כל הפרסומים בנושא רצועת עזה וחמאס

ישראל פגעה בחמאס קשות, אך הציבור מתוסכל מהתמשכות ירי הרקטות, מחוסר יכולתו של צה"ל למנוע אותו ומהעדרו של ניצחון ישראלי ברור וחד משמעי. סתירה זאת היא תוצאה של שלוש הפתעות שחווה הציבור הישראלי בימים האחרונים: מכך שהדרג המדיני בחר (שוב) להרתיע את חמאס ולא להכריע אותו; מחוסר יכולתה של הפעילות ההתקפית של צה"ל להפסיק את שיגורי הרקטות; ומהקושי של הצבא להסביר ולהמחיש את ההישגים המשמעותיים שהשיג. הפתעות אלו הן התוצאה של כישלון מתמשך של ההנהגה המדינית והצבאית להסביר לציבור את האסטרטגיה הישראלית ואת מאפייניהם הנוכחיים של עימותים...

במלאות תשעה ימים ללחימה ברצועת עזה שבה ועולה במלוא עוזה הדילמה לגבי מתי, כיצד ובאילו תנאים לסיים את המערכה. בעוד חמאס השיג את יעדי המערכה שהציב לעצמו מיד עם פתיחתה, קרי מיצובו כמגן אל-אקצא וירושלים והובלת המחנה הפלסטיני במאבק מול ישראל, ישראל עצמה לא השתחררה מההיגיון שהנחה את פעילותה בסבבי עימות קודמים עם חמאס, שעיקרו השגת הרתעה. ושוב, התנהלות ישראל נעדרת ניסיון לייצר אופק ואופציות מדיניות מערכתיות קונסטרוקטיביות. התכלית האסטרטגית שממשלת ישראל אמורה הייתה לגבש ולהציג היא השגת שליטה בזירת המלחמה מול חמאס ומניעת הרחבתה לזירות נוספות,...

על רקע דחיקת הנושא הפלסטיני מסדר היום הישראלי בולטים ניסיונות ההתקרבות בין פת"ח לחמאס, אשר הואצו בעקבות עסקת המאה שהציג הנשיא טראמפ, כוונות הסיפוח הישראלי בגדה המערבית והנורמליזציה בין מדינות במפרץ לישראל. הסכמת שני הארגונים לקיים בחירות למוסדות הרשות הפלסטינית והרושם בזירה הפלסטינית של תיאום ביניהם, מחזקים סברה כי מדובר בניסיון רציני יותר מאשר מקודמיו. ועם זאת, ישראל וגם ארצות הברית מגלות עד כה עניין מועט בהתפתחות זו. האם ישראל מוכנה לאפשרות שתוצאות הבחירות למוסדות הרשות עלולות לזכות את חמאס בדריסת רגל ואולי הובלה במוסדות אלה,...

ב-28-26 בינואר 2021 נערך הכנס השנתי הבינלאומי ה-14 של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שכותרתו: "ביטחון לאומי באווירה של אי-סדר עולמי ופנימי". בכנס השתתפו שרי חוץ (גרמניה, הודו, איחוד האמירויות, בחריין וישראל), ראשי מפלגות בישראל, מומחים מהארץ ומהעולם, וחוקרי המכון. בדיונים ובהרצאות שנשאו במהלך הכנס הודגשו ארבעה מוטיבים מרכזיים, אשר ישפיעו על הביטחון הלאומי של ישראל בשנה הקרובה – שניים קשורים בזירה החיצונית–האזורית והבינלאומית, ושניים בזירה הפנימית: (1) הסכמי הנורמליזציה של ישראל עם מדינות האזור והסיכוי להרחבתם; (2) שינוי...

ברצועת עזה התקיים ב-28 בדצמבר תרגיל צבאי משותף לארגוני ההתנגדות המזויינת, בהובלת חמאס ובהשתתפות 13 ארגונים נוספים, ביניהם הג'האד האסלאמי וקבוצות של פורשי פת"ח. בתרגיל רחב ההיקף שוגרו רקטות לעבר הים, בוצעו פשיטות על עמדות מדומות של צה"ל וחטיפות חיילים, וכן נעשה שימוש ברחפנים ובאמצעים טכנולוגים נוספים. התרגיל נערך על רקע משבר חמור עקב מגפת הקורונה, כישלון ניסיון הפיוס עם הרשות הפלסטינית, התרחקות מדינות ערביות מהעניין הפלסטיני וחשש מעימות צבאי נוסף עם ישראל. כן הובלט עיתוי התרגיל בסמוך ליום השנה לחיסול קאסם סלימאני. חמאס ושאר...

