שיקום יסודי של רצועת עזה הוא נדבך חיוני בתהליך בניית המדינה הפלסטינית, כמנוף לחיזוק הרשות הפלסטינית וכבסיס לחידוש התהליך המדיני. בה בעת, שיקום זה הוא גם אות וסימן מהותי לגבי הרצון, הנחישות ויכולת הביצוע של הרשות הפלסטינית. תפקוד בעייתי או כושל של הרשות הפלסטינית ברצועת עזה יהיה סימן אזהרה בכול הנוגע ליכולת השליטה והתפקוד האפקטיבי של המדינה הפלסטינית בגדה המערבית ביום שאחרי ההסכם.
ירי הטילים חסר ההבחנה לעבר ערים מרכזיות בישראל, חשיפת המנהרות שאיימו בצורה חמורה על יישובי עוטף עזה, העובדה שממשלת ישראל גילתה איפוק ונכונות חוזרת ונשנית להפסקת אש במהלך העימות, והתמיכה הרחבה בישראל הן בקונגרס והן בדעת הקהל, הובילו את ממשל אובמה מתחילת העימות לתמיכה חד משמעית, רצופה ואיתנה למדי בזכותה של ישראל להגן על עצמה מול חמאס.
לאורכה של המערכה בעזה – 'צוק איתן" – רוסיה, שלא כדרכה, שמרה על התייחסות מועטה בלבד לנושא זה, תוך הקפדה יתרה שלה על עמדה אובייקטיבית ועל קידום הדימוי שלה כגורם המקובל על כל הצדדים במשבר. מעבר לכך, פעלה רוסיה, אומנם במתינות ובזהירות, בניסיון לקדם את שרותיה לשני הצדדים, כמתווך הוגן. זאת, הן במישור הפומבי והן במגעים בין ראשי השלטון הרוסי לישראלים ולחמאס. על רקע המאמץ הרוסי לשמור על תדמית אובייקטיבית במהלך המערכה בעזה, ועל רקע חילופי הרעיונות לשילובה המעשי של רוסיה כמתווך, בולט יחסה הבלתי שגרתי כלפי ישראל. יחס זה מתאפיין באיפוק רב,...
באשר למערכה על סיפור המערכה, ישראל צריכה להמנע מהתגוששות עם טענות חמאס לניצחונו ולמקד את מאמציה בהנחלת הנראטיב ההגנתי המובהק של ניהולה את המערכה בקרב מנהיגים, מקבלי החלטות וגורמים בעלי השפעה על עיצוב דעת הקהל ברחבי העולם. תוצאות המערכה בעזה מאפשרות לישראל לנקוט ביוזמה שתקדם הסדרים מדיניים וביטחוניים עם ממשלה פלסטינית בתמיכה של מדינות ערב הפרגמטיות ובגיבוי בינלאומי בהובלת ארצות הברית ומדינות מערביות מובילות. בדרך זו ניתן יהיה להמיר את ההישגים הצבאיים לתכלית מדינית ולמלא מחדש את מאגרי vלגיטימציה המדלדלים של ישראל.
מאמר זה בא להצביע על כך שיש גם נדבך כלכלי מהותי במבצע 'צוק איתן' – יולי 2014, הוא המצב הכלכלי ברצועה. לפיכך, הנדבך הכלכלי הוא גם קריטי בכל פתרון בר-קיימא. הפעילות של ראש הממשלה הפלסטיני פיאד, בגדה המערבית, בשנים 2007 – 2013, היא הוכחה לכך שניתן להביא להתקדמות כלכלית משמעותית כאשר גורמים מקצועיים מובילים את התהליכים. הרעיון שקידום כלכלי מונע מלחמה מושרש באירופה ויושם בהצלחה במחצית השנייה של המאה העשרים. וגם ההיפך נכון: מצוקה כלכלית מובילה לסכסוך ולשפיכות דמים.
בפני ממשלת ישראל כמה אופציות לסיום המבצע הצבאי בעזה. שתי הראשיות, בקווים כללים, הן: הסדרה באמצעות מערכת בינלאומית והכרזה חד-צדדית שהמבצע הסתים וישראל מסיגה את כוחותיה. לכל אחת משתי אלה יתרונות וחסרונות. בשיקול כולל נראה שעדיפה דרך ההסדרה. זו, באמצעות מערכת בינלאומית, תחייב גם התמודדות של ישראל עם חלק מתביעות חמאס, שכן יש לצאת מנקודת מוצא שהגורמים האזוריים, כולל אלו שלהם זהות אינטרסים עם ישראל, לא יוכלו להתעלם מן המציאות ששררה בעזה לפני המערכה הצבאית ושהוחרפה במהלכה. אחד הקשיים שישראל תיאלץ להתמודד עמם, באם תנקוט בנתיב ההסדרה, הוא...
