בדצמבר 2016 אושר בכנסת קיצור שירות חובה לגברים בצה"ל מ-32 חודשים ל-30 חודשים, החוק חל על מתגייסי יולי 2020 ואילך. אף על פי כן, צה"ל מתנהל לפי מסלולי שירות של 32 חודשים ומעוניין בתיקון החוק (ל-32 חודשים), משיקולים צבאיים, ואילו שר הביטחון "טרם גיבש עמדתו בנושא". וזאת לפי הודעה שפרסמה הכנסת בתום ישיבה של ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל של ועדת החוץ והביטחון. להיענות לדרישת צה"ל ישנם שיקולים לכאן ולכאן, אך הגיע הזמן שהדרג המדיני יקבל החלטה בעניין זה, שכן פער בין החוק לתכנוני כוח האדם של צה"ל אינו תקין ואף...
אחת מתופעות הלוואי של מגפת הקורונה היא זינוק במספר המקרים של אלימות במשפחה, שהיה גבוה גם קודם. מדובר בתופעה חברתית בעלת השפעות שליליות, לטווח הארוך והקצר, גם מחוץ למשפחה ויש אינטרס לאומי להיאבק בה. לשם כך מוצע לאמץ מרכיבים המאפיינים את דרך ההתייחסות לאיום הביטחוני. ראשית, מבלי לוותר על מתן הגנה לקורבנות האלימות במשפחה, לא יתכן שהמענה העיקרי הוא העברה למקלטים, אלא יש למקד מאמץ גם בתחום המניעה. מעבר לכך, כמו בתחום הביטחוני, נחוץ גורם אחד אחראי שיתכלל את הטיפול בנושא ושתהיה בידיו תמונה מודיעינית מלאה; נדרש להקצות משאבים מספקים, ובשלב...
גל החום האחרון ושריפות היער שהשתוללו לאחרונה בישראל, כמו גם בסוריה ובלבנון השכנות, הם תזכורת חדה לכך ששינויי האקלים כבר כאן, וכי השפעותיהם כבר מורגשות במזרח התיכון. לאור הצפי להתגברות גלי החום, צמצום מקורות המים והעלייה במפלס הים במזרח התיכון, ישראל עשויה למצוא את עצמה מתמודדת עם בעיה קשה של אי-יציבות אזורית וכמות גדולה של פליטי אקלים הצובאים על גבולותיה. כדי להתכונן טוב יותר לעתיד אפל מסוג זה, על ישראל לשלב את שינויי האקלים בתוך סדר היום של הביטחון הלאומי ולכלול את איומי האקלים מבית ומחוץ בהערכות הביטחון הלאומי שלה. עליה לשקול את...
מגפת הקורונה הציבה את משטרת ישראל (מ"י) מול מציאות חדשה, שעיקרה מעבר חד מטיפול נקודתי בפשיעה למיניה ושירות לביטחונם האישי של האזרחים לאכיפת תקנות והגבלות על האוכלוסייה הרחבה. מציאות זו מחייבת את המשטרה לרגישות רבה ולאבחנות מדויקות בין מצבים וציבורים שונים בשני מישורים עיקריים: אכיפת הנחיות הממשלה בעניין מניעת התחלואה ואכיפת הסדר הציבורי מול הפגנות המחאה. זאת, במקביל להמשך מילוי משימותיה "המסורתיות". נראה כי גם אם ככלל המשטרה משכילה לנקוט באיזונים המתבקשים באופן שוויוני לצורך הגנה על הציבור ועל הדמוקרטיה הישראלית, עדיין...
מסמך זה נכתב יותר משבועיים לאחר הכרזת הסגר השני. כצפוי, מהלך זה הביא עד כה לבלימת העלייה בתחלואה ואף לירידה משמעותית בהיקפה, אמנם במחיר פגיעה קשה נוספת במשק וירידה מחודשת בהיקף התעסוקה. זאת, תוך עליית המתח והחיכוך בשכונות החרדיות, הרחבת המחאה הציבורית וכרסום ניכר באמון הציבור בממשלה, גם עקב תפקודה הבעייתי בניהול המשבר המשולב.
מטרת מסמך זה היא להציג אסטרטגיה אינטגרטיבית ליציאה מהסגר השני לשגרת חיים חדשה בצל הקורונה, במבט לטווח המידי, הבינוני והארוך, וכן להמליץ על יצירת מנגנונים שתכליתם שמירה על בריאות הציבור, על רמה מיטבית של פעילות...
שמונה חודשים לאחר התפרצות המגפה, ולאחר החלת שני סגרים שנועדו להשיג מטרה זהה – "שיטוח עקומת הנדבקים" – ברור כי הסיבות המכשילות את ישראל במאבקה בנגיף אינן טמונות רק במשאביה המוגבלים של מערכת הבריאות, ביחס החוב/תוצר של המדינה, במעמדן של רשויות החוק והמשפט בישראל או בשיקולים קואליציוניים צרים שנועדו להבטיח את שרידות הממשלה. קושי מרכזי של ישראל להתמודד עם התפשטות נגיף הקורונה הינו דווקא היעדרם של משאבים חברתיים הניכרים גם בערבות ההדדית בין חלקי החברה השונים. מגפת הקורונה והמשבר שהתחולל על רקע זה הציבו מראה בלתי מחמיאה בפני החברה...
