הדו"ח החדש והעדכני ביותר של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) על פעילויות הפיקוח באיראן, דו"ח שרבים ציפו לו, נשלח למדינות החברות ב-סבא"א ב-22 בפברואר 2008 וכמעט מייד דלף לעיתונות. כרגיל, איש לא היה מרוצה לגמרי מן הדו"ח אולם כל אחד יכול היה למצוא בו משהו התומך בנקודת ההשקפה המיוחדת שלו או שלה. כרגיל, החלק החשוב ביותר של הדו"ח – העוסק בתוכנית האיראנית הקיימת להעשרת אורניום, עם פוטנציאל לאספקת החומר למתקן נפץ גרעיני – הועבר אל סוף הדו"ח. עם זאת, דו"ח זה חמור הרבה יותר מקודמיו והוא כולל...
נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, הציג בביקורו בישראל החודש את עמדתו המעודכנת ביחס להסדר ישראלי-פלסטיני. בהצהרה שנשא במלון "קינג דייוויד" בירושלים, פירט בוש את חזון "שתי המדינות, ישראל ופלסטין, שיחיו זו לצד זו בשלום ובביטחון", ערב פתיחת המשא ומתן על "סוגיות הליבה" בין משלחות שני הצדדים. ההצהרה הולכת בקו שהתווה הנשיא בנאום החזון שלו מיוני 2002, אך עיון בפרטיה מצביע על התפתחות ושינוי בעמדותיו, בהשוואה ל"מסמכי חזון" קודמים של בוש: נאומו בוועידת עקבה ביוני 2003, מכתבו לראש הממשלה אריאל שרון מאפריל 2004,...
בחודשים האחרונים אנו עדים לעסקות שבהן מדינות קונות נתחים מתאגידים פיננסיים (בנקים) גלובליים, שנקלעו למצוקת מימון. תופעה זו מעידה אמנם על חולשת התאגידים, לפחות זמנית, אולם גם על הכרה של מדינות בחשיבותם של תאגידים כמקור השפעה, ולא רק בתחום הכלכלי. בהנחה שכך – ולהבדיל משדות הקרב והצבעות באו"ם – נראה כי שוק ההון מהווה זירה נוספת שבה ניתן לרכוש השפעה מדינית. בסיכומו של דבר, נראה כי למהלכים אלה יש הגיונות כלכליים ומדיניים כאחד. נוכח יתרות המזומנים שיש למדינות אלה ואחרות, קיים פוטנציאל לגידול בהשקעות מדינתיות בתאגידים...
מאז ועידת ג'נבה בדצמבר 1973 רגילים במזרח התיכון לְסִפּור המתח סביב השאלה האם "הילד הרע" של הפוליטיקה הערבית, סוריה, ישתתף או לא ישתתף במפגש הקשור לתהליך השלום. בשנים האחרונות, ככל שסוריה התחברה יותר לציר במנהיגותה של איראן, השאלה הפכה לפחות מעניינת, ובכל זאת לקראת אנאפוליס השאלה שוב עומדת על הפרק – האם סוריה תשתתף במפגש אנאפוליס ואם כן מה תהיה רמת הבכירות של נציגותה?
יחסי טורקיה – ארצות הברית ניצבים בתקופה האחרונה בפני שני אתגרים משמעותיים. האחד, הרצון הטורקי להיכנס לצפון עיראק ולהתמודד עם לוחמי מפלגת הפועלים הכורדית, ה-פ.ק.ק, המוצאים מסתור באזור. האתגר השני, הוא ההבאה להצבעת בית הנבחרים האמריקאי החלטה המכירה בהרג הארמנים על-ידי האימפריה העותמנית במלחמת העולם הראשונה כרצח עם. שני אתגרים אלו נוגעים לסוגיות מאוד רגישות עבור הטורקים, ומצד הטורקים נראה, כי האמריקאים אינם מספיק קשובים לצרכיהם ולדרישותיהם.
ארגון מודיעין טוב, הממלא את ייעודו המקצועי, חייב בראש ובראשונה לענות על השאלות הנכונות. מי ישאל אותן? מאמר זה מציע מסלול מעשי, נוסף על הדפוסים הקיימים כיום של יחסי מודיעין-קברניט בישראל, שבאמצעותו ניתן יהיה ליזום פעילות מודיעין תכליתית, ללוות את מימושה ולהעריך בעין בוחנת את תוצאותיה.
הדגם המוצע מבוסס על גוף ייחודי הקיים במערכת האמריקנית, ומסייע לנשיא ולצמרת הממשל להפעיל באורח אפקטיבי את קהילת המודיעין – הוועדה המייעצת לנשיא (בנושאי) מודיעין חוץ (President’s Foreign Intelligence Advisory Board, או בראשי תיבות – PFIAB....
ערב צאתם של מזכירת המדינה קונדוליזה רייס ומזכיר ההגנה רוברט גייטס לסיור משותף במזרח התיכון, הודיע ממשל בוש על כוונתו למכור לערב הסעודית, ולמדינות המפרץ האחרות נשק בסכום של עד 20 מיליארד דולר. על מנת לאזן את מכירת הנשק, הודיע הממשל על כוונתו להגדיל את הסיוע הביטחוני המוענק לישראל ולהעמידו על סך של כ-30 מיליארד דולר בעשור הקרוב, דהיינו 3 מיליארד דולר לשנה. ישראל קיבלה עד כה סיוע בטחוני בהיקף שהלך וגדל מדי שנה, בהתאם להסכמים משנת 1996, ויגיע עד לסכום של 2.4 מיליארד דולר בשנת התקציב 2008. ההגדלה שעליה נמסר היא בשיעור של כ-25%.
ייחודו של ספר זה הוא בכך שמחברו – אריה שלו – עמד ערב המלחמה ובמהלכה בראש מחלקת המחקר של אמ"ן והיה אחראי להערכת המודיעין הלאומית. מעבר לכך, בשונה ממחקרים אחרים-הנסמכים על תחקירים וראיונותשנערכו ממרחק של זמן, ספר זה מבוסס על מסמכי הערכת המודיעין שהפיץ אמ"ן למטכ"ל ולהנהגת המדינה. הספר מתאר את תפישת המציאות באותה עת: הביטחון העצמי המופרזף התפישה המבצעית כי די בכוחות סדירים לבלימת מתקפת פתע; ההערכה השגויה את יכולותיו של הנשיא המצרי סאדאת; והביטחון הנחרץ כי נכונה הבנתנו את האסטרטגיה של מצרים ושל סוריה. הספר מציע...
מלחמת לבנון השנייה יצרה זעזוע עמוק בציבור הישראלי. זעזוע זה נובע מהתסכול הקשור לאי יכולתה של ישראל לנצח ארגון צבאי למחצה וקטן ביחס, גם אם זה חדור מוטיבציה וערוך היטב. גם עתה, לאחר המידע הרב שהופץ בארץ, יש קושי לעכל ולקבל את העובדה שישראל החזקה לא השכילה, במערכה יזומה אינטנסיבית שנמשכה 33 יום, לכפות את רצונה ותנאיה על חזבאללה. תסכול זה מעלה שאלות נוקבות לגבי תפקודה העתידי של ישראל במישור הצבאי והמדיני ויכולתה למצות את הפוטנציאל הגבוה המיוחס לה בהתמודדותה הנמשכת עם שכניה הקרובים והרחוקים. תהיות בלתי פתורות אלה מחייבות דיון ציבורי פתוח...
הנשיא בוש למעשה מהמר שהעיראקים רוצים לחיות ביחד, ושהממשלה תרצה ותוכל להתעלות מעל לחישובים עדתיים. הסבירות שהימור זה מבוסס על הנחות אופטימיות מדי גדולה מהסבירות שלראשונה מאז מרץ 2003 תפיסת האמריקאים את עיראק תואמת את המציאות.
הספר בין דימונה לוושינגטון מציב נדבך חשוב וחדשני בהבנת המהלכים שהובילו לפיתוחה של האופציה הגרעינית בישראל. בהסתמכו על מקורות ראשוניים, שטרם נחשפו ברבים, המחבר מתאר בשפה בהירה וקולחת את 'דרך הייסורים' הארוכה והמפותלת שהובילה את מדינת ישראל לאחד ההישגים המדיניים-האסטרטגים-המדעיים הגדולים ביותר מאז הקמתה – פיתוחה של האופציה הגרעינית. ספר זה ראה אור גם באנגלית: Israel's Nuclear Option: Behind the Scenes Diplomacy between Dimona and Washington