המציאות בסוגיית הגרעין האיראני והאפשרות שבעקבות המדיניות האמריקאית החדשה רוסיה תמצא את עצמה מחוץ למשחק, יוצרת דילמה עבור רוסיה. עד עתה נקטה רוסיה עמדה אמביוולנטית, לפיה מחד גיסא היא מביעה דאגה נוכח האפשרות של הפיכת איראן למעצמה גרעינית תוך הכחשת כל מעורבות מצידה בסוגיה ומסכימה, כביכול, לצורך לפעול לעצירת תוכניתה זו ומאידך גיסא היא תומכת באופן גורף באיראן, לרבות השתתפות פעילה בפיתוח התשתית הגרעינית שלה. נראה, כי עתה מתגברת ההכרה ברוסיה שעליה לנקוט עמדה ברורה ולבחור בין שתי אפשרויות: להשתתף במאמץ להכלת התוכנית הגרעינית, או לאפשר...
הכרזותיהם של נשיא ארצות הברית אובאמה וסגן הנשיא ביידן, בשבוע הראשון של יולי, בנוגע לעמדתה של ארצות הברית ביחס לאיראן הציבו באור הזרקורים את הסוגיה האם ניתן אור ירוק לישראל למתקפה על איראן? השאלה המיידית באשר לאור ירוק אפשרי הועלתה על ידי סגן הנשיא ביידן כאשר אמר בראיון ברשת ABC (ביולי 5, 2009), כי ארצות הברית אינה יכולה להכתיב למדינה אחרת מה היא יכולה ומה אינה יכולה לעשות כאשר אותה מדינה מחליטה כי היא נמצאת תחת איום קיומי. לדברי אובאמה, ביידן רק קבע "עובדה בלתי מעורערת": כי ארצות הברית אינה יכולה להכתיב למדינות אחרות מהם...
כמה היבטים של המשבר הפנימי צריכים להדאיג מאד את ראשי המשטר האסלאמי בטהראן. באיראן פורצות מדי כמה שנים מהומות והפגנות, בעיקר נגד התערבות המשטר בחיי הפרט או עקב המצב הכלכלי. ואולם הפגנות כפי שהיו הפעם, מבחינת היקף המשתתפים, משך התמשכותן, מספר הנפגעים בהן והפגנת הזעם והנחישות של משתתפיהן – טרם אירעו מאז המהפכה ב-1979. ההפגנות כוונו הