נראה כי אין איום ישיר ומידי לביטחונה של ישראל כתוצאה מההתרחשויות בעיראק, אם כי האווירה המוקרנת מהן עלולה להשפיע גם על חיזוקם של גורמי הג'האד העולמי, הפועלים במדינות הסמוכות לישראל. אמנם מתמונת המצב בסוריה מסתמן שהאיום הפוטנציאלי הנשקף לישראל עלול להגיע דווקא מצד ארגון ג'בהת אל-נוצרה, הנוכח לצד אנשי החזית האסלאמית, ברמת הגולן הסורית ובגבול ירדן. עד כה לא הפנו ארגונים אלה את נשקם כלפי ישראל ולא ניתן לקשרם ישירות לרוב תקריות הירי והחבלה הספוראדיות שבוצעו נגדה מהצד הסורי, אולם פוטנציאל ההסלמה מצדם בגזרה זו קיים.
השתלטות הדאע"ש/ISIS (המדינה האסלאמית בעיראק ואל-שאם) על מערב וצפון מערב עיראק, בהמשך להשתלטותו על צפון מזרח סוריה, היא עדות נוספת להתחזקות כוחות אל-קאעדה ושלוחותיה בדרכם ובשאיפתם לכונן את "הח'ליפות האסלאמית האזורית". זה שלב נוסף בתהליך ההשתלטות של קיצוניים ג'האדיסטיים, המנצלים את חולשת השלטון המרכזי של מדינות חלשות ונחשלות.
לנפילתן של ערים מרכזיות בעיראק לידי הקיצונים הסונים, המשתייכים לארגון הסוני "המדינה האסלאמית של עיראק וסוריה", עשויות להיות השלכות שתחרוגנה מעבר לגבולותיה של מדינה זו. כל שכנותיה של עיראק וגם ארצות הברית נמצאות בקואליציה בלתי פורמלית כאשר לכל אחת מהן סיבות לדאגה ואולי אף לחרדה רבה לאור ההשלכות המידיות וארוכות הטווח של ההתפתחויות האחרונות לישראל יש כמובן עניין רב בהצלחת המאבק נגד התבססות "המדינה האסלאמית" באזור כלשהוא במזרח התיכון. גם אם המאמץ של ארגון זה אינו מופנה בשלב זה כנגד ישראל, אין ספק באשר לכוונות מנהיגי...
הפילוסוף הספרדי, ג'ורג' סנטיאנה, אמר: “Those who cannot remember the past are condemned to repeat it”. עם זאת, יחזקאל דרור הזהיר כי גם ביצוע של אנלוגיה והקבלה מלאה בין המציאות בהווה למקרי העבר יכול לגרום להתעלמות מהתנאים המיוחדים המאפיינים את אתגרי ההווה ולפגוע ביכולת להתמודד עימם. כיוון שאין מצב הזהה בתנאיו למקרי העבר, חשוב לבחון אילו תנאים דומים ואילו שונים, ולאור זאת — ללמוד ככל האפשר ממקרי העבר. מאמר זה מבקש לאזן בין שתי תובנות אלו, כדי ללמוד מלקחי משטר ההרתעה הלא־קונוונציונלי המשולש — שהתקיים בין ארצות הברית, ישראל ועיראק...
בשנת 2013 נאלצו אזרחי 18 מדינות ברחבי העולם לספוג את התוצאות הקטלניות של טרור המתאבדים. בשנה זו בוצעו כ-291 פיגועי התאבדות, אשר גרמו למותם של כ-3,100 בני אדם. נתון זה מצביע על עלייה של כ-25% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (230). מאז ראשיתם בשנות השמונים הגיע חלקם של ארגונים אלו ליותר מ-85 אחוזים מכלל פיגועי ההתאבדות ברחבי העולם ובשנת 2013 – לכמעט 95% מהם. קפיצת המדרגה הדרמטית בהיקף טרור המתאבדים העולמי חלה מראשית שנות האלפיים; מאז החלו ועד עתה בוצעו סך הכול כ-3500 פיגועי התאבדות. ההד לו זכתה מתקפת ה-11 בספטמבר 2001 הביאה לגידול...
2013 הייתה השנה האלימה ביותר בעיראק מאז 2008 – תזכורת, כי המלחמה על עיראק רחוקה מלהסתיים. ההתפרצות האלימה האחרונה במחוז אנבאר קשורה לפינוי מאהל מחאה סוני ולמעצר של חבר פרלמנט סוני על ידי כוחות הביטחון, אשר במהלכו נהרגו אחיו וחמישה משומרי ראשו. ההתפרצות במחוז אנבאר חמורה אך היא סימפטום של כמה מחולייה של עיראק וקשורה בעיקרה לזעם הסונים בשל דחיקתם ממוקדי הכוח ומניעת כספים שלדעתם מגיעים להם. מתח זה קשור גם לזליגת מלחמת האזרחים בסוריה לשכנותיה והזעם המקומי בשל הסיוע אותו מעניקה הממשלה בבגדאד למשטר אסד – מה שמשחק לידי האסלאמיסטים.
