הודעת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בדבר נרמול היחסים בין ישראל ואיחוד האמירויות החריפה את מצוקת הפלסטינים ומאלצת אותם לעסוק בשאלה לאן פניהם. כינוס שהתקיים ב- 3 בספטמבר, בו זמנית ברמאללה ובביירות, שבו השתתפו כל הפלגים הפלסטינים, היווה ביטוי לכובד האתגר שהתפתחות זו הציבה בפניהם. בהודעת הסיכום הסכימו כולם על הצורך להיאבק במשותף לסיכול המזימה האמריקאית-ישראלית בדרכי 'התנגדות עממית', למרות שבכנס עצמו הביעו ראשי חמאס והג'האד האסלאמי את העדפתם המסורתית להתנגדות צבאית, אי-הכרה בישראל ואי-נכונות לפשרה עימה. ואכן, בלט הניסיון להצניע מחלוקות...
על רקע המשך המאבק במגפת הקורונה והשלכותיה על הכלכלה והחברה בישראל, תוצאות סקר דעת קהל שערך המכון למחקרי ביטחון לאומי מצביעות כי הציבור מוטרד פחות מאיומים ביטחוניים מאשר אלו הקשורים בבריאות ובכלכלה. אלא שבאחרונה התקבלה תזכורת מרצועת עזה כי האתגרים הביטחוניים עדיין בתוקף. ההסלמה הביטחונית בזירת עזה, הניכרת בשבועות האחרונים, עלולה להתפתח לעימות צבאי, למרות שהן ישראל והן חמאס אינם מעוניינים בכך. עם זאת, הצדדים חשים כורח להגיב לפעולות היריב. ממשלת ישראל והדרג הצבאי מנסים לתמרן בין צורך לשמר הרתעה מול חמאס ולמנוע מהארגון הישגים באמצעות...
הסכם הנורמליזציה בין ישראל לבין איחוד האמירויות הערביות, שעליו הוכרז בחגיגיות ב-13 באוגוסט, פוגש את המערכת הפלסטינית באחד מרגעי החולשה האסטרטגית הבולטים שלה מאז כינונה. בכירי הרשות הפלסטינית הגיבו בכעס עצום, מהול בתסכול עמוק. הרשות איבדה נכס חשוב – כוח הווטו על נורמליזציה בין ישראל לעולם הערבי. אולם, דווקא בתנאים שנוצרו, ראוי שישראל תנקוט גישה תומכת ומרחיבה כלפי הרשות, שתבוא לידי ביטוי בתמורות שישפרו את אפקטיביות שליטתה בשטח, ובתוך כך חידוש מנגנוני התיאום הישיר עם כוחות הביטחון הישראליים. כן ראוי לשלב את הרשות הפלסטינית במיזמים...
ב-13 באוגוסט 2020 הוכרזה בחסות ארצות הברית פריצת דרך בדרך לכינון יחסים מלאים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות. ההסכם מהווה חיזוק חשוב למחנה המתון והפרגמטי באזור, מול איראן והכוחות הרדיקלים השיעים והסונים. ומול הפלסטינים – ההסכם מסיר את סוגיית הסיפוח החד-צדדי מסדר היום ויוצר תנאי פתיחה משופרים למשא ומתן ולהסדר בעתיד.
במכון למחקרי ביטחון לאומי נערך משחק מלחמה שנועד לבחון את ההשלכות של החלת הריבונות (סיפוח) על שטחים ביהודה ושומרון. בעקבות החלטת ממשלת ישראל להחיל ריבונות של גושי ההתיישבות בעוטף ירושלים בהיקף מצומצם, הכריז נשיא הרשות הפלסטינית על כינון מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 67'. החלת הריבונות לא זכתה להכרה של מדינות העולם, למעט ארצות הברית, ולעומת זאת רובן הכירו במדינה פלסטינית. מייד נרשם רצף אירועים מסלימים בזירה הישראלית-פלסטינית, ואף מעבר לה.
מהלך הסיפוח החזיר את הבעיה הפלסטינית למרכז הבמה, לאחר שבעשור האחרון עלה בידי ישראל לדחוק את...
מאז כיבוש יהודה ושומרון על ידי ישראל, עתידם המדיני של שטחים אלה מאפיל על כל נושא אחר במסגרת היחסים בין ישראל למדינות אירופה, כשחילוקי הדעות עם האיחוד מתעצמים במיוחד כשהתהליך המדיני הישראלי-פלסטיני נעצר, גם אם לא בהכרח באשמת ישראל, וכאשר מוגברת פעילות ההתנחלות הישראלית באזורים אלה. סיפוח ישראלי, בהיקף גדול כקטן, של שטחים ביהודה ושומרון, יגרור גל תגובות שליליות באירופה, שיעמיקו את הנתק בין הצמרות הפוליטיות של ישראל ושל המדינות חברות האיחוד האירופי. תהליכים פנימיים באירופה, המערערים את הלכידות הפוליטית של האיחוד, צפויים להקשות עליו...
