כל הפרסומים בנושא יחסי יהודים-ערבים בישראל

בחודש יולי 2018 עבר בכנסת חוק-יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי. בסעיף 4 של החוק ישנה התייחסות למעמד השפה הערבית, ובפועל "שנמוך" מעמדהּ משפה רשמית במדינה לשפה בעלת מעמד מיוחד, שטרם נקבע. השלכות החוק, הן בתחום השפה וכן בסוגיות של שוויון זכויות וחוזקה של הדמוקרטיה הישראלית, טרם התבררו. לצד זאת, המדיניות הכלכלית שמובילה הממשלה מקדמת הזדמנויות למפגש בין ערבים ליהודים: במרחב האקדמי, בשוק העבודה ובמרחב הציבורי. הילדים של היום יהיו אזרחים בחברה שבה ערבים ויהודים יחיו זה לצד זה במרחבים רחבים יותר. לעתיד זה מערכת החינוך חייבת להכין את...

ב-30 באוקטובר התקיימו הבחירות לרשויות המקומיות בישראל ובכלל זה גם במרבית היישובים הערביים. בחינה של מערכת הבחירות ותוצאותיה מבליטה מספר מגמות, ביניהן: א) החולשה היחסית של המפלגות הפוליטיות הארציות, לעומת עוצמת המבנים החמולתיים והעדתיים בכל הקשור לשלטון המקומי; ב) ההיחלשות של מפלגת בל"ד; ג) שיעור השתתפות גבוה במיוחד בבחירות המקומיות לעומת הבחירות לכנסת, דבר המעיד על מעורבות פוליטית מתחזקת; ד) אלימות מילולית ואף פיזית בין מחנות יריבים בחברה הערבית; ה) השימוש ברשתות חברתיות ובעיקר ברשת "פייסבוק" כזירת פעילות מרכזית, לראשונה בתולדות...

חוק הלאום עורר ביקורת צפויה מצד גורמי המגזר הערבי. תגובות של מחאה נשמעו מצד כלל הגורמים הפוליטיים המרכזיים. אולם, הציבור הערבי לא התגייס למחאה משמעותית ונרחבת בנושא. גם מה שתוכנן להיות מפגן מחאה המוני בתל-אביב, ביוזמת 'ועדת המעקב העליונה', לא יצר מציאות חדשה. הניסיון של עדת המעקב להציג גישה לעומתית חשף את הסדקים בתוך המנהיגות הערבית, ובייחוד הבליט את הגישה המאופקת יחסית שהפגינה בנושא הרשימה הערבית המשותפת. הרושם הוא כי מנקודת ראותה החוק אינו מהווה נקודת שינוי ביחס למדיניות הממשלתית מן השנים האחרונות ונקיטת גישה תקיפה מידי עלולה להעיב...

במאי האחרון, פרסמה עמותת יוזמות קרן אברהם את "מדד הביטחון האישי", שהציג תמונת מצב של האלימות, הביטחון האישי והשיטור ביישובים הערביים בשנת 2017. זהו הדו"ח הראשון בסדרת דו"חות שנתיים שמתוכננים לעקוב אחר העמדות של האזרחים הערבים בסוגיות של שיטור ואלימות, עבודת המשטרה בקרב האוכלוסייה הערבית ויישום החלטת הממשלה 1402 להגברת הביטחון האישי במגזר הערבי שנתקבלה ב-10 באפריל 2016. בשנים האחרונות מסתמנת עלייה תלולה בשיעורי הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. דומה שהתופעה הגיעה לכדי מגפה. בשנת 2017 קופחו חייהם של 70 אזרחים ערבים בנסיבות של פשיעה,...

מעמד הנשים הערביות בישראל עבר תמורות משמעותיות בעשורים האחרונים, הן בחברה הישראלית הכללית והן בתוך החברה הערבית עצמה. אמנם הנשים הערביות עדיין לא זוכות לייצוג הולם במערכות ובתחומים שונים בישראל (כגון אקדמיה, רפואה, מערכת המשפט, משרדי ממשלה והמערכת הפוליטית הארצית), גם אם הייצוג שלהן מצוי במגמת עלייה מתמדת. כאשר בוחנים את ייצוגן של הנשים הערביות בשלטון המקומי, בתוך החברה הערבית עצמה, מגלים תמונה עגומה במיוחד. החברה הערבית בישראל הדירה בעבר וממשיכה להדיר נשים מתהליכי קבלת החלטות ועיצוב מדיניות מתוך תפישה מסורתית שמדובר בתחום גברי, שאין...

בשנים האחרונות עוברת הפוליטיקה הערבית שינוי משמעותי. כמעט מתחת לפני השטח ומבלי שהדברים יקבלו ביטוי מוצהר, מתכנס הזרם המרכזי של המנהיגות הערבית בישראל לאסטרטגיה פוליטית המבוססת על שיתוף פעולה עמוק דווקא עם ממשלות הימין של בנימין נתניהו. אחד הביטויים המפורשים לתהליך הזה הוא השותפות שנוצרה בין ראש הרשימה הערבית המשותפת, אימן עודה, ובין הפקידות הממשלתית במשרד האוצר ובמשרד לשוויון חברתי סביב גיבוש תכנית החומש התקדימית למגזר הערבי, שהתקבלה בדצמבר 2015 כהחלטת ממשלה 922. עודה ואנשיו היוו חלק מתהליך הגיבוש של התוכנית, שעל פי רוב הדעות היא...

