בשנת 2016 בחר מילון אוקספורד את המושג 'פוסט־אמת' למילת השנה והגדירו כך: "מושג המצביע על נסיבות שבהן העובדות האובייקטיביות משפיעות פחות על עיצוב דעת הקהל מאשר פניות לרגש ולאמונה אישית". הגדרה זו היא נקודת המוצא של המאמר, שבסופו יציע למושג הגדרה חדשה. ההגדרה החדשה נגזרת מהתבוננות פילוסופית על המושג החדש 'פוסט־אמת', הנסמכת על התיאוריות המרכזיות של המושג הישן והמוכר 'אמת' ועל ניתוח מאפייניה של תופעת הפוסט־אמת לאורן. התבוננות פילוסופית זו תסייע במתן מענה לשתי השאלות שבהן עוסקים כל החוקרים בתחום: מהי התופעה עליה מצביע המושג...
האם העידן של פוסט-אמת (Post-Truth) ופייק ניוז (Fake News), שבו אנו נמצאים, שיבש את המנגנונים המסורתיים שלנו לבירור המציאות בתחום הביטחון הלאומי? האם מנגנונים אלה מסוגלים עדיין להבחין בין אמת לבין שקר? בין ספינים ומאמצי השפעה לבין עובדות? האם מקבלי ההחלטות ממשיכים לראות בניתוח המקצועי מבוסס העובדות את הבסיס לקבלת ההחלטות? בעיתונות ואף באקדמיה נכתב רבות בנושא השלכותיו של עידן זה על הציבור הרחב ועל התהליכים הדמוקרטיים. אולם, מטרתו של מאמר זה היא להתריע מפני האפשרות שלתופעות אלו ישנן גם השלכות על קבלת החלטות בענייני הביטחון הלאומי. טענתו...
הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...
הערכת מצב הביטחון הלאומי של מדינת ישראל בפתח 2019 מצביעה על עוצמה צבאית, מדינית, טכנולוגית וכלכלית מרשימה. אולם, בה בעת ניכרות סכנת התלקחות צבאית במספר חזיתות וכן מגבלותיה של המדיניות הנוכחית, המתמקדת במעשה הצבאי אך חסרה נחישות למצות הזדמנויות מדיניות. ברוב תחומי הביטחון הלאומי, למעט מניעת ההתבססות האיראנית בסוריה והעברת אמצעי לחימה לחזבאללה, ישראל בחרה בשימור הסטטוס קוו על פני גישה פרו-אקטיבית, שתועיל לקדם את יעדיה האסטרטגיים הלאומיים. תובנות אלה, המתייחסות למציאות המקומית, האזורית והבינלאומית בהקשרי הביטחון הלאומי, היו המרכזיות בין...
אזהרת ראש השב"כ נדב ארגמן, בנוגע לאפשרות שמדינה זרה תתערב בבחירות לכנסת האמורות להתקיים באפריל 2019, עוררה את השיח בישראל בהקשר זה. בתגובה, הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו שישראל ערוכה לסכל כל התערבות קיברנטית בבחירות. אבל, בעוד שעם תקיפת התשתית הטכנולוגית של תהליך הבחירות ניתן להתמודד בכלים מוכרים מתחום הגנת הסייבר, מבצעי השפעה על השיח הפוליטי בזמן מערכת בחירות הם עניין שונה לחלוטין. הלקחים מתהליכי בחירות במדינות במערב בשנים האחרונות מלמדים כי גורמים שונים מקשים מאוד על ההתמודדות של מדינה דמוקרטית עם מבצעי השפעה כאלו. היערכות...
תקיפת חיל האוויר בסוריה ב- 25 בדצמבר העידה שישראל מנסה לדבוק באסטרטגיית הפעולה ההתקפית – המב"מ – המערכה שבין המלחמות, שמומשה בהצלחה בזירה הצפונית מאז ראשית שנת 2013. התקיפה אכן ממחישה שיכולת התקיפה המבצעית של ישראל נשמרת וכי ניתן לבצע תקיפה נקודתית כזאת גם בעת הנוכחית, תוך התמודדות עם סיכוני ההסלמה המידיים. עם זאת, בחלוף שש שנים, ראוי לבחון גם את האפשרות ששילוב של גורמים מוביל לכך שמתכונת פעולה זו בזירה הצפונית הגיעה לנקודת השיא, מתמודדת עם "עומס יתר" של סיכונים וקרובה למיצוי היכולת להשיג הישגים ללא מחירים...
בסבב העימות האחרון בינה לבין חמאס, ישראל בחרה במדיניות של חסכון בהסברים לציבור על אודות מגבלות התגובה לתקיפות חמאס, וכך אפשרה לחמאס להוביל את הפרשנות לאירועים. משום שהציבור הישראלי לא קיבל מידע אשר לשיקולים שהנחו את התגובה המרוסנת של הממשלה, נפגעה תחושת החוסן הפנימי בישראל. דומה שחמאס זכה בנקודות במערכה על התודעה, בשעה שהציבור הישראלי היה נבוך ומאוכזב. המערכת הפוליטית נקלעה למתיחות בשורותיה, שכמעט הביאה לנפילת הממשלה. השתלשלות האירועים בסבב העימות האחרון ממחישה את הצורך ברתימת החברה האזרחית בישראל למערכה התודעתית. ובהקשר זה, ראוי...
במהלך חצי השנה האחרונה חברות אבטחת מידע וחברות טכנולוגיה חשפו פעילות תודעה רחבת היקף של איראן במרחב הסייבר, שכוונה בעיקר להשפיע על הציבור האמריקאי. מאמץ התודעה האיראני נועד ככל הנראה להחריף את הפילוג הפנימי בארצות הברית, בין קבוצות חברתיות שונות. פעילות התודעה האיראנית בסייבר משקפת את החשיבות הרבה שהמשטר בטהראן מעניק למאבק הרעיוני מבית ונגד אויביו, בפרט ארצות הברית. בראיית המשטר האיראני, ארצות הברית מנהלת מאבק אידיאולוגי, בנוסף למאבק הפוליטי והכלכלי, נגד ערכי המהפכה האסלאמית, שקהל היעד שלו הוא בראש ובראשונה הציבור האיראני. על כן,...
מטרתו של מאמר זה היא לבחון את האופן שבו מנהיגים מנסים לעצב את תודעת החברה מבית בזמן מלחמה. זאת, בעקבות ההנחה שהחברה לא תסכין לתמוך בכל תנאי במלחמה ממושכת ומרובת נפגעים. הכרתם של מקבלי ההחלטות בנחיצותה של תמיכה ציבורית רחבה במלחמה, מביאה אותם לטפלל את דעת הקהל מבית להכיר בצדקתה, בחשיבות מטרותיה ובהישגים הרבים, כביכול, שהיא טומנת בחובה. מאמר זה ידגים כיצד הדבר בא לידי ביטוי במהלך מלחמת לבנון השנייה, עד כדי סיכון כוחות הקרקע של צה"ל בקרבות שמטרתם הייתה תודעתית גרידא, ויצביע על ההשלכות השליליות הטמונות בצעדים דוגמת אלה על ניהול...
לוחמה תודעתית משמשת כנשק עבור חזבאללה עוד מראשיתו. מאז העמקת מעורבותו במלחמה בסוריה הארגון מנהל מערכה תודעתית בשתי חזיתות – מול דעת הקהל הפנימית בלבנון ומול ישראל. ביום שישוב משטר אסד לשליטה מלאה בסוריה, ייתכן שכוחות חיזבאללה יישארו בשטח המדינה לבניית תשתית לחזית שנייה מול ישראל מסוריה, או לחילופין הארגון יישאר בסוריה בנוכחות מצומצמת לשם יצירת עומק אסטרטגי ואופרטיבי לארגון, וכן להבטחת המשך אספקתם של אמצעי לחימה לכוחותיו בלבנון. כך או כך, חזבאללה יידרש להכין תכנית תודעה מול דעת הקהל בלבנון, שתנמק את המשך מעורבותו בסוריה על אף הסיכונים...
ישראל הצליחה למנוע חדירה של פלסטינים מרצועת עזה לתחומה במסגרת 'צעדת השיבה' והמחאה הפלסטינית נגד העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים. אולם, בהיבט התודעתי, ישראל ספגה "פיגוע אסטרטגי", שבא לידי ביטוי בתמונת המסך המפוצלת במרבית רשתות השידור בעולם – מצד אחד עשרות הרוגים על גבול הרצועה, ומצד שני חניכת השגרירות האמריקאית בירושלים. ההשלכות של תמונה זו הינן החזרת הנושא הפלסטיני לסדר היום הבינלאומי, שרשרת גינויים לישראל בעולם והחלטות בינלאומיות נגד ישראל. על ישראל להפיק לקחים מאירוע זה כדי לשפר את היערכותה בהיבטי התודעה בשגרה...
הנהגת חמאס מקדמת הכנות למהלך תודעתי – תהלוכת השיבה הגדולה, שבמהלכה יצעדו אלפי אזרחים פלסטינים מהרצועה לכיוון גדר הביטחון בגבול עם ישראל. תכלית המהלך, האמור להתבצע ב-14 במאי, במלאת 70 שנה להכרזת מדינת ישראל, היא להמחיש ולהעצים את סוגיית הפליטות הפלסטינית ולחברה תודעתית למצוקה ברצועת עזה. אף שהמהלך כולו הנו תודעתי, הוא מציב את ישראל בפני אתגר המשלב מחד גיסא איום ביטחוני-פיזי בעקבות ניסיון לחדור את גבול הרצועה, ומאידך גיסא איום תודעתי שיציג את התגובה הישראלית באור שלילי מול קהלי היעד השונים. ישראל אינה יכלה להרשות לעצמה פגיעה...
