בספטמבר 2017 עדכן האיחוד האירופי את אסטרטגיית ביטחון הסייבר שלו משנת 2013. הגרסה החדשה נועדה לשפר את ההגנה על התשתיות הקריטיות של אירופה ולהעצים את האסרטיביות הדיגיטלית של האיחוד מול אזורים אחרים בעולם. כדי למנוע מצבים שבהם עימותים במרחב הסייבר ייצאו מכלל שליטה, גיבש האיחוד האירופי באוקטובר 2017 את מה שכונה "ארגז כלים לדיפלומטיית סייבר", המגדיר מהם אמצעי הנגד האפשריים שיגבו מחיר מהתוקפים במקרה של מתקפת סייבר חיצונית. מסגרת הפעולה המתוכננת כוללת זימון דיפלומטים וסנקציות מדיניות, כלכליות ופליליות נוספות, לצד תגובות דיגיטליות....
הזירה הבינלאומית עברה טלטלה מאז תחילת כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, וביתר שאת במהלך 2018 , כתוצאה מהמדיניות ומהצעדים שנקט הממשל האמריקאי. בתגובה נאלצו שחקני המפתח הבינלאומיים האחרים ובעיקר רוסיה, מדינות אירופה וסין להתאים את מדיניותן, כדי להבטיח שהדינמיקה המתהווה לא תפגע באינטרסים שלהם. התפתחויות אלה השפיעו ישירות גם על מאפייני ההתנהלות של הגורמים הבינלאומיים במזרח התיכון והציבו אתגרים חדשים למדינת ישראל. יתר על כן, למציאות הבינלאומית שממנה נגזרים, בין היתר, מעמדה הגלובלי של ארצות הברית וכן היחסים בין המדינות השונות וביניהן...
בחודש אוקטובר הכריז הנשיא טראמפ על כוונתו לפרוש מהאמנה לפירוק נשק גרעיני לטווח בינוני (INF) משנת 1987. אם יממש זאת, השאלה היא האם צעד שכזה ישרת את האינטרסים של ארצות הברית, או שמא קיימות חלופות (למעט פרישה), העשויות לשרת טוב יותר את האינטרסים שלה. טראמפ לא הצביע עדיין על הצעדים הבאים או מתי יינקטו, והותיר לעצמו מרחב לשנות את עמדותיו, אך תגובתו הקשוחה להפרות האמנה מצדה של רוסיה חייבת להיות מלווה בדיאלוג מתמשך ושיתוף פעולה בחזית זו. בראייה רחבה, ארצות הברית, סין ורוסיה, תידרשנה למלא תפקיד מוביל בתכנון מבנה בקרת ופירוק נשק החדש כאמצעי...
ב־ 2017 מלאו שישים שנה לאמנת רומא, שנועדה להגשים את החזון של קהילה אירופית מאוחדת. האמנה והשוק האירופי המשותף היו המשך לתהליך מורכב ואולי ייחודי, שבו המדינות המייסדות ואלו שהתקבלו בהמשך הסכימו לוותר על סממני ריבונות ולהעבירם למוסדות אירופיים על־מדינתיים. המדינות החברות באיחוד מתמודדות עד היום עם המתח הקבוע בין הרצון לשמר את הייחוד הלאומי־ריבוני לבין ההכרה שעל אף כל הקשיים והכוחות הנגדיים, הרעיון של אירופה מאוחדת העניק יותר משבעה עשורים של שגשוג וביטחון כלכלי.
ההצבעה בבריטניה — שבה הביעו רוב המצביעים רצון לצאת מן האיחוד האירופי —...
אחרי שהסוגיה הרוסית שימשה גורם מלכד בין המדינות החברות באיחוד האירופי וביחסים הטרנס־אטלנטיים, היא הפכה למבחן לקמוס של אחדות האיחוד האירופי ושל סולידריות טרנס־אטלנטית. מאז משבר קרים, סוגיות הקשורות לרוסיה באירופה שיקפו והעצימו את קווי השבר הקיימים בין מדינות החברות באיחוד האירופי, בזירות המדיניות ובחברות האזרחיות באירופה. נקודות המבט השונות של אירופה באשר לרוסיה ומתחים טרנס־אטלנטיים בכל הנוגע לסוגיה הרוסית בעידן ממשל טראמפ זרו בלבול במדיניותה של בריסל באשר לרוסיה, ואלה משרתים את אסטרטגיית "הפרד ומשול" שנוקטת רוסיה.
מאמר זה בוחן את יחסי סין־אירופה מנקודת מבט מדינית, כלכלית וביטחונית. מעורבותה הגוברת של סין באירופה לאור התעצמותה הכלכלית והמדינית בזירה הבינלאומית יוצרת הזדמנויות, אך גם סיכונים. מבחינה כלכלית, היחסים המסחריים בין סין ואירופה מתעצמים, והדבר מתבטא בהשקעה סינית גוברת באירופה, ובעיקר במדינות מרכז ומזרח אירופה. למרות זאת, מבחינה מדינית יש מחלוקות מהותיות בין הצדדים, בעיקר בנוגע לנושאים של שמירה על זכויות אדם ומעמדה של סין בארגון הסחר העולמי. מדינות אירופה המערבית חוששות כי מעורבותה הכלכלית הגוברת של סין, בעיקר במדינות מרכז ומזרח אירופה,...