בדצמבר 2015 אושרה תכנית חומש לחברה הערבית בהחלטת ממשלה מספר 922, לשנים 2020-2016, בהיקף של כ-9.5 מיליארד שקל. התכנית גובשה מתוך הכרה של מקבלי ההחלטות בחשיבות השילוב הכלכלי של החברה הערבית בישראל כמנוע צמיחה מרכזי למשק הישראלי. אחד המרכיבים החשובים בתכנית (סעיף 7) הוא נושא הדיור והתכנון בחברה הערבית, שהינו מהנושאים הרגישים ביותר המשפיעים על היחסים בין החברה הערבית לבין המדינה, מראשית הקמתה ועד ימינו. עיתוי הפעלת תכנית החומש הצטלב עם יישום רפורמה מקיפה בתחום התכנון והבנייה שנועדה להקל על אזרחי המדינה על ידי פישוט הליכים ואישור תכניות....

המחקר על "מדד יחסי ערבים-יהודים", שעורך פרופ' סמי סמוחה מדי שנה, זוכה לעניין רב בציבור הישראלי. זהו אחד המדדים ארוכי הטווח במדעי החברה, שמאגר הידע שלו קיים מאמצע שנות השבעים של המאה העשרים. חלק משאלות הסקר של היום נשאלו כבר ב-1976. בכך המחקר שופך אור, בעקביות, על מערכת היחסים בין ערבים ליהודים במשך יותר מארבעה עשורים. השוואה בין ממצאי סקר המדד הנוכחי לבין סקרי דעת קהל שערכו בנפרד המכון הישראלי לדמוקרטיה והמכון למחקרי ביטחון הלאומי, מצביעה על ממצאים ומגמות דומים ברוב הסוגיות. המדד השנתי האחרון על יחסי ערבים-יהודים בישראל, שמתייחס...

שבעה עשורים לאחר הקמתה של מדינת ישראל, וכמיעוט של יותר מעשרים אחוזים מכלל החברה הישראלית, הערבים אזרחי המדינה עודם מגששים את דרכם הפוליטית והחברתית בצל מציאות מורכבת ומרובת פנים. המיעוט הערבי שנשאר בישראל אחרי 1948 עבר תחנות מגוונות לצידה ובצלה של מדינת ישראל, החל ממיעוט שנמצא תחת ממשל צבאי עד 1966, עבור באירועים מכוננים, דוגמת יום האדמה בשנת 1976, וכלה במצבו הנוכחי, אשר דורש השתלבות עם החברה הישראלית, כלכלית וחברתית. דמויות רבות של מנהיגים צמחו בקרב הערבים אזרחי מדינת ישראל, דוגמת הפוליטיקאי והסופר המנוח אמיל חביבי, ראש עיריית נצרת...

המחלוקות בקרב החברה הערבית בישראל סביב מלחמת האזרחים בסוריה אינן חדשות, אך מידי פעם, עקב אירועים חריגים בסוריה, הן מתעוררות שוב. ניתן להבחין בין שתי עמדות מנוגדות: אחת תומכת במשטר אסד, השנייה מתנגדת ומגנה. תומכי אסד בקרב הערבים בישראל מציגים את פעילותו כמאבק נגד מזימה רב-לאומית, בהובלת ארצות הברית ומדינות המפרץ ותורכיה, המיועדת להריסה וחלוקה של סוריה. ההצלחה של אסד והישרדות המשטר מתקבלים כבסיס לסיום המלחמה. את הקו הזה מובילה מפלגת חד"ש, ובעיקר חברי מק"י (המפלגה הקומוניסטית הישראלית) שהם חלק דומיננטי במפלגה. תמונות הזוועה בסוריה...

מנתונים מעודכנים עולה תמונה מחרידה בחריפותה: 45 אחוזים מגלל מקרי הרצח בישראל מתבצעים בחברה הערבית. 42 אחוזים מהתקיפות החמורות בישראל מתבצעות על ידי ובתוך החברה הערבית. 65 אחוזים מהנשים שנרצחו על ידי בני זוגן בישראל הן מהחברה הערבית. לא מפליא הוא שנתונים קשים אלה טורדים מאוד גם את שלוותם של האזרחים הערבים בישראל, שביטחונם האישי נמצא ברמת סיכון גבוהה. על פי סקרים מעודכנים, בעיית הפשיעה בקרב הערבים בישראל היא הנושא המטריד ביותר את האזרחים הערבים כאן. עם זאת, היא מציגה שאלות קשות לכל החברה הישראלית. על מנת לדון בתופעה זו הקדיש המכון...

לקראת תום השנה השנייה של ביצוע תכנית החומש לפיתוח כלכלי וחברתי של המגזר הערבי בישראל, ניתן לקבוע כי היישום מתקדם במרבית התחומים, גם אם לא תמיד בקצב הנדרש. ניכרת כבר התחלה של ביצוע פרויקטים חשובים, תוך שנחשפים החסמים הצפויים בקידום התכנית, בעיקר ביכולות הרשויות המקומיות ליישם תכניות בסדר גודל כזה. אולם, אם ביצוע התכנית החיונית לשילוב הערבים בכלכלה הישראלית לא תלווה במדיניות מכילה כלפי המיעוט הערבי, היא לא תצלח ותקציבי הענק ירדו לטמיון.