במטרה לעודד שילוב החרדים בשוק התעסוקה, החליט שר האוצר אביגדור ליברמן בחודש יולי על אודות הפסקת סבסוד מעונות היום, כל עוד שני ההורים לא עובדים בחצי משרה, או נמצאים במהלך של רכישת השכלה/כישורים שיעזרו להם להשתלב בתעסוקה. החלטה זו עוררה ביקורות שליליות בקרב קהילת החרדים, ונדחתה על ידה. במאמר זה מודגשת חשיבותה של תעסוקת חרדים במשק, לצד המשך ההכרה בתורה ובלומדיה. המאמר מציע שההחלטה המדוברת לכשעצמה לא תניב את התוצאות המצופות. לסיכום מומלצות דרכים נוספות שבכוחן לעודד שילוב חרדים בשוק התעסוקה בישראל.
המכון למחקרי ביטחון לאומי הגיש לנשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, את עיקרי האתגרים האסטרטגיים העומדים בפני ישראל ואת המלצות המכון למדיניות, למחצית השנייה של 2021. זאת, לרגל כניסתו לתפקיד של נשיא המדינה הרצוג, ולאור שורה ארוכה של התפתחויות ושינויים גלובליים ומקומיים במהלך חצי השנה החולפת, בהם: ממשל חדש בארה"ב, החלטתו של הנשיא ביידן לחזור להסכם גרעין עם איראן, הקמת ממשלה חדשה בישראל, הגברת המתחים בחברה הישראלית, ובכלל זה התנגשויות בין ערבים ליהודים בערי ישראל.
המסמך הוגש לנשיא באירוע מיוחד שנערך בלשכתו, בהשתתפות חוקרי המכון, בראשותו של ראש...
בסבב העימות הרביעי בין ישראל לארגונים הפלסטיניים ברצועת עזה ב-12 השנים האחרונות, שוב מוקדו ההתקפות מהרצועה לעבר החזית האזרחית בישראל. הירי התאפיין בהיקף גדול של שיגור נשק תלול מסלול – כ-400 חימושים שונים ביממה, שגרמו פגיעות ניכרות בתווך האזרחי בישראל, בנפש וברכוש. עם זאת, גם נוכח המשך הקצר יחסית של הסבב, עקב התפקוד ההולם של המערכות הרלוונטיות בישראל ובראשן פיקוד העורף והרשויות המקומיות, וכן התפיסה הרווחת בישראל שהמערכה מוצדקת, החוסן החברתי נמצא ראוי. החוסן בא לידי ביטוי ברציפות תפקודית סבירה ובהתאוששות מהירה מאד. עם זאת, נחשפו שוב...
ישראל פגעה בחמאס קשות, אך הציבור מתוסכל מהתמשכות ירי הרקטות, מחוסר יכולתו של צה"ל למנוע אותו ומהעדרו של ניצחון ישראלי ברור וחד משמעי. סתירה זאת היא תוצאה של שלוש הפתעות שחווה הציבור הישראלי בימים האחרונים: מכך שהדרג המדיני בחר (שוב) להרתיע את חמאס ולא להכריע אותו; מחוסר יכולתה של הפעילות ההתקפית של צה"ל להפסיק את שיגורי הרקטות; ומהקושי של הצבא להסביר ולהמחיש את ההישגים המשמעותיים שהשיג. הפתעות אלו הן התוצאה של כישלון מתמשך של ההנהגה המדינית והצבאית להסביר לציבור את האסטרטגיה הישראלית ואת מאפייניהם הנוכחיים של עימותים...