ההידרדרות בשלטון החוק ובהיצמדות לנורמות הדמוקרטיות בטורקיה מקלה על האיחוד האירופי לשמור על ריחוק רב יותר מאנקרה בהשוואה לעבר. השיחות על קבלה עתידית של טורקיה לאיחוד האירופי הפכו לעניין סמלי לחלוטין, וגם הנושא שנקרא "שותפות מועדפת" התרוקן מתוכן, והוא כולל עתה תחומים מוגבלים בעלי חשיבות אסטרטגית. עם זאת, אף אחד משני הצדדים אינו מעוניין או מסוגל לנטוש את האחר באופן מוחלט. במאמר זה אנו בוחנים את גורמי המשיכה והריחוק המאפיינים את היחסים בין טורקיה לאיחוד האירופי. קיומם של גורמים משני הסוגים עשוי להסביר מדוע נראה שקיימות סתירות...
בשנים האחרונות קבע האיחוד האירופי מספר יעדים ארוכי טווח להגברת ביטחון האנרגיה של המדינות החברות בו. בראש היעדים הללו עומד הרצון להפחית את התלות ברוסיה כספקית האנרגיה העיקרית ליבשת. 1 עם זאת, לא כל מדינות האיחוד רואות ברוסיה את הבעיה המרכזית של משק האנרגיה שלהן, וחלקן אף מקדמות את המשך הדומיננטיות שלה ביבשת, ובראשן גרמניה. האתגר הגדול ביותר של האיחוד הוא למצוא דרך לגשר בין האינטרסים וצורכי האנרגיה הסותרים של מדינות אירופה, בייחוד בין מזרח למערב היבשת, במטרה לקדם משק אנרגיה אירופי משותף שיהיה תחרותי יותר ונקי יותר, ויהווה כוח מיקוח חזק...
הסכם הגרעין עם איראן והסרת הסנקציות פתחו פרק חדש ביחסים בין איראן למדינות אירופה, שבמסגרתו פועלים שני הצדדים לשיקום היחסים המדיניים והכלכליים שלהם ביניהם. המשק האיראני זקוק להשקעות גדולות, בעיקר בתחומי התשתית, התחבורה, האנרגיה והתעופה האזרחית, והחברות האירופיות רואות באיראן שוק גדול שנפתח לפניהן אחרי שנים שכניסתן אליו נמנעה. שורה של הסכמים גדולים שנחתמו לאחרונה, ביניהם הסכם עם חברת 'טוטאל' לפיתוח שדה גז, שובה של 'רנו' לפעילות באיראן ורכש 118 מטוסי אירבוס הם הסנוניות הראשונות לפוטנציאל הגלום בשוק האיראני. זאת ועוד, מדינות אירופה רואות...
ההיסטוריה מלמדת כי אירופה נדחקה לשוליים כמתווכת בתהליך השלום במזרח התיכון ונותרה כינור שני לארצות־הברית. עם זאת, אירופה תמלא תפקיד חשוב בכל תרחיש עתידי, והשינויים החברתיים והפוליטיים הפנימיים שחלים בה כעת יקבעו כיצד תפעל מול ישראל בשנים הקרובות. המאמר מציג סקירה כללית על המעורבות האירופית בתהליך השלום במזרח התיכון ומציע המלצות לקידום פתרון שתי המדינות, שיישענו על גישות רב־צדדיות לבניית חזון משותף לשלום. בין השאר, יידרשו חידוש ערוץ שיחות חשאיות; תמיכה במאמצים קונסטרוקטיביים עצמאיים ומתואמים; עידוד מאמצים מאוחדים באמצעות שיתוף פעולה...
תופעת הדה־לגיטימציה של ישראל בזירה הבינלאומית נמשכת כבר למעלה מעשור, ומקודמת בעיקר על ידי פעילי חברה אזרחית החוברים יחדיו ברמה על־ לאומית וחוצת גבולות, במטרה לבודד את ישראל בעולם. המאמר הנוכחי מבקש להעריך את התופעה במסגרת אזור גיאוגרפי ופרק זמן מוגדרים ולכן שואל: "מהן אבני הדרך המרכזיות בתופעת הדה־לגיטימציה של ישראל, כפי שהיא באה לידי ביטוי באירופה ב־2017?" המסר המרכזי במאמר הוא שמאמצי הדה־לגיטימציה של ישראל באירופה נותרו בעיקרם במישור החברה האזרחית ולא הצליחו לחדור לממסד המדיני האירופי הרשמי, ולפיכך נושאים כיום השלכות...
הסחר בין ישראל למדינות האיחוד האירופי פורח בעשור האחרון. חרף חילוקי הדעות המדיניים, השוק האירופי הוא עדיין הגדול והחשוב ביותר לישראל הן ביצוא והן ביבוא, והדומיננטיות הזו באה לידי ביטוי בשוק המזון הישראלי, ביבוא כלי רכב, בשוק התרופות ובשיתופי פעולה טכנולוגיים ומדעיים. משבר ההגירה ואיומי הטרור שפוקדים את אירופה הביאו לאחרונה גם לגידול משמעותי ביצוא הביטחוני הישראלי ליבשת, והפכו אותה בשנת 2016 ליעד היצוא השני בגודלו של תעשיית הנשק הישראלית, אחרי אסיה. הקרע הנגלה בין אירופה לארצות־הברית עשוי לשחק לטובתה של ישראל בהקשר זה, בייחוד בתחום...