בינואר 2020 ערך המכון למחקרי ביטחון לאומי את הכנס השנתי הבינלאומי ה-13. הכנס עמד בסימן "הערכה אסטרטגית לישראל 2020 – מבט אל העשור הבא", וכלל דיונים, תרחישים והרצאות בנושאים אסטרטגיים חשובים לביטחונה הלאומי של ישראל. בכנס השתתפו מקבלי החלטות, מעצבי דעת קהל וחוקרים מובילים מהעולם ומהארץ. מוזמנים לקרוא את הגרסה הדיגיטלית של החוברת המיוחדת המסכמת את מושבי הכנס, ומצביעה על התובנות שעלו ממנו.
"החלת הריבונות" היא ניסוח רך לסיפוח חד-צדדי ישראלי של שטחים ביהודה ושומרון. מדובר במהלך שנועד לטרוף את הקלפים ולשנות את כללי המשחק בזירה הישראלית-פלסטינית. ראש הממשלה בנימין נתניהו, סובר שנקרתה לישראל הזדמנות, אולי חד-פעמית, לשנות את המציאות בזירת הסכסוך. לדבריו: "עד היום ישראל תמיד הייתה זו שצריכה לוותר, למסור, להקפיא ולסגת… עכשיו בא הנשיא טראמפ ואומר כי לא ישראל היא שצריכה לוותר, הפלסטינים צריכים לוותר". העיסוק התקשורתי והשיח בישראל התמקד בהשלכות המידיות של סיפוח, אך אין שיח בנוגע לטווח הארוך. אם הרשות...
היבט מעצב משמעותי במזרח התיכון הוא המתיחויות והיריבויות בקרב המחנה הסוני. המדינות הסוניות נחלקות, בין היתר, על פי מידת תמיכתן באסלאם הפוליטי על גווניו השונים. מעבר לכך, מתנהלת תחרות בין המדינות הסוניות על מעמד והשפעה באזור ומעורבים בה גם אינטרסים כלכליים. המתיחות מתבטאת בין השאר בהמשך המצור על קטאר, בתמיכה בצדדים יריבים במלחמת האזרחים בלוב, ואף בתחרות על שליטה במיקומים אסטרטגיים לחופי הים האדום. ישראל אף היא הפכה במהלך השנים מגורם המאחד את העולם הסוני לגורם מפלג: טורקיה וקטאר מבקרות את מצרים ומדינות המפרץ על כי אינן עושות די על מנת...
תגובת מחמוד עבאס, יו"ר הרשות הפלסטינית, להודעת ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, שנמסרה בעת השבעת הממשלה החדשה בראשותו בדבר הכוונה לספח שטחים בגדה המערבית, הייתה הכרזה על התנתקות מכל ההסכמים בין אש"פ לישראל ולארצות הברית, בכללם הסכמי אוסלו והנוספים שנבעו מהם. ההנחיה להפסיק את התיאום הביטחוני עם ישראל נמסרה לדרגי העבודה הפלסטינים, אך לוותה הודעה, גם היא מטעם עבאס, כי אין מדובר באור ירוק לבצע פיגועים וכי כל ניסיון פיגוע יתקל בהתנגדות מנגנוני הביטחון. מדובר בניסיון של הנהגת הרשות הפלסטינית לשכך ביקורת חריפה כלפיה בגין אזלת יד...
טיפולה היעיל והמהיר של הרשות הפלסטינית בנזקי מגפת הקורונה העצים את הקשר הגורדי הרב-ממדי – גיאוגרפי, כלכלי, אזרחי, ביטחוני ובריאותי – בינה לבין ישראל. על הממשלה החדשה בישראל להכיר בכך ולראות ביציבותה, אחריותה ותפקודה האפקטיבי של הרשות רכיב חיוני לביטחון הלאומי הישראלי. יכולתה של הרשות להוביל צמיחה כלכלית מהווה נדבך מרכזי באינטרס זה.
בשנת 2020 מלאו 70 שנה לתחילת פעילותה של אונר״א (סוכנות הסעד והתעסוקה של האו״ם לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב), המטפלת בפליטים פלסטינים החיים ברצועת עזה, בגדה המערבית, בירדן, בסוריה ובלבנון. מאז הקמת הסוכנות, המופעלת מכוח מנדט הניתן לה על ידי העצרת הכללית של האו״ם, לא הצליחה אונר״א להביא לשיקום אמיתי של פליטים פלסטינים ולהקטנת מספרם שעלה מכ־700 אלף ערב הקמתה של מדינת ישראל לכ־5.5 מיליון פליטים בשנת 2020. השפעות הטלטלה האזורית על הפליטים הפלסטינים, הקיפאון בתהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים, הפיצול בזירה הפלסטינית, המצוקה ההומניטרית...