האסון בהר מירון הינו עדות מטלטלת למשבר המערכתי והנמשך בו מצויה מדינת ישראל, המתבטא במשילות פגומה, המבוססת על היעדר נורמות חוקיות מספיקות, כאלה האמורות לשמש כמסגרת כללית, שוויונית ומחייבת, להתנהלות המדינה, הציבור והפרטים. על מנת להפוך את האסון המר והמיותר להזדמנות, יש לאתר באופן מקצועי ובלתי תלוי את גורמי העומק המערכתיים, החברתיים והפוליטיים, שיצרו את הנסיבות שעמדו ביסודו, כמו גם מאחורי הניהול הפגום של משבר הקורונה המשולב. זאת, על מנת לתקן אותם מהשורש, באמצעות שינוי מבני רב ממדי שיאפשר התמודדות מוצלחת עם אירועי אסון ושבר אזרחיים...
משבר הקורונה העלה מודעות לסיכונים מן הטבע והביאם לראש רשימת הסיכונים העולמית. הפורום העולמי הכלכלי בדאבוס (ינואר 2021) קבע כי מחלות מידבקות הן הסיכון הגדול ביותר מבחינת השפעתו על העולם בשנה הקרובה. ההשלכות הכלכליות-חברתיות של מגפת הקורונה הינם סיכונים מובילים גם בטווח הבינוני, אף לאחר התפוגגותה של המגפה. עוד הדגיש הפורום את הסיכונים האחרים מהטבע, לרבות שינויי אקלים קיצוניים ונזק סביבתי מעשי ידי אדם. בתחום הכלכלי-חברתי, ראשי הפורום קוראים למעבר מגישה ניאו-ליברלית מובהקת, הדוגלת בהעדפת עקרון השוק החופשי לגישה המקדמת התערבויות ממשלתיות,...
המשבר הלאומי הרב-מערכתי שמחוללת מגפת הקורונה בישראל, העמיד במבחן את יכולתה של החברה הערבית, המהווה כחמישית מאוכלוסיית המדינה, להתמודד עמו ועם השלכותיו לטווח הקצר ולטווח הארוך. מזכר זה מסכם מחקר שנערך בנושא במכון למחקרי ביטחון לאומי.
המחקר התבסס על התפיסה של "חוסן חברתי" והוא כלל סקירה וניתוח של התמודדות הציבור הערבי בישראל עם משבר הקורונה. נבחנו הפעולות שננקטו לבלימת התפשטות הנגיף ביישובים הערביים ובמזרח ירושלים, התמודדות החברה הערבית עם ההיבט הכלכלי של המשבר, וכן פעילות כוחות הביטחון ביישובים הערבים בימי המגפה. בין היתר,...
תהליך החיסונים המהיר מעורר תקווה לדעיכת מגפת הקורונה בישראל במהלך החודשים הבאים, ולהתאוששות המשק. ברם, נראה שהכנות לשלב ההתאוששות הן מוגבלות למדי. על אף המצב הפוליטי המעורער, על הממשלה, בשיתוף הגורמים הרלוונטיים במשק, להאיץ את ההכנות לקראת תקופת ההתאוששות הכלכלית, במטרה להביא לצמיחה מהירה של התוצר ובמיוחד לצמצם את האבטלה על השלכותיה החברתיות הקשות.
המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית".
יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...
ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...
משבר הקורונה המשולב – הבריאותי, הכלכלי, החברתי והממשלי – מתאפיין באי-ודאות רבה, מחליש את יכולת ההתמודדות הלאומית ולכן פוגע בביטחון הלאומי.
בישראל שני מרכיבים שמעצימים את נזקה של מגפת הקורונה: המשבר החוקתי-הפוליטי והריכוזיות של המערכת הציבורית. אלה פוגעים בלגיטימיות השלטונית, סודקים את החוזה בין הציבור להנהגה ויוצרים מצב שבו נפגעת היכולת להתמודד עם המגפה ועם השלכותיה. אופן ניהול המגפה פגע באמון הציבור, בסולידריות החברתית, באיתנות הכלכלית ובהתגייסות האזרחית למאבק בקורונה, ולכן שיבש את הרציפות התפקודית של המערכת הלאומית....
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