הכישלון הלאומי בישראל להתמודד עם משבר הקורונה מהווה רקע נוח להדהוד המסר המוכר של "תנו לצה"ל לנצח" – גם את הנגיף. פוליטיקאים, אנשי ציבור וחלקים מהתקשורת מאיצים בממשלה זה זמן, עוד במהלך הגל הראשון של התפשטות המחלה בישראל, לערב את צה"ל בתחומים אזרחיים שונים של המערכה הנוכחית הקשה. מדובר בסנטימנט ישראלי מוכר ממשברים קודמים, בעיקר ביטחוניים, המוצף שוב ושוב על רקע של מה שמסתמן כשילוב של שתי תופעות מוכרות: מצד אחד היסוס, איבוד עשתונות וחולשות מתמשכות של המערכת הציבורית והעדר מנהיגות לאומית בניהול הפרעות קשות; ומצד...
ממצאי סקר דעת קהל, שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי באוגוסט 2020, מצביעים על מספר תופעות חברתיות חשובות הקשורות בקושי להתמודד עם מגפת הקורונה והשלכותיה. החשובה ביניהן היא חוסר האמון של רוב הציבור בהנהגה הפוליטית ובמוסדות המדינה. לכך השלכה ישירה על מידת הנכונות של הציבור להיענות להגבלות המוטלות עליו. ממצא זה מתכתב עם תופעת המחאה הפוליטית החריגה בהיקפה ובמשכה. המחאה זוכה, על פי הסקר, ללגיטימציה ציבורית, לא במרכז המפה הפוליטית ובשמאל בלבד. כל זאת, על רקע פגיעה ניכרת, בעיקר כלכלית, בחלקים מובחנים בציבור הישראלי. נתוני הסקר מבהירים עד כמה...
עם פריצת ה"גל השני" של מגפת הקורונה והקושי של הממשלה להתמודד בהצלחה עם המשבר הבריאותי-כלכלי-חברתי המשולב, מתרבים הקולות, גם בקרב פוליטיקאים בכירים ובכלל זאת בקואליציה הממשלתית, להטיל את האחריות לניהול המערכה על משרד הביטחון. חלקם אף קורא במפורש להטיל את האחריות לניהול ה"אירוע" כולו על צה"ל. אפשר לומר כי קריאה זו היא טבעית, בעיקר עקב האמון הרב שרוחש הציבור לצה"ל. הגם שלוויכוח אשר למהות ולמידת מעורבותם של מערכת הביטחון בכלל ושל צה"ל בפרט יש הקשר פוליטי ברור, יש לבחון ברמה העקרונית ובנסיבות הנוכחיות...
בינואר 2020 ערך המכון למחקרי ביטחון לאומי את הכנס השנתי הבינלאומי ה-13. הכנס עמד בסימן "הערכה אסטרטגית לישראל 2020 – מבט אל העשור הבא", וכלל דיונים, תרחישים והרצאות בנושאים אסטרטגיים חשובים לביטחונה הלאומי של ישראל. בכנס השתתפו מקבלי החלטות, מעצבי דעת קהל וחוקרים מובילים מהעולם ומהארץ. מוזמנים לקרוא את הגרסה הדיגיטלית של החוברת המיוחדת המסכמת את מושבי הכנס, ומצביעה על התובנות שעלו ממנו.
סקר של הלמ"ס מציג תמונה מורכבת לגבי החוסן של הציבור הישראלי לאחר כחודשיים של התמודדות מוצלחת עם נגיף הקורונה – הישג רפואי ניכר שגרר מחירים גבוהים לכלכלה ולחברה הישראלית. תמונת המצב היא של החרפה בתחושות של לחץ, חרדה, בדידות , ובעיקר חשש כלכלי עמוק בקרב אזרחים רבים. עם זאת, נראה כי הרוב הגדול של האזרחים בישראל הסתגל במהירות לאתגרים הקשים שהציבו בפניו ההנחיות של הממשלה. הסתגלות זו באה לידי ביטוי בציות נרחב לכללי הסגר ולאמון הרב בממשלה ויותר מכך ברשויות המקומיות. נראה כי בדומה לצורך בניטור תחלואה, יש גם צורך בהעמקת ניטור...
ממשלה חדשה בישראל תצטרך לבחון את תקפותן של מוסכמות רבות, שהנחו את מדיניות החוץ הישראלית בשני העשורים האחרונים. בין הנושאים שעל הפרק: הסכסוך הישראלי-פלסטיני, היחסים בין ישראל לבין שכנותיה במזרח התיכון – בפרט בתחום האנרגיה ובהקשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני; היחסים עם ארצות הברית, ובין היתר השלכות התחרות בין סין לארצות הברית על מערכת הקשרים; היחסים עם האיחוד האירופי ועם ארגונים ומוסדות בינלאומיים בכלל. המלצה נוספת היא לחזק את מעמדו של משרד החוץ כבעל תפקיד בהתוויית המדיניות בתחומים מרכזיים אלה.
