ייחודו של ספר זה הוא בכך שמחברו – אריה שלו – עמד ערב המלחמה ובמהלכה בראש מחלקת המחקר של אמ"ן והיה אחראי להערכת המודיעין הלאומית. מעבר לכך, בשונה ממחקרים אחרים-הנסמכים על תחקירים וראיונותשנערכו ממרחק של זמן, ספר זה מבוסס על מסמכי הערכת המודיעין שהפיץ אמ"ן למטכ"ל ולהנהגת המדינה. הספר מתאר את תפישת המציאות באותה עת: הביטחון העצמי המופרזף התפישה המבצעית כי די בכוחות סדירים לבלימת מתקפת פתע; ההערכה השגויה את יכולותיו של הנשיא המצרי סאדאת; והביטחון הנחרץ כי נכונה הבנתנו את האסטרטגיה של מצרים ושל סוריה. הספר מציע...
מלחמת לבנון השנייה יצרה זעזוע עמוק בציבור הישראלי. זעזוע זה נובע מהתסכול הקשור לאי יכולתה של ישראל לנצח ארגון צבאי למחצה וקטן ביחס, גם אם זה חדור מוטיבציה וערוך היטב. גם עתה, לאחר המידע הרב שהופץ בארץ, יש קושי לעכל ולקבל את העובדה שישראל החזקה לא השכילה, במערכה יזומה אינטנסיבית שנמשכה 33 יום, לכפות את רצונה ותנאיה על חזבאללה. תסכול זה מעלה שאלות נוקבות לגבי תפקודה העתידי של ישראל במישור הצבאי והמדיני ויכולתה למצות את הפוטנציאל הגבוה המיוחס לה בהתמודדותה הנמשכת עם שכניה הקרובים והרחוקים. תהיות בלתי פתורות אלה מחייבות דיון ציבורי פתוח...
הנשיא בוש למעשה מהמר שהעיראקים רוצים לחיות ביחד, ושהממשלה תרצה ותוכל להתעלות מעל לחישובים עדתיים. הסבירות שהימור זה מבוסס על הנחות אופטימיות מדי גדולה מהסבירות שלראשונה מאז מרץ 2003 תפיסת האמריקאים את עיראק תואמת את המציאות.
הספר בין דימונה לוושינגטון מציב נדבך חשוב וחדשני בהבנת המהלכים שהובילו לפיתוחה של האופציה הגרעינית בישראל. בהסתמכו על מקורות ראשוניים, שטרם נחשפו ברבים, המחבר מתאר בשפה בהירה וקולחת את 'דרך הייסורים' הארוכה והמפותלת שהובילה את מדינת ישראל לאחד ההישגים המדיניים-האסטרטגים-המדעיים הגדולים ביותר מאז הקמתה – פיתוחה של האופציה הגרעינית. ספר זה ראה אור גם באנגלית: Israel's Nuclear Option: Behind the Scenes Diplomacy between Dimona and Washington
ההחלטה האמריקנית להניף דגל אמריקני על 11 מ-22 מיכליות הנפט והגז של כווית ולרכז ביולי 1987 כוח ימי מסיבי במפרץ לאבטחתן, מהווה נקודת ציון בולטת במלחמה בין עיראק ואיראן שנכנסה בספטמבר לשנתה השמינית. במעורבות זו טמון פוטנציאל רב לשינויים במהלך המלחמה, ובכלל זה להסלמה והתנגשות צבאית ישירה בין ארה"ב לאיראן, או מאידך, להבאה לסיומה.
מטרתו של מזכר זה הוא להציג הרקע למעורבות וההתפתחויות בחודשיה הראשונים של המעורבות, וכן לדון במשמעויות ובהשלכות לגבי הגורמים המעורבים וישראל.
במזכר זה ייעשה מאמץ לצפות את המגמות העיקריות אשר סביר כי יאפיינו את יחסו של ממשל רייגן לישראל בקדנציה השניה לכהונתו. זאת, במסגרת המגבלות החמורות החלות על היכולת לחזות אירועים והתפתחויות בתחום היחסים הבינלאומיים. מגבלות אלה מכתיבות הימנעות מנסיון לחזות מהלכים ספציפיים. מוקד המאמץ יהיה ניתוח המגמות הכלליות אשר סביר כי יאפיינו את מדיניות ממשל רייגן כלפי ישראל במהלך ארבע השנים הבאות. בנוסף לניתוח המגמות הסבירות ביותר והנמקתן, ייעשה מאמץ לאתר גורמים העשויים/עלולים להביא לשינוי מגמות אלה. כמו כן, אין במזכר נסיון לחזות לוחות זמנים קשיחים...
