אמצעי התקשורת במדינת ישראל הציגו את האזרחים הערבים בצורה שלילית או הדירו את ייצוגם כלל במשך שנים רבות. מצב זה השפיע לרעה על מרקם היחסים בין יהודים לערבים במדינה. כדי להתמודד עם מציאות זו יזמו עמותת "סיכוי" ומגזין "העין השביעית" את פרויקט מדד הייצוג. פרויקט זה, שהושק במרץ 2016, נולד מתוך הבנה כי לתקשורת ההמונים יש השפעה דרמטית על מערכת היחסים של האזרחים היהודים והערבים בישראל: תקשורת ההמונים מעצבת את האופן בו האוכלוסיות היהודית והערבית תופסות אחת את השנייה ואף הופכת לגורם משמעותי שיכול לייצר הסלמה או לתרום ליצירת חברה משותפת...
נתונים שפרסמה לאחרונה התאחדות התעשיינים בצפון מצביעים על מחסור משמעותי בכוח אדם מיומן במפעלים באזור זה. זאת, על אף שהיקף האבטלה במחוז הצפון גבוה יותר מאשר במרכז הארץ ועומד על כ-8%. הבדיקה שערכו בהתאחדות התעשיינים מצביעה על כך שכ-80% מבעלי החברות בצפון סובלים מהיעדר כוח אדם מיומן בענפי התעשייה השונים ובעיקר טכנאים, הנדסאים ומפעילי מכונות. על רקע העובדה שלמעלה ממחצית מאוכלוסיית הצפון מורכבת מערבים, שהצעירים שבהם מתקשים למצוא עבודה, נתונים אלו מציגים נראה כשל במדיניות התעסוקה. במחקר שערכתי עם ד"ר סאמי מיעארי מצאנו כי למעלה משליש...
האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל מאסה במצב הקיים ומתחילה להפנות אצבע מאשימה כלפי ההנהגה שלה: "אנחנו רוצים הישגים... אנחנו רוצים שירותים... אנחנו רוצים פתרונות לבעיות העוני, האלימות, הדיור", ועוד ועוד. חלקים אף משמיעים ביקורת יותר חריפה, בדרישה שיפסיקו לעבוד עליהם בסיסמאות לאומניות ובהאשמת הממשלה והמשטרה בכל דבר, וכי גם למנהיגים הערביים יש תפקיד ביציאה מהמשברים שבו הסקטור הערבי שרוי. לטענתם, המנהיגים לא לוחצים מספיק על הממשלה, לא מפעילים קשרים מול משרדי הממשלה השונים, מסרבים להיפגש עם מנהיגים ציוניים ממלכתיים שבאים לבקר ביישובים הערביים...
אמל ג'מאל / החברה האזרחית הערבית בישראל – אליטות חדשות, הון חברתי ותודעה אופוזיציונית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת קו אדום, תל אביב, 2017, 311 עמ'.
רוב המחקרים אודות החברה הערבית-הפלסטינית בישראל נכתבו בידי אנשי אקדמיה (רובם יהודים ומקצתם ערבים), מתוך מבט על חברה זו כקרבן של מדיניות האפליה וההדחקה מצד מוסדות המדינה. כחסיד של תפיסת ה- structure agency, מציג פרופ' אמל ג'מאל בספרו את החברה הערבית בישראל כ"סוכנת" שחותרת לחולל שינוי במצבה ופועלת בתוך "מבנה", מדינת ישראל, המגדיר את אפשרויות הפעולה שלה. ג'מאל מעלה על נס את הישגיה של החברה...
"היית סמל ומופת לנציג של משטרה לאומית. שוטר מוסלמי מסור, אשר אוכף את החוק במקצועיות, במסירות וללא משוא פנים"
מפכ"ל המשטרה רנ"צ רוני אלשיך בהספד לרס"מ סנד זמירו ז"ל, מקלנסווה, שנהרג בתאונת דרכים בדרכו לעבודתו במשטרה.
הספד זה, לכאורה רגיל לאוזני אזרח יהודי, מגלם בתוכו, מבחינת האזרח הערבי, את מהותו של השסע בין המשטרה והחברה הערבית. המילים "משטרה לאומית" ו"שוטר מוסלמי" נאמרו מטעם המפכ"ל במטרה להעביר מסר ברור באשר לאתוס המכונן של המשטרה המכתיב את פעילותה בחברה הערבית, על מנת לחדד את המחלוקות האמתיות בבסיס שסע זה. זו אכן הטענה המרכזית של...
פיגוע הירי שהתרחש ב-14 ביולי 2017 בהר הבית, בו שלושה צעירים ערבים-ישראלים מאום אל-פחם הרגו ביריות שני שוטרים ממוצא דרוזי בשער הסליחות הסתמן כאירוע קשה במיוחד. אירוע שאתגר את מערכת היחסים הרגישה בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית ושגרר התפתחויות נוספות שיצרו גם משבר נמשך בין ישראל לבין ירדן והרשות הפלסטינית. לאחר הפיגוע הוחלט על הצבת גלאי מתכות בכניסה להר הבית – החלטה (ששונתה לאחר זמן קצר) שעוררה גל מחאה בקרב האזרחים הערבים בישראל והפלסטינים בגדה המערבית במהלכו נהרגו שלושה פלסטינים על ידי כוחות הביטחון. בערב אותו יום נרצחו...
יומיים אחרי שנכנס (2 יולי 2017) לכלא גלבוע כדי לרצות תקופת מאסר בת שנתיים שנגזרה עליו לאחר שהבריח לאסירים ביטחוניים מכשירים סלולאריים תקף חבר הכנסת לשעבר באסל גטאס בחריפות את אימן עודה ראש הרשימה הערבית המשותפת. הדברים הופיעו במאמר שפרסם באתר "ערב 48" שבו האשים את עודה על היותו חסר גאווה עצמית, משתף פעולה עם השלטונות וכזה שהתנהלותו תוביל לסיום דרכה של הרשימה המשותפת כמסגרת פוליטית המייצגת את הציבור הערבי בישראל. ברקע של התקפה זו עומד חוסר הגיבוי של הרשימה המשותפת ושל ראשה במהלך העמדתו לדין והרשעתו של מי שהיה עד לא מכבר חבר הכנסת מטעם...
הגיליון השלישי של "מעבר לרשת" עוסק בשלושה מהנושאים המדוברים ביותר בעולם הערבי בחודשים יוני-אוגוסט 2017. הראשון הוא השיח על אירועי אל-אקצא. סבב האלימות האחרון שם השיב למרכז הבמה את שאלת הדת והלאום במקום, ובהיעדר מנהיגות פלסטינית לגיטימית הבליט את קולו של הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בזירה הפלסטינית, אגב אדישות לא מפתיעה של הציבור וההנהגות בעולם הערבי. הנושא השני הוא הלחימה בגבול-סוריה לבנון בין חזבאללה וצבא לבנון לבין היאת תחריר א-שאם והמדינה האסלאמית בשני מוקדים שונים, ובשני מבצעים בתוך חודש שההבדלים ביניהם מגלמים את...
המשבר שפרץ סביב הר הבית הסתיים בשלב זה, אך המאזן הכולל לגביו אינו משביע רצון. משום שאין ספק שאירועים עם מאפיינים דומים יתרחשו בעתיד וחשוב יהיה לסיימם בפחות נזקים מדינים וביטחוניים למדינת ישראל, יש לקיים תהליך למידה ותחקור שאיננו חקירה המחפשת אשמים, אלא כזה החותר להפקת לקחים שיסייעו לקבינט המדיני-ביטחוני לתפקד טוב יותר במשבר הבא.
התסיסה סביב הר הבית והמשבר בין ישראל לירדן בעקבות ניסיון הפגיעה במאבטח בשגרירות בעמאן מצריכים יותר מפתרונות אד-הוק, המותירים את מצבי היסוד, שהם רקע לאירועים כגון אלה, בלתי-פתירים, ואת ההזדמנויות האסטרטגיות הגלומות במאמצי ההסדר בלי בחינה ובלי ניצול. על ישראל ליטול את היוזמה המדינית והאופרטיבית מול הגורמים הבינלאומיים והאזוריים, ולהציע בין השאר לכנס מפגש בינלאומי, שיוקדש לדיון בצעדים שימנעו מגורמים קיצוניים מלהפר את חופש הפולחן וחופש הגישה להר הבית, המקודש ליהדות ולאסלאם.
האירוע הקשה בכפר קאסם התחולל על רקע המאבק בפשיעה הפנימית ובאלימות במגזר הערבי, גם בהקשר האלימות כלפי נשים. בשנים האחרונות ניתנה לסוגיה זו בולטות גבוהה והיא מעסיקה משמעותית את האוכלוסייה הערבית. עבודה משותפת עם הרשויות הערביות, בין היתר לשם הקמת גופי שיטור עירוניים-מקומיים, חיונית ביותר. מהלך כזה לא יהיה נטול בעיות, אולם הוא ושכדוגמתו עשויים לסייע בקידום היציבות, בצמצום האלימות במגזר הערבי ובשיפור האווירה בינו לבין יתר המגזרים בחברה.
מסתמנת מגמת תזוזה בעמדות הציבור ביחס לרכיביה המעשיים של הסדרה בירושלים. בניגוד לעבר, רק חלק קטן מהציבור נותר בעד השארת המצב הקיים. רוב הציבור, לעומת זאת, סובר כי המציאות, כפי שהיא, היא בעייתית וקשה יהיה לשמרה לנצח, ולכן הוא פתוח היום, יותר מבעבר, לרעיונות חדשים וחדשים חלקית
