כל הפרסומים בנושא הסכם הגרעין עם איראן

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, השעה ב- 12 בינואר בפעם השלישית את הסנקציות על איראן, שהוסרו במסגרת הסכם הגרעין. בהצהרה שליוותה את החלטתו הדגיש הנשיא כי במהלך ארבעה החודשים הקרובים הממשל יפעל עם הקונגרס ועם המדינות האירופאיות השותפות להסכם על מנת "לתקן" את הפגמים בו. טראמפ איים כי אם לא תושגנה הסכמות בפרק זמן זה, ארצות הברית תפרוש מההסכם. על הפרק עומדות עתה שתי אפשרויות מרכזיות: הסכמה אמריקאית-אירופית להטלת מגבלות חדשות על תכנית הגרעין האיראנית ללא תלות בהסכמה איראנית, או פרישה אמריקאית מההסכם – אפשרות המתחזקת נוכח...

הקדמה מאת עמוס ידלין בימים אלו נדרש נשיא ארצות הברית להחליט האם להמשיך את השעיית הסנקציות על איראן, או להחזירן – מהלך שמשמעותו פרישתה מהסכם הגרעין שנחתם ב-2015 בין  שש המעצמות ואיראן. המכון למחקרי ביטחון לאומי נערך לאירוע חשוב זה באמצעות קיום סימולציה מתקדמת ודיוני עומק בסוגיה. המלצתם של חוקרי המכון המובילים בתחום היא לא לפרוש מהסכם הגרעין בעת הזו. הפרסום שלפניכם הוא ניתוח של המציאות האסטרטגית הכוללת אל מול איראן בעת הנוכחית, המצביע על כך שהנזק כתוצאה מהחלטה אמריקאית לפרוש מההסכם עולה על התועלת הצפויה מהחלטה זו. כיום, על ארצות...

הדילמה העיקרית בתחום של בקרת נשק גרעיני בעולם כיום קשורה לאתגר של התוויית מדיניות אפקטיבית, שמטרתה למנוע השגת נשק גרעיני על ידי מדינות חדשות הנחושות לפתח יכולת גרעינית צבאית. מדובר במדינות שהשיקו תוכניות חשאיות לגרעין צבאי בזמן שהיו חברות באמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני ( NPT ) — עיראק, איראן וצפון קוריאה, אך גם לוב וסוריה. אלה מדינות אשר הכחישו במפורש שהן פועלות להשגת יכולת גרעין צבאי אך בו בזמן הן ניצלו לרעה את חולשתם של סעיפי האמנה וקידמו תוכניות צבאיות. פעילות זו היוותה הפרה של ההתחייבות המפורשת להישאר בלתי גרעיניות, תוך העמדת פנים...

עמדתו הביקורתית של הנשיא טראמפ לגבי הסכם הגרעין עם איראן מעוררת מומחים ואנליסטים לבחון פעם נוספת את ניהול המשא ומתן של מדינות ה-P5+1, אשר הוביל להסכם המעצמות על תכנית הגרעין האיראנית (JCPOA). ההסכם ניצב מראשיתו בליבו של ויכוח סוער בין תומכיו הנלהבים לבין מבקריו הנחושים לא פחות. אולם מבט ממוקד יותר על הליך המשא ומתן עצמו – במקום עיסוק בתוצאה בלבד – מניב תובנות ולקחים העשויים להשפיע על תכנון מדיניות ועל המגעים העתידיים עם איראן וצפון קוריאה כאחד

ב- 13 באוקטובר 2017, הנשיא דונלד טראמפ הבהיר את החלטתו לא לאשר את הסכם הגרעין עם איראן, וזאת בניגוד לשתי החלטותיו הקודמות לאשר את העסקה. המאפיין הבולט ביותר במדיניות החדשה שהוצגה על ידי טראמפ הוא ההידרשות לכלל ביטויי התנהגותה של איראן, שארצות הברית רואה אותם כשליליים מלבד תחום הגרעין. בכך הממשל התנתק מהגישה של ממשל אובמה, שביקש להפריד בין התנהגותה הגרעינית של איראן לבין חתירתה להרחבת השפעתה האזורית, כפי שהיא מתבטאת בפעולותיה ברחבי המזרח התיכון – בטענה שהסכם הגרעין "עובד", בעוד הסוגיות האחרות מעולם לא היו אמורות להיות...

אין זו העת לבטל את הסכם הגרעין עם איראן, אלא ליצור תנאים אסטרטגיים הולמים לביטולו בעתיד, אם יוחלט שיש צורך בכך, ולבנות מנופים לחלופה עתידית טובה יותר. תנאי הכרחי לכך הוא יצירת התנאים הבינלאומיים ללחץ על איראן כדי שתקבל את המגבלות המוצעות או לפעולת מניעה שתעצור את איראן אם תחליט לשעוט לנשק גרעיני. דחיית ההחלטה לגבי עתיד "הסכם וינה" אין פירושה מדיניות פסיבית מול איראן. לצד המאמצים להקים קואליציה בינלאומית מול איראן יש לפעול נגד כל הפעולות האיראניות השליליות שאינן מכוסות בהסכם ולקדם "הסכם מקביל" שיסדיר את האסטרטגיה...

