כל הפרסומים בנושא מצרים

הבחירות לנשיאות מצרים שנערכו בסוף מארס 2018 הדגישו את אתגר הלגיטימציה עמו מתמודד משטרו של עבד אל-פתאח א-סיסי יותר משהעניקו ייפוי כוח אלקטורלי לכהונתו השנייה. אתגר זה בא לידי ביטוי בהעמקת השסעים הפנימיים בתוך הממסד הצבאי השולט, ובהגברת הניכור בין הממסד השלטוני לציבור המצרי הרחב. מאמר זה מנתח את ההשלכות האפשריות של המציאות הפוליטית במצרים על יציבות המשטר ועל יחסיה של מצרים עם ישראל.

בינואר 2018 חתמו ארצות הברית ומצרים על הסכם אבטחת תקשורת, שנועד להסדיר את השימוש המצרי במערכות אוויריות ותקשורת אמריקאיות רגישות. עד כה, הגבלת איכותן של מערכות הנשק האמריקאיות מיתנה את החשש הישראלי בהקשר זה, אולם לנוכח חוסר היציבות המאפיין את המזרח התיכון, כפי שהוא בא לידי ביטוי גם באירועים שהתרחשו במצרים עצמה מאז 2011, אל לישראל להתעלם מכרסום ביתרון האיכותי שלה מול מצרים. העלאת סוגיה זו בפני האמריקאים צפויה לעורר תרעומת בקהיר, אך לא לערער את בסיס שיתוף הפעולה הקיים בין ישראל למצרים.

הגיליון החמישי של "מעבר לרשת" מתמקד הפעם בשלושה נושאים ששזורים בשלוש זירות שונות: לבנון, מצרים ומדינות המפרץ. החלק הראשון עוסק בסוגיית הגז בים התיכון. ראשית סביב המחלוקת בין לבנון לישראל אשר לקידוחים בבלוק 9, וביתר דיוק המורכבות הפוליטית הלבנונית שמאחוריה, ושנית בנושא הסכם הגז הישראלי-מצרי. החלק השני מאיר סוגיה רוחבית, והיא מאמצי שחקנים במזרח התיכון לקדם סדר יום באמצעות פנייה לתעמולה המסתייעת בטכנולוגיות עדכניות כמו אנימציה ותלת ממד. החלק השלישי קשור למלחמה בסוריה – בה חלו מספר התפתחויות משמעותיות לאחרונה –...

תמיכתה של קטר בחמאס והשקעותיה ברצועת עזה משתלבות היטב במדיניות החוץ שלה, המתאפיינת בין היתר בתמיכה באסלאם הפוליטי ובניסיונות להגביר את השפעתה במזרח התיכון – הגם שהקשרים בין האמירות לחמאס מבטאים יותר פרגמטיזם פוליטי מאשר זהות אידיאולוגית. תמיכת קטר בחמאס ובאסלאם הפוליטי, וכן החתרנות שמייחס לה הממשל המצרי, מעיבים על היחסים בינה לבין מצרים. על רקע זה ניצבת ישראל על קרן הדילמה, משום שלצד האינטרס המשותף לה ולקטר לתת מענה למצוקות ההומניטריות ברצועת עזה, עליה לשמר ולטפח את מערכת היחסים האסטרטגית עם מצרים ולהבטיח מעורבות מצרית במאמצי...

עסקת הגז שנחתמה באחרונה בין שותפויות "תמר" ו"לוויתן" לקבוצת "דולפינוס" המצרית מהווה אינטרס גיאופוליטי מובהק למדינת ישראל והזדמנות להעמקת יחסיה עם שכנותיה. העסקה עוררה אמנם ויכוח ציבורי במצרים, אך מבחינה ביטחונית זרימת גז מישראל למצרים, ירדן והרשות הפלסטינית הופכת אותה לאינטרס אזורי, לא ישראלי בלבד. במציאות החדשה שתיווצר, כל פגיעה ביכולת הפקת הגז של ישראל, מצד חיזבאללה או חמאס תפגע גם באספקת החשמל של ירדן, מצרים והרשות. עסקה זו מצטרפת לחוזה הייצוא שנחתם מול ירדן בספטמבר 2016 וכן מהווה צעד נוסף להקמת תשתית...

מלחמת ששת הימים, שפרצה בבוקר ה־ 5 ביוני 1967 , הייתה אירוע מכונן אשר שינה את פניה של מדינת ישראל ובמידה רבה את המזרח התיכון כולו. ישראל שבטרם המלחמה היתה נתונת תחת איום קיומי ובמהלך שישה ימים הצליח צה"ל להסירו, להשיג הכרעה צבאית ניצחת ולמצב את ישראל ככוח משמעותי במרחב. אולם, הניצחון טמן בחובו גם מורכבויות חדשות. חמישים שנים לאחר המלחמה, חלק מהשלכותיה נותרו דילמות כבדות משקל, המחייבות התייחסות מצדם של הציבור הישראלי ומוסדות המדינה. בחלוף חמישים שנה מאז המלחמה, יש צורך לבחון את האירועים הקשורים בה ישירות ואת השלכותיה ארוכות הטווח...

מצבה האסטרטגי של ישראל הוא מהטובים לאורך 70 שנות קיומה, אך שולי הביטחון צרים ולסיכוני ההסלמה חוקים משלהם. ישראל אינה יכולה לנוח על 'זרי הדפנה' ולצפות כי ללא מהלכים מעצבים ניתן לשמר את המצב האסטרטגי המשופר. מומלץ למצות את ההזדמנויות האסטרטגיות הנובעות ממנו, כמו גיבוש קואליציה דואלית רחבה – גם מול הטרור הג'האדי וגם לבלימת ההשפעה השלילית האיראנית בעיקר בזירה הצפונית. בד בבד, זו העת לקדם מהלכי היפרדות מהפלסטינים ולהסיר את האיום הקיומי מהלקסיקון הלאומי.  

מלחמת ששת הימים יצרה מציאות חדשה במזרח התיכון, ובתוך כך בזירת הסכסוך הישראלי־פלסטיני. כבר בשנים שקדמו למלחמה התגבשו מסגרות ארגוניות פלסטיניות מוגדרות, בראשן פת"ח ו"הארגון לשחרור פלסטין" — אש"ף. אולם, תוצאותיה הצבאיות, הטריטוריאליות והמדיניות של המלחמה, והשלכותיהן המורכבות וארוכות הטווח על היחסים בין מדינות ערב לישראל, זימנו תנאים להתרחבותה ולהתעצמותה של התנועה הלאומית הפלסטינית. ההיסטוריה של התנועה מאז מלחמת ששת הימים ידעה גם תקופות של שפל ונסיגה. למרות זאת, התנועה התמסדה כגורם מפתח בפוליטיקה של המזרח התיכון בכלל...

במכון למחקרי ביטחון לאומי התנהל במהלך 2017 פרויקט לבחינת המצב ברצועת עזה, שהתייחס לתנאים הפוליטיים, הכלכליים, התשתיתיים והביטחוניים השוררים באזור, על ביטוייהם השלובים והשלכותיהם קצרות הטווח וארוכות הטווח. הפרויקט התבסס על ניתוח המצב ברצועת עזה מהיבטים שונים, שלהם מוקדשים המאמרים הכלולים בקובץ זה. תכליתו הייתה לספק בסיס מחקרי לטענה בזכות הערכה מחודשת של מדיניות ישראל ביחס לאזור והנעת תוכנית שיקום בינלאומית עבורו, על יסוד הערכה כי מתעצמת ברצועה בעיה חריפה בתחום התשתיות, שהיא רוויית סכנות הומניטריות ואיומים ביטחוניים.

בימים אלה מתקיימים בזירת הרצועה תנאים דומים לאלו ששררו באזור לפני סבבי עימות קודמים, ובעיקר 'צוק איתן'. נראה שהדרך לסבב לחימה נוסף בעזה – לאחר למעלה משלוש שנים של שקט יחסי – הולכת ומתקצרת. בנקודת הזמן הנוכחית אסטרטגיית התגובה הישראלית מתבררת כלא מועילה, על רקע החלטת חמאס לשנות את כללי המשחק בזירה הפלסטינית, וגם מול ישראל. ואולם, למרות סימנים לשינוי התנאים המייצבים ברצועה, עדיין חמאס הוא הכתובת האחראית ברצועה. הדרך המומלצת עבור ישראל לעצירת ההסלמה היא בהפקדת ארגז כלים – עם גזרים ומקלות – בידי מצרים, כדי שתשכנע את...

כמדי שנה, התכנית לחקר טרור ולוחמה בעצימות נמוכה במכון למחקרי ביטחון לאומי מפרסמת את נתוני פיגועי ההתאבדות שבוצעו במהלך שנה קלנדרית ואת המגמות העולות מהם. גם בשנת 2017, טרור המתאבדים שימש כלי ללחימה בידי כוחות צבאיים למחצה בפעילותם נגד צבאות מדינתיים, בעיקר אך לא רק בידי לוחמי 'המדינה האסלאמית'. הארגונים המזהים עצמם כמשתייכים לזרם הסלפיה-ג'האדיה ממשיכים להוות הגורם המרכזי בהפעלת טרור המתאבדים, כשבראשם ניצבים עדיין כוחות 'המדינה האסלאמית' ושותפיה. נתון בולט הוא מעורבותן הגוברת של נשים, ובהן ילדות ונערות, בפיגועי ההתאבדות. ברור כי בשל...

תוצאות מלחמת ששת הימים שינו מהותית את מצבה האסטרטגי של מדינת ישראל. ערב המלחמה הייתה ישראל דמוקרטיה קטנה הדוגלת בערכים סוציאליסטיים. המשק הישראלי היה נתון במיתון כלכלי בעקבות גישה אידיאולוגית של המנהיגות הסוציאליסטית, שהקשתה להתאים אותו לצמיחה מהירה של הסקטור הפרטי. המדינה זוהתה כחלק מהעולם המערבי, והמדינות הערביות שהקיפו אותה היו עוינות לה ולא השלימו עם קיומה כמדינה יהודית בלב המרחב הערבי־מוסלמי. ישראל התאפיינה בצביון חילוני, אך כיבדה את הזרמים הדתיים בתוכה. המלחמה פרצה ב־ 5 ביוני 1967 בבוקר, לאחר תהליך הידרדרות הדרגתי בשלוש גזרות:...