תוצאות הבחירות המקומיות שנערכו בטורקיה ב-31 במארס היוו מכה פוליטית עבור מפלגת הצדק והפיתוח, אותה מוביל מאז הקמתה הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן. הגם שלתוצאות הבחירות אין השפעה ישירה על הנשיא ארדואן או על הרוב של מפלגתו בפרלמנט, מדפוסי ההצבעה עולה כי חלק מהציבור "העניש" את מפלגת הצדק והפיתוח על ההידרדרות במצבה הכלכלי של טורקיה. מפלגת הצדק והפיתוח היא עדיין המפלגה הפופולרית ביותר, אך הפסדיה בערי הדגל, דוגמת איסטנבול, אנקרה ואנטליה, מרמזים על חולשות במידת ההשפעה שלה על חלקים בציבור. עם זאת, בעבר הוכחה לא פעם היכולת של המפלגה להחזיר...
החלטה של טורקיה לממש את עסקת הS-400- עם רוסיה, על אף האיום האמריקאי כי המהלך יענה בסנקציות, צפויה להיות קו שבר ביחסים של אנקרה עם ארצות הברית ובעלות הברית האחרות בנאט"ו. סביר כי תגובתם של הממשל והקונגרס למהלך אכן תהיה חריפה. מעבר למשמעויות שיהיו למהלכים על היחסים בין שתי המדינות, לצעד הטורקי צפויות להיות השלכות גיאופוליטיות הן בהקשר ליחסי הכוחות בין ארצות הברית לרוסיה והן בהקשר ליכולת התיאום ושיתוף הפעולה עם טורקיה לגבי המצב בסוריה ובעיראק והמדיניות מול איראן.
בעשורים האחרונים ניכרה התעניינות גוברת בפזורות אתניות ובהשפעתן על סכסוכים ועל תהליכי שלום במדינה או באזור שמהם היגרו קהילות אלה. בעוד קיימות מגמות סותרות ביחס לכיוון ולמידת ההשפעה של פזורות אתניות על סכסוכים שונים בתקופות שונות, הרי יש עדויות מספקות לכך שתפקיד הפזורה יכול להיות בעל משמעות. כך נמצאה תמיכה מחקרית בטענה שקיומה של פזורה גדולה במערב יכול להזין את הסכסוך ולהחריפו (בין היתר על ידי מימון והעברת אמצעי לחימה, ועל ידי שליחת מתנדבים שייקחו בו חלק), אך גם לרסנו (למשל על ידי מגעים בלתי רשמיים בין נציגי הפזורות היריבות במערב). מטרת...
הכנס השנתי ה-12 של המכון למחקרי ביטחון לאומי עסק במארג האתגרים וההזדמנויות העומדים לפתחה של ישראל ב-2019. כבכל שנה, נשזרו זו בזו סוגיות אסטרטגיות ממעגלים שונים – הפנימי, האזורי והבינלאומי – שמרכיבים יחד את המציאות האסטרטגית של ישראל. בהמשך למגמה משנים עברו, נבחנה את תקפותו של סדר העדיפויות הביטחוני-לאומי דרך דיון במגוון נושאים. ראשית דרך מבט פנימה, לתהליכים והתרחשויות שקשורים קשר הדוק לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית ולחשיבותה כאבן יסוד בחזונה ובעתידה של מדינת ישראל. תיבחנה הזיקות בין הלכידות הפנימית בחברה הישראלית סביב ערכים ונורמות...
הדינמיקה שלוותה את תגובת הנשיא דונלד טראמפ לפרסום הדו"ח השנתי של הערכת האיומים מטעם סוכנויות המודיעין האמריקאיות וקודם לכן ההתפתחויות סביב החלטתו של הנשיא טראמפ להוציא הכוחות מסוריה משקפות את דרכי הפעולה השכיחות כיום של הנשיא טראמפ אל מול ממשלו. תהליכים המתקיימים בשני מסלולים מקבילים: מצד אחד, הנשיא טראמפ מוביל באמצעות ציוצים בטוויטר מדיניות התואמת לגישתו על פי העניין; מצד שני, מערכות הממשל האחרות פועלות כדי להבטיח בקרת נזקים וניסיון לתת מענה ראוי למשמעויות הגיאופוליטיות הנגזרות מההחלטות של הנשיא. צפוי כי הלחצים הפנימיים שמולם...
המערכת הפוליטית הפלסטינית מצויה במשבר עמוק בשל שורה ארוכה של גורמים שלובים, המזינים זה את זה. המוקד הוא המשבר סביב רצועת עזה, שהחמיר מאד בשנה האחרונה. במציאות הנוכחית אין באופק "נוסחת קסם" לפתרון הבעיות הפוליטיות, הביטחוניות וההומניטריות בתוך הרצועה, עם כל השלכותיהן השליליות על מערכת היחסים בין ישראל לרשות הפלסטינית. נוסף על כך שרויה המערכת הפלסטינית במצב תודעתי שצופה את פני "היום שאחרי עבאס )אבו מאזן(", הגורם לשיתוק היכולת לקבל החלטות גורליות. גורם נוסף למשבר הוא הפער, הבלתי ניתן לגישור, בין פת״ח לחמאס וחוסר...
הגיליון השמיני של "מעבר לרשת" עוסק בהרחבה בפרשה שמסעירה את העולם הערבי ואת הזירה הבינלאומית כולה מאז אוקטובר 2018: רצח והיעלמות העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י. דמותו של האיש, הסיבות לרצח והדרך בה בוצע השתלבו לכדי יצירת סיפור מעניין שעורר שיח יצרי, בראש ובראשונה על ערב הסעודית והעומד בראשה (בפועל), יורש העצר מוחמד בן סלמאן, וגם על טורקיה, ארצות הברית ועל סוגיות של חופש עיתונות וחופש הביטוי עבור מי בעולם הערבי שאינם רואים עין בעין עם שליטיהם ומותחים עליהם ביקורת בפומבי. בנוסף, מנותח השיח סביב אירועי נובמבר ברצועת עזה – העברת...
שחרורו של הכומר האמריקאי אנדרו ברנסון אינו תרופת קסם למשבר החריף ביחסי טורקיה וארצות הברית. יחד עם זאת, הוא מעיד שניתן ללחוץ על אנקרה ועל נקודות התורפה שלה, ובראש ובראשונה זו הכלכלית. מעצרו של ברנסון היה רק אחד בין לא מעט סוגיות מחלוקת בין ארצות הברית לטורקיה, ובדומה לפרשת שחרור ברנסון, גם בסוגיות האחרות ניתן לראות דרכים אפשריות לגשר על הפערים בין הצדדים. ברובד העמוק יותר, המתח ביחסי טורקיה-ארצות הברית הוא מעבר לסוגיות הספציפיות, אלא קשור לחוסר אמון גובר בין הצדדים כמו גם למגמות רחבות יותר במדיניות החוץ האמריקאית ובזו הטורקית. עם...
הגיליון השביעי של "מעבר לרשת" עוסק במגמות רוחביות בעולם הערבי. החלק הראשון של הגיליון יתמקד בשיח, המוגבל בממדיו, אודות שלוש המדינות הלא-ערביות במזרח התיכון: ישראל, איראן וטורקיה. בחינה יסודית של הנושא מלמדת ששלושתן, באופן שנבדל זו מזו ואולי בניגוד למצופה, לא משקפות איום כלפי הציבור הערבי, או לכל הפחות לא איום חמור לעומת בעיות פנים-מדינתיות או סוגיות אזוריות כמו המאבק באסלאם הסוני הרדיקלי. החלק השני ידון בשלוש מגמות בולטות בשיח העכשווי שמבטאות הלכי רוח משותפים לציבורים במספר מדינות. הראשון הוא צמצום מרחב האקטיביזם והתקשורת...
שתי התפתחויות שנרשמו בשבועיים האחרונים מאיימות לצמצם משמעותית את אפשרויות ייצוא הגז של ישראל. האחת היא ניצחונו של ארדואן בבחירות בטורקיה וההרחבה הצפויה של סמכויותיו, שמפחיתים ואולי מבטלים את הסיכוי להקמת צינור גז תת-ימי מישראל לטורקיה. השנייה היא דיווחים ראשוניים (לא מאומתים) על מאגרי גז חדשים מול חופי מצרים*, המעמידים בסכנה את האפשרות שישראל תייצא למצרים או תעשה שימוש במתקני ההנזלה במצרים לצורך ייצוא לאירופה.
להתחזקות הכוחות הלאומניים בטורקיה, כפי שעולה מתוצאות הבחירות האחרונות לנשיאות ולפרלמנט, יש בראש ובראשונה משמעות בהקשר הכורדי, שכן כוחות אלה יהיו מהמתנגדים העיקריים לאפשרות של חידוש תהליך השלום עם המחתרת הכורדית. לתוצאות אלה יהיו גם השלכות נרחבות על מדיניות החוץ הטורקית ביחס לסוריה ולעיראק, ובמשתמע גם על יחסי טורקיה עם המעצמות האזוריות והגלובליות. הנשיא ארדואן דבק בגישתו המאתגרת כלפי ישראל, ולכן העוינות של אנקרה ביחס לישראל צפויה להימשך.
הגיליון השישי של "מעבר לרשת" עוסק במספר סוגיות שונות שתפסו את מרכז השיח בעולם הערבי בחודשים האחרונים. נושא החלק הראשון הוא "צעדות השיבה", שרשרת האירועים סמוך לגדר הגבול ברצועת עזה, שהתקיימו ברצף במשך כשישה שבועות בין ה-30 במרץ (יום האדמה) ל-15 במאי (יום הנכבה). אלה תיבחנה דרך השיח הציבורי בעזה, בשלושה רבדים: ההישרדותי, האידאולוגי והנרטיבי. הנושא השני הוא שלוש מערכות הבחירות שנערכו בלבנון, טוניסיה (מוניציפליות) ועיראק. במבט רוחבי אפשר להצביע על מגמות משותפות לכל המקרים, ביחס לאמון בשיטה הדמוקרטית, אחוזי ההצבעה,...