המאזן האסטרטגי של מדינת ישראל בסיכום שנת 2020 הוא בסיס לעיקרי המדיניות המומלצת לישראל בשנה הקרובה. כמצפן להמלצות חשוב לזכור ולהדגיש את יעדי-העל של מדינת ישראל: "ביסוס מדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית, בטוחה, משגשגת וצודקת, הנמצאת ביחסי שלום עם שכניה – הן בראיית הציבור הישראלי והן בראיית הזירה הבינלאומית". יש למקד את משאביה ומאמציה האסטרטגיים של מדינת ישראל בחתירה לקידום יעדים אלה, הקשורים כולם לייצוב ביטחונה הלאומי. אולם הדרך להשגת היעדים אינה פשוטה וישירה, וקיימים מתחים ביניהם. המלצות המדיניוּת של המכון למחקרי ביטחון...

ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2021 מסכמת את שנת 2020, שהייתה שנה מורכבת וחריגה, אשר עוצבה בעיקר בהשפעת משבר הקורונה ושלהי כהונתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. שני גורמים אלו החלישו את גורמי הכוח העוינים לישראל, הובילו אותם לעסוק בענייני פנים וכך הפחיתו את הסיכון לעימות נרחב במזרח התיכון. זאת בין השאר בשל חשש מתגובות אפשריות של הנשיא טראמפ בשנת הבחירות לנשיאות, וזאת על רקע תקווה לסיום כהונתו. ישראל נהנתה אפוא במהלך השנה משקט יחסי בגבולותיה; פעלה באופן ממוקד במספר  זירות, באופן שלא הוביל להסלמה; וניצלה את מאפייניה הייחודיים של התקופה...

כל אויביה של ישראל מודעים לכוחה, עסוקים בבעיותיהם הפנימיות ואינם מעוניינים בהסלמה. אולם מלחמה בשנת 2021 אפשרית – בזירה הצפונית ומול עזה – עקב "דינמיקה של הסלמה". צה"ל יפעיל במלחמה את יכולותיו ההתקפיות הקטלניות ביבשה, באוויר, בים ובמרחב הסייבר, ויגרום נזק רב מאוד לאויבים. אבל במלחמה כזאת גם ישראל צפויה להתמודד עם ירי מסיבי של טילי קרקע-קרקע ורקטות לעורף, ועם תקיפות של כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים. צפויים גם חדירת כוחות קרקעיים לשטחנו, ומתקפות סייבר ותודעה לערעור יכולת העמידה של הציבור והאמון שלו בהנהגה המדינית והצבאית....

שנת 2021 נושאת תקווה למערכת המדינית הפלסטינית, לאחר רצף המכות שספגה: "תוכנית טראמפ"; שלילת כוח הווטו הפלסטיני על כינון נורמליזציה בין ישראל למדינות ערביות; מגפת הקורונה לצד משבר כלכלי וחברתי. הנהגת חמאס ברצועת עזה בחרה להגיע להבנות עם ישראל באשר לרגיעה, כדי לשפר את המצב ההומניטרי, הבריאותי והתשתיתי באזור. לפיכך, לעת עתה הארגון אינו מעוניין בהסלמה ואוכף רגיעה על הפלגים ברצועה. עם זאת, מעת לעת שיגור רקטות הוא אמצעי עיקרי של חמאס לאתגור ישראל, למרות סיכוני ההסלמה. במקרה של עימות תידרש ישראל לפגוע בעוצמה רבה בזרוע הצבאית של...

ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...

"היום שאחרי" אבו מאזן לא חייב להיות שונה מ"היום שלפני", והרבה מכך תלוי בישראל. ראשית, עליה לוודא את יציבות המרחב הציבורי והכלכלי בגדה המערבית, שמהווה במשך למעלה מעשור מתכון לשקט היחסי באזור. כהונת ביידן עשויה גם היא לתרום לייצוב המערכת הפלסטינית בהקשרי "היום שאחרי". המהפך בוושינגטון משרה כבר עתה רגיעה ואופטימיות זהירה בראמאללה. עם זאת, העתיד כמובן יהיה תלוי גם בבחירות שיבצעו הפלסטינים עצמם: אם מנהיגי הרשות הפלסטינית ופת"ח יעדיפו להתלכד, במקום לפתח מאבק אלים על השלטון, ואם המנהיג או המנהיגים העתידיים...

המערכת הפלסטינית נמצאת זה חודשים אחדים בתהליך של הערכה מחדש. על רקע זה ניכרים ניסיונות התקרבות בין שני המחנות – פת"ח מזה וחמאס והפלגים האחרים מזה. הסכם הנורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות היה הזרז האחרון (עד כה) לניסיונות ההתקרבות, שכן התפרש כנסיגה בתמיכה הערבית, שעליה התבססה אסטרטגית המאבק בישראל. שני המחנות הפלסטיניים מנסים לקדם הבנות והסכמות לגבי אסטרטגיית מאבק מעודכנת כמענה לאתגר, שהוא חסר תקדים בעשורים האחרונים של ההיסטוריה הלאומית הפלסטינית. מפגש שקיימו באיסטנבול ב-24 בספטמבר פת"ח וחמאס, בראשות בכירים משני...