מאמציה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) לחקור את פעילות ההתחמשות הגרעינית של איראן (קרי, את 'הממדים הצבאיים האפשריים' (PMD) שבתכנית הגרעין שלה) הגיעו לסוף דרכם בשתי התפתחויות שאירעו בתחילת דצמבר 2015 כפי שמפורט במאמר. מנקודת מבטה של ישראל, התוצאה של חקירת הממדים הצבאיים היא רק עדות נוספת לחולשת הסכם הגרעין עם איראן. עבור מדינות אחרות במזרח התיכון, הרי שלמרות שרבות מהן בירכו תחילה על ההסכם, קיימות אינדיקציות אחרות המשקפות כי העסקה עם איראן גורמת להן אי-נחת. המשמעות של טיוח תכנית פיתוח הנשק של איראן רק צפויה להעמיק את...
הסכם הגרעין שנחתם ב-14 ביולי 2015 בווינה, בין איראן למדינות ה-P-5+1 (ארצות הברית, רוסיה, סין, בריטניה, צרפת וגרמניה), מוגדר בעיני מבקריו ותומכיו כאחד כאירוע היסטורי. קובץ זה מאגד תובנות מאת חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) לגבי היבטים שונים של ההסכם והשלכותיו האסטרטגיות על ישראל, הביטחון האזורי במזרח התיכון והמערכת הגלובלית. התשובות הממוקדות שניסחו החוקרים לשאלות שהופנו אליהם בהקשר זה מציגים יחדיו ניתוח ראשוני, אך מקיף ורב-ממדי, של "הסכם וינה". קובץ זה נועד להוות תשתית לדיון סדור ומושכל על אודות משמעויותיו המורכבות של...
בהחלט ייתכן, כי הערכות איום דומות אכן מסייעות לייצר מגעים חשאיים כאלה ואחרים בין דרגים ביטחוניים של ישראל ושל חלק מהמדינות הערביות, המודאגות מהצל שמעיבה השליטה האיראנית, וכי נוצר פוטנציאל להרחבת הקשרים בינן לבין ישראל. אולם, הערך המוסף לישראל של קשרים חזקים ו/או גלויים יותר עם מדינות המפרץ אינו מובן מאליו, ויש יסוד סביר להאמין שהיתרונות הטמונים בהם יהיו מעטים מכדי להצדיק את חשבון הנפש והמתחים הפוליטיים הפנימיים שהגישה האזורית עתידה לעורר בזירה הפנים-ישראלית. יתר על כן, יהא אשר יהא הפוטנציאל של הגישה האזורית, יתרונותיה לא יוכלו להתממש...
אפשר שהסדר, שישאיר את איראן כ"מדינת סף גרעינית", הוא ה"רע במיעוטו" עבור ארצות הברית, אך הוא צפוי להיות רע מאוד עבור ישראל. משום כך, חתימתו תעצים את הפערים הקיימים בין ממשלת ישראל לבין הממשל האמריקאי אשר להתמודדות עם איראן ואת המחלוקות ביניהם. צל מסוכן יאפיל אז על היחסים האסטרטגיים בין המדינות. עם זאת, ישראל תוכל ליהנות מיתרונות מסוימים של עצירת איראן לפני הסף. ההסכם יפחית את האיום בתקיפה גרעינית נגד ישראל (לפחות זמנית) ואת הצורך לשמור על מוכנות מבצעית גבוהה לסיכול יכולות הגרעין באיראן. בנוסף, יקטן החשש של הציבור...
המאמרים המאוגדים בקובץ זה דנים בסוגיות הבאות: קווים מנחים למשא ומתן לקראת הסכם גרעין כולל עם איראן; עד כמה קרובה איראן לפצצה, ומה השתנה בעקבות הסכם הביניים? הסכנה שבהקלת הסנקציות; מזרח תיכון חדש: מחשבות על משטר הרתעה מול איראן; האם איראן אכן מתמתנת? ישראל, ארצות הברית והאופציה הצבאית מול איראן; הקשר בין 'אובמה־קר' להסכם הביניים עם איראן; ישראל והמשא ומתן על הסכם הגרעין עם איראן; מדינות המפרץ ואיראן לאחר הסכם ז'נבה; הפרספקטיבה הטורקית ביחס להסכם הביניים; סיכום – "גמישות אסטרטגית" ישראלית.
כאשר נציגי מדינות ה-P5+1 מתארים את השיחות ובוחרים להתמקד ב"התקדמות" (שולית) ולא ב"בעיות" (מרכזיות), הם מספקים בכך הצדקה להמשך קיום השיחות, למרות שברור כי הן לא נעות לעבר עסקה טובה. ההתקדמות המזערית (והלא משמעותית) גורמת למעצמות להתעקש שלא מדובר בכישלון, גם כשניכר כי הן לא מצליחות להשיג את ההסכם שאליו חתרו מאז 2003. במצב הנוכחי, סביר להניח שהתוצאה תהיה הסכם גרעין גרוע עם איראן, שלא רק ישמור על יכולת פריצת הדרך של איראן לפצצה ללא פגע, אלא גם יעניק לה לגיטימציה באמצעות חותמת של עסקה מוסכמת.
מקבץ של אירועים מהשבוע האחרון (השיחות בווינה בעניין ההסכם עם איראן, דוח סבא"א, וביקור וונדדי שרמן בישראל) מחייב את מקבלי ההחלטות בישראל לשוב ולבחון את שתי הסוגיות המרכזיות בנוגע למדיניות מול תכנית הגרעין האיראנית: 1. האם משטר הסנקציות הבינלאומיות עדיין יעיל במידה שבה ההנהגה האיראנית רואה בתכנית הגרעין שלה איום על הישרדותה? 2. האם בהיעדר נכונות איראנית לפשרות משמעותיות על רכיבים מרכזיים בתכנית הגרעין שלה, ארצות הברית תהיה מוכנה להגביר את הלחץ על טהראן? בחינת שאלות אלו לאור ההתפתחויות האחרונות מצביעות על תשובות בעייתיות ועל הצורך...
ב-20 בינואר 2014, חודשיים לאחר ההכרזה על ההסכם בין המעצמות לאיראן (סוף נובמבר 2013), ביקרו פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) בנתנז ובפורדו, כדי לוודא שאיראן החלה ביישום ההסכם עם ה- P5+1 וכי היא אכן עוצרת את העשרת האורניום ל-20% במתקנים אלה. שני החודשים האחרונים הוקדשו לדיונים מסכמים על התנאים שלכאורה כבר הוחלט לגביהם בסוף נובמבר בז'נבה, אלא שהגרסאות שפורסמו בשעתן להסכם מצד וושינגטון וטהראן, חשפו מיד ששתי המדינות אינן מתואמות ביניהן, מה שלא מבשר טובות באשר להמשך התהליך.