טורקיה עוברת בימים אלו טלטלה פוליטית, הנובעת מחשיפת פרשות שחיתות בהיקפים חסרי תקדים בהיסטוריה של המדינה. עד כה תגובתו של ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, באה לביטוי במתקפת נגד ובשורה של התבטאויות הוא ייחס את חשיפת הפרשות לרשת של גורמים פנימיים ובינלאומיים, המעוניינים בהפלת שלטון מפלגתו. הוא אף התבטא כנגד פרובוקציות של שגרירי מדינות זרות בטורקיה, ואיים לגרשם. עם זאת, המתרחש במדיניות החוץ הטורקית, לפחות ביחס לחלק מהמדינות השכנות, שונה למדי מרטוריקה זו. למעשה, בשבועות האחרונים אנו עדים לסימנים, המראים על התנעה מחדש של מדיניות...
אירועי האביב הערבי בסוריה, בלוב ובתימן גרמו לגלי פליטים, שעלולים לאיים על היציבות הפנימית של מדינות, שעד כה צלחו בשקט (יחסי) את הזעזועים הפוליטיים באזור. ירדן ולבנון מתקשות לעמוד אל מול גלי הפליטים המגיעים מסוריה והשירותים הציבוריים, החל משירותי הבריאות והחינוך עבור לאספקה סדירה של מים וכלה בסדר הציבורי, נמצאים בסכנת קריסה. מלבד הסכנה העתידית האפשרית ליציבות בית המלוכה ה-האשמי, חוסר יציבות הוא מסוכן ועלול ליצור כיסים של ריק שלטוני שמהם יכולים לפעול ארגוני טרור, הנהנים ממימון חיצוני ומיטיבים למלא את הריק הכלכלי-חברתי במדינות כושלות,...
מפת גבולות המזרח התיכון לא השתנתה, פורמלית, מאז החל "האביב הערבי" (למעט סודאן). אולם, המפות הישנות רחוקות מלשקף את המציאות בשטח. זהויות שבטיות ועדתיות מתחדדות כתוצאה מהטלטלה האזורית, מה שעשוי בעתיד להביא לשינוי הגבולות אשר שורטטו בידי המעצמות הקולוניאליות האירופיות לפני כמאה שנים והופקדו מאז תחת הגנתם של שליטים ערביים אוטוקרטיים. "שליטי הברזל" הערבים היוו "דבק" מלאכותי שהדביק לאומים ועדות שונים ועוינים זה לזה, למסגרת מדינית אחת. השינויים דה פקטו במפת המזרח התיכון עשויים להביא לשינויים גיאופוליטיים מרחיקי...
הידיעות על חידוש המשא ומתן עם מנהיג מפלגת הפועלים הכורדית, (ה-פ.ק.ק), עבדוללה אוג'לאן, משקפות את אחת מההתפתחויות החיוביות של תחילת שנת 2013. לאור הפופולריות הרבה ממנה נהנה ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, אחת הציפיות הגדולות ממנו, מזה כמה שנים, היא שהוא יצליח להביא לפתרון של סוגיה כואבת זו, במהלך שנות שלטונו של ארדואן, טורקיה אמנם התקדמה באופן חסר תקדים בהיסטוריה שלה לקראת פתרון, אך בתקופה האחרונה, בפרט מאז הבחירות לפרלמנט ב-2011, נראה היה ש"מדיניות ההיפתחות" כלפי הכורדים נבלמה.
למרות התלות שפיתחו מדינות המפרץ בכוחות חיצוניים, בראש ובראשונה בארצות הברית, הן מטילות כיום ספק גדול מבעבר ביכולתה של וושינגטון לערוב לביטחונן. זאת, לאור מדיניותה כלפי בני בריתה הערבים ב"אביב הערבי", נסיגת כוחותיה מעיראק וקשייה לעצור את איראן בדרכה אל נשק גרעיני. ספק זה עלול להשפיע על נכונותן בעתיד לקחת על עצמן סיכונים משמעותיים למענה. יחד עם זאת יש להדגיש כי "האביב הערבי" חילץ את מדינות המפרץ במידה רבה מן הפסיביות שאפיינה אותן והן נראות כיום מלוכדות מבעבר. הטלטלה שעברה על המרחב הערבי מראשית שנת 2011 חשפה, ואולי...
בין השאלות הנדונות במזכר זה: מדוע פסח "האביב הערבי" – בינתיים – על מדינות המפרץ הערביות (להוציא בחריין)? במה שונות החברות במדינות אלה מהחברות במדינות המזרח התיכון? ועוד.
