במהלך ראיון שנערך עמו בכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי (31 בינואר 2018), אמר שר הביטחון אביגדור ליברמן כי ממשלת לבנון פרסמה מכרז לניצול הגז הטבעי במימי הים התיכון, כולל בשטח השייך לישראל. דבריו גררו תגובה מתלהמת של מנהיג חזבאללה חסן נסראללה, וכלי התקשורת בישראל ובלבנון מדווחים כי הארגון מאיים לפגוע באסדות הקידוח של ישראל בים התיכון. חלופי ההצהרות, ובפרט התעלמותה של ממשלת לבנון מניסיונות ישראל לפתור את המחלוקת בנושא הגבול הימי, מצדיקים מעורבות חיצונית שתמנע את המשך ההידרדרות. הממשל האמריקאי יכול למזער את סכנת ההתלקחות אם יחזיר...
במכון למחקרי ביטחון לאומי התנהל במהלך 2017 פרויקט לבחינת המצב ברצועת עזה, שהתייחס לתנאים הפוליטיים, הכלכליים, התשתיתיים והביטחוניים השוררים באזור, על ביטוייהם השלובים והשלכותיהם קצרות הטווח וארוכות הטווח. הפרויקט התבסס על ניתוח המצב ברצועת עזה מהיבטים שונים, שלהם מוקדשים המאמרים הכלולים בקובץ זה. תכליתו הייתה לספק בסיס מחקרי לטענה בזכות הערכה מחודשת של מדיניות ישראל ביחס לאזור והנעת תוכנית שיקום בינלאומית עבורו, על יסוד הערכה כי מתעצמת ברצועה בעיה חריפה בתחום התשתיות, שהיא רוויית סכנות הומניטריות ואיומים ביטחוניים.
הקשר בין המצב הכלכלי ברצועת עזה לבין העימותים החמושים החוזרים ונשנים בין ישראל לבין חמאס מצריך פתרון בר־קיימא לסכסוך, אשר יכלול התייחסות לממד כלכלי זה. תמיכה בינלאומית נחוצה כדי לאפשר את הפתרון, והוא צריך לעמוד בראש סדר העדיפויות של ממשלת ישראל לפני שתפרוץ מלחמה נוספת בזירת עזה. מאמר זה מתאר בקצרה את המאפיינים המרכזיים של כלכלת רצועת עזה, וכן מתייחס להתפתחויות עתידיות אפשריות.
מאמר זה שופך אור על השלכות משבר המים בעזה על בריאות הציבור. אף כי לא ניתן להפריד בין בעיות המים ברצועת עזה לבין מצוקת האנרגיה השוררת בה, נושא זה מוזכר כאן בקצרה שכן הוא נדון במאמר אחר בקובץ זה. המאמר נפתח בסקירת הגורמים הכלליים שהחמירו באחרונה את משבר המים בעזה, ואחריה תוצג תמונה של מצב אספקת המים המקומית ואיכותם בעת הנוכחית. לאחר מכן יתוארו הסיכונים לבריאות הציבור הקשורים במים, ובייחוד הזיהום הכימי והביולוגי, וכן ינותחו סיכוני הבריאות העלולים להיגרם בישראל ובמצרים כתוצאה מבעיות המים בעזה. בחלק האחרון יפורטו המלצות לגבי צעדים מיידיים...
רצועת עזה מתמודדת בימים אלה עם משבר הומניטרי חמור ובעל השלכות הרסניות. מחסור במים נקיים לשימוש ביתי ותנאי תברואה ירודים מציבים איום חמור על בריאותם של כשני מיליון בני אדם המתגוררים ברצועה. כמויות גדולות של שפכים לא מטופלים כבר חצו את גבולות עזה — תופעה שיש לה השלכות נוספות על חלק מהקהילות השכנות במצרים ובישראל, וישראל אף נאלצה בשלב מסוים לסגור שניים מחופי הים שלה.
בין השנים 2005 ל־ 2017 עברה רצועת עזה סדרה של מהפכות ומשברים גדולי ממדים, ביניהם הנסיגה הישראלית החד־צדדית ב־ 2005 ; ניצחונו של חמאס במאבק שפרץ לאחר הבחירות בינו לבין פתח, ואשר הגיע לשיאו בהשתלטותו של הארגון על הרצועה ב־ 2007 ושלושה סבבים של לחימה נגד ישראל. זאת ועוד, בעשור שחלף מאז 2007 הייתה רצועת עזה מנותקת במידה רבה מן העולם, כאשר הכניסה והיציאה של סחורות ואנשים הוגבלה או נמנעה לחלוטין. השילוב בין כל הנסיבות האלה הביא להרעה במדדים ההומניטריים והכלכליים ברצועה, וגבה מחיר כבד מן האוכלוסייה ומן התשתית האזרחית. מאמר זה סוקר את המצב...
יחסם של הרשות הפלסטינית ברמאללה, הנשלטת על ידי תנועת פת"ח, ושל מנהיגה מחמוד עבאס למצב ברצועת עזה ולפרויקטים לשיקום עזה נגזר בעיקר מהאינטרסים הפוליטיים של תנועת פת"ח, ובמיוחד מאלה של מחמוד עבאס. לכן הוא מושפע בראש ובראשונה מהעימות הפוליטי בין תנועת פת"ח השולטת בגדה המערבית לתנועת חמאס השולטת ברצועת עזה מאז 2007 .
למצב הנוכחי ברצועה מספר מאפיינים עיקריים: מצוקה כלכלית, תשתיתית ולפיכך הומניטרית חריפה, המזינה נטיות לוחמניות ועלולה לחולל הסלמה ביטחונית בין ישראל לחמאס ולשאר גורמי הטרור הפועלים ברצועה; שליטתו המקיפה והיציבה של חמאס באזור; פוטנציאל ההיזק המוכח של חמאס בזירת הסכסוך הישראלי-פלסטיני ובהקשר של מעמדה האזורי והבינלאומי של ישראל; מגבלותיה של התניית שיקום הרצועה בהתקדמות מוחשית לקראת הסדר ישראלי-פלסטיני ואף בהתניית "שיקום תמורת פירוז", שמשמעותה פירוק חמאס ושאר הפלגים ברצועה מיכולות צבאיות (בעיקר מתשתית הרקטות ואפשרות הירי תלול...
על מנת להתמודד עם התנודתיות הגבוהה בשוק הנפט העולמי, מדינות המפרץ נוקטות צעדי התאמה כלכליים, המציבים אתגרים פוליטיים קשים לפתחם של המשטרים. בין היתר נאלצו להסכים לקיצוץ בתפוקת הנפט שלהן החל מינואר 2017, לקצץ בהוצאות על פרויקטים חדשים ולהחזיר למשרדי האוצר תקציבים שטרם נוצלו. תהליכי ההתאמה והרפורמות הם גם אתגר פוליטי קשה, משום שהצלחתם כרוכה בשינוי תנאי "החוזה החברתי" בין האזרחים לבתי המלוכה, אשר הבטיח עד כה לאזרחים רווחה ברמה גבוהה בלא מאמץ, בתמורה לשמירה על הסדר הפוליטי הקיים.
המאמרים המאוגדים בקובץ זה מוקדשים לניתוח הסוגיות המרכזיות שבראש סדר היום המדיני־ביטחוני של מדינת ישראל, מזוויות מגוונות ובדגשים שונים. ניתוח זה מהווה בסיס למבט קדימה לטווח הזמן הקרוב והבינוני, ובפרט רקע להפקת לקחים והמלצות למדיניות. המשימה שניצבה בפני כותבי המאמרים המקובצים בספר זה אינה פשוטה כלל ועיקר. המזרח התיכון הוא אזור רב־תהפוכות מבניות, שטוף הקצנה רעיונית ומניעים פוליטיים מתנגשים, רווי מוקדי מתח אזורי וכלל־עולמי ועתיר שחקנים מעורבים, מדינתיים ולא מדינתיים, מן האזור עצמו ומחוצה לו. בסביבה מורכבת זו לא קל לאתר ערוצי פעולה...
התהליך שהחל בחודשים האחרונים אשר יצר את השינוי העמוק במחירי הנפט בעולם אינו מפתיע. ב-28 בספטמבר השנה, כשהתכנסו באלג'יריה שרי הנפט של אופ"ק הם ציינו את הגידול בכמויות הנפט שנאגרו אצל הצרכנים הגדולים ואת החלטתם לפעול להקטנת הזרימה היומית ממדינותיהם. בפגישתם האחרונה, שנערכה ב-וינה ב-30 בנובמבר 2016, הם חזרו שוב על הדאגה מגידול הכמות שנצברה על ידי הצרכנים והחליטו על יעד יצוא חדש של 32.5 מיליון חביות ליום, שיפעל מתחילת 2017. לעליית מחירי הנפט יש כמובן משמעות כלכלית, ככל שעליה זו תתקבע ואף תמשך, היא עלולה להשפיע על מחיר הנפט שישראל...
שקלול רכיביו של מאזן הביטחון הלאומי של מדינת ישראל לקראת סוף 2016 ומבט לעתיד הקרוב — שנת 2017 ואילך — מלמדים כי הגורמים המשפיעים לחיוב על מצבה האסטרטגי של ישראל נותרו כשהיו לפני שנה: היא חזקה מבחינה צבאית; האיום הצבאי הישיר עליה פחת במידה משמעותית והיא מצליחה להימנע מעימותים וממלחמות רחבות־היקף, בפרט נוכח מגמת הירידה הנמשכת באיום הנשקף לה מהמדינות הערביות בסביבתה; הסכם הגרעין שנחתם בין המעצמות לבין איראן בקיץ 2015 דחה את מימושו של פוטנציאל הגרעין האיראני המאיים; על רקע המאבק של העולם הערבי — המאבק הסוני בהקצנה השיעית וכן המאבק...