ישראל אומרת לחמאס: כל הדרישות שהניעו אתכם לצאת למערכה — אינן על הפרק עוד. אתם נותרים ללא הסרת המצור, בניגוד לסבבים קודמים ישראל ומצרים יבטיחו שחמאס לא יוכל להתעצם ולבנות את הכוח הצבאי שלו מחדש. אם תמשיכו באש – לישראל כוח אש עדיף ובהרבה; היא תמשיך להכות בכם בתקיפות כואבות על המטרות החשובות ביותר לחמאס. אתם נותרים ללא נמלי ים ואוויר, ללא משכורות, ללא שחרור אסירים וללא שיקום עזה. מצבכם היום רע בהרבה משהיה ערב המערכה; נותרתם עם עזה הרוסה — משבר הומניטרי, מאות רבות של הרוגים, אלפי פצועים ורבע מליון פליטים. אתם אחראים...
במהלך מבצע "צוק איתן" משתמש חמאס בשורה של אמצעי הסברה, בהם ערוצי הטלוויזיה אל-אקצא ואל-ג'זירה, אתרי אינטרנט, דפי פייסבוק ומסרונים. הללו משמשים במה להעברת מסרים לארבעה קהלי יעד עיקריים: הפנים-פלסטיני, הערבי, הבינלאומי והישראלי. המאבק על דעת הקהל ממלא תפקיד חשוב במאמצי חמאס לגייס תמיכה פנימית, ערבית ובינלאומית בפעולותיו, לעצב את תודעת המערכה בהתאם ליעדיו ולהשפיע על השחקנים הרלבנטיים לתוצאותיה.
הציבור הישראלי עומד באתגרים של מבצע "צוק איתן" בכבוד, העניק גיבוי נאות למהלכים המדיניים והצבאיים, תוך שהפגין עד כה רמת חוסן חברתי גבוהה. זו התבטאה בעיקר בשימור רציפות תפקודית נאותה, במסגרת שגרת חירום מורכבת, כולל בריכוזי אוכלוסייה במרכז, שאינם מורגלים בתקיפות חוזרות ונשנות.
למרות היעדים המוגבלים שהציבה ממשלת ישראל בתחילת מבצע "צוק איתן", נוצרו תנאים לעיצוב מצב אסטרטגי חדש ברצועת עזה. לשם כך על ממשלת ישראל להתחשב גם באינטרסים של ארצות הברית ומצרים, לגייס ולהתגייס ליוזמה המדינית של 'שיקום תמורת פירוז' בהובלה של ארצות הברית את המערכת הבינלאומית והאזורית, בדגש על מצרים ומדינות המפרץ הערביות. ממשלת ישראל צריכה להבין, כי השתנו התנאים, יש הזדמנות להחזיר את הרשות לרצועה ולחזק את עבאס כפרטנר לתהליך מדיני. יש הזדמנות לחולל היפוך בפיוס – במקום חיזוק חמאס בגדה המערבית, החזרת השליטה של הרשות ברצועה והמשך...
בכל הסדרה עתידית נכון להפריד בין ה"מצור" הכלכלי – שאותו נכון להקל, לבין ה"מצור הצבאי", שעליו חובה להמשיך ולהקפיד. היכן שיהיה מתח בין פיתוח הכלכלה בעזה לבין אפשרות לבניין כוח צבאי – מניעת התעצמות תוביל את ההחלטות. פיתוח כלכלי של עזה, שיסיט את תושבי האזור למסלול חיובי יותר, יקטין תמיכה בטרור. בניגוד לאמירה המקובלת, שאין פתרון צבאי לטרור – ישראל הוכיחה שהיא מסוגלת לפתור צבאית התקפות טרור מערכתיות עליה. הפתרון המדיני לעולם יהיה עדיף. אך פתרון מדיני לא יצלח ללא עמדות יתרון צבאיות והבנתו של הצד השני שעימות צבאי לא יקדם...
ההשלכות של ריבוי שחקנים בעלי סדר יום שונה, המעורבים בעימות הנוכחי, כבר הביאו להתמשכותו. זאת משום הלחץ של קטר וטורקיה על חמאס שלא להיענות ליוזמת התיווך המצרית, לה ישראל נתנה את הסכמתה, וכן בשל הקושי של חמאס לקבל את התיווך המצרי לאור העוינות הגדולה בין הארגון לשלטון א-סיסי. הטלטלה שעבר העולם הערבי בשנים האחרונות הביאה לשחיקה חדה ביכולתו להתאחד אפילו אל מול מה שבעבר היה הנושא שהכי קל היה לגייס לגביו קונצנזוס – ביקורת כנגד ישראל בהקשר לסכסוך הישראלי-פלסטיני. מבצע 'צוק איתן' לא רק האיר בזרקור רב עוצמה מחלוקות בעולם המוסלמי אלא נדמה שהוא...
