מצד ארצות-הברית והן מצד ישראל – שייבלמו את התקדמות תוכנית הגרעין של איראן. סנקציות ואמצעי חבלה יכולים לעכבה, אך לא לשנות את האינטרס האיראני הבסיסי לפתח יכולת גרעינית. הזעזועים שפקדו את המזרח התיכון בשנה האחרונה מוערכים כהתפתחויות שרק יחזקו את עניינה של איראן בהשגת יכולת גרעינית, ואילו שינוי פנימי, שיביאה לידי שינוי מדיניות גם בתחום הגרעין, אינו נראה באופק.
תחילתה של השנה היהודית החדשה הינה מועד מתאים כדי לשוב ולהתבונן במצב המתפתח בנושא פרויקט הגרעיני האיראני. פרויקט זה מתקדם בעקביות, אם גם בקצב איטי למדי. ואולם, קצב זה מטעה בכך שהוא מעניק את הרושם כי יש עדיין די והותר זמן על מנת למנוע מאיראן להפוך למדינה גרעינית דה פקטו. מאז ההערכה האמריקאית הקודמת, לפיה עומדת לפני איראן עוד כברת דרך ארוכה, אומרת ארצות הברית כעת כי זה יקח לכל הפחות שנה עד אשר זו תשיג יכולת גרעינית, אם תפתח ב"מרוץ" כדי להגיע לשם. "שנה אחת היא זמן ארוך מאוד," צוטט מפי פקיד אמריקאי בכיר. עם זאת, במצב...
בשלהי שנת 2009 התקיימה במכון למחקרי ביטחון לאומי סימולציה שדימתה משא ומתן בין ארצות הברית ואיראן בסוגיית הגרעין. מטרת הסימולציה הייתה להעריך את כיווני ההתפתחות השונים של דיאלוג בילטרלי בין ארצות הברית לאיראן על סוגיית הגרעין, ובהתאם לכך להעריך כיצד ראוי שמדינת ישראל תגיב. מזכר זה מציג תחילה את עיקרי התובנות של משחק הסימולציה. בהמשך מובאים מאמרים מפרי עטם של כמה ממשתפי המשחק, המציגים, כל אחד בתחום התמחותו ועיסוקו, ניתוח של הסוגיה האיראנית והשלכותיה. תרומתו של מזכר זה לדיון הציבורי, היא, שמלבד פריסת תמונת מצב האיומים וההתמודדות...
לאחר שנכזבה התקווה להחלטה מהירה על סבב נוסף של סנקציות נגד איראן על ידי מועצת הביטחון של האו"ם, ואלו נדחו ככל הנראה ליוני 2010, ולנוכח ההבנה, שסנקציות אלה יתבררו כחלשות ובלתי יעילות, נראה כי היוזמה הדיפלומטית של הנשיא אובמה הולכת ומתמוססת. כשמביאים בחשבון את התקדמותה העקבית של איראן בייצור חומר בקיע, בעבודה על פיתוח ראש נפץ גרעיני, ובשיפור יכולותיה בתחום פיתוח טילים ארוכי טווח – לצד הציפיות הנמוכות שמשהו מכל זה יחזק בקרב ממשל אובמה את הצורך לנקוט בסופו של דבר בפעולה צבאית נגדה – הרי שניתן לזהות שינוי כיוון בחלק מהשיח המתקיים...