פגישת נתניהו-טראמפ בשולי עצרת האו"ם תתקיים על רקע המשבר בחצי-האי הקוריאני, וההקבלה הבלתי-נמנעת לתכנית הגרעין האיראנית. על ישראל לקיים דיאלוג רצוף ואינטימי עם וושינגטון לגבי האתגר האיראני, שיתבסס על הבנה הדדית של המצב האסטרטגי של בעלת בריתה במזרח אסיה. במסגרת הדיאלוג יש לגבש מענה משותף ומנגנון של המשך התיאום כדי לוודא ששתי המדינות מנצלות במידת האפשר את יכולותיהן מול יריביהן ומסתייעות בלקחים מהמשבר שהתפתח בחצי-האי הקוריאני כדי להבטיח מציאות שונה מול איראן.

פרויקט הגרעין האיראני נחשב לאחד הסיכונים הגבוהים לביטחונה הלאומי של מדינת ישראל, ויש הסבורים לחמור שבהם. עלייתו לסדר היום בישראל, ובהמשך לסדר היום הבין־לאומי, נבעה מהצטברות מידע על הפעילות האיראנית בתחום זה, ניתוח המשמעויות שלו וגיבוש הערכות מודיעין לגבי הכוונות של המשטר האיראני בתחום הגרעיני. המודיעין היה מעורב בסוגיה זאת מראשית העיסוק בה, ונותר גורם חשוב ולעתים רבות גם הגורם המרכזי בטיפול בה. יתר על כן, בשונה ממקרים רבים של משא ומתן מדיני להשגת הסכם, בהם המודיעין לא היה שותף למהלכים בשל החלטה של הדרג המדיני, או שתרומתו למשא ומתן...

התנהלותה של איראן לאחר הסכם הגרעין עם איראן בתקופה הבאה תושפע משלושה מוקדי התפתחויות שיש ביניהם היזון חוזר: עתיד הסכם הגרעין, שישפיע בראש וראשונה על יעדיה, על פעילותה ועל יכולותיה של איראן בתחום תוכנית הגרעין, אך גם על הזירה הפנימית באיראן ועל מדיניותה האזורית והעולמית. ההיערכות הפנימית באיראן על רקע ההשלכות הכלכליות והפוליטיות של הסרת הסנקציות מעליה, ומאוחר יותר סביב המאבקים הצפויים לקראת הבחירות לנשיאות איראן במאי 2017 , ובמועד לא ידוע — כאשר המנהיג העליון חאמנאי ירד מעל הבמה. ההתפתחויות במישור האזורי ובמרכזן השתתפותה של איראן...

כל הערכה של הסכם הגרעין עם איראן לבין מעצמות (JCPOA) המתבצעת בחלוף שנה מ"יום יישום ההסכם", שחל במחצית ינואר 2016, חייבת להביא בחשבון מגוון משתנים, המרכיבים יחדיו את ההקשר הרלוונטי.

במהלך המשא ומתן בסוגיית הגרעין האיראני עלתה שאלה מרכזית: כיצד ישיגו המעצמות גישה לאתרים, שלפי החשד מתבצעת בהם פעילות גרעין איראנית? מבחינת שש המעצמות המשתתפות בדיונים — 1+P5 :חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון וגרמניה, המטרה העיקרית של ההסכם שהתגבש הייתה הצבת גבולות לתוכנית הגרעין האיראנית. ניתן להשיג זאת באמצעות ניטור וייעוד מחדש של האתרים המוכרים, ושל החומרים הקשורים לגרעין הנמצאים באיראן. אולם האיראנים יכולים לרמות, ולעשות שימוש באתרים ובחומרים שאינם מוכרים לגורמים החיצוניים. מסיבה זו עלתה הדרישה מצד הספקנים והביקורתיים כלפי איראן...

תוכנית הפעולה המשותפת (JCPOA )שנחתמה בין שש מעצמות המערב לבין איראן ביולי 2015 עוסקת בעיקר בייצור החומרים הבקיעים — אורניום מועשר ופלוטוניום, אולם מזניחה במידה רבה את הפיתוח של התקן נפץ גרעיני, ונמנעת מאזכור מערכות השיגור האפשריות של נשק גרעיני. התעלמות זו הייתה מכוונת ולכן יש בה כדי להטיל ספק באמינות של כלל העסקה, שכן בנוסף לתוכנית פיתוח הטילים המוצהרת של איראן ולהישגיה, עדויות רבות מצביעות על קיומה של תוכנית לפיתוח מנגנון נפץ עם רכיבים ארוכי־טווח, שיכולה להיות להם מטרה אחת בלבד — שיגור נשק גרעיני. מאמר זה יעסוק בשני ההיבטים שהוזנחו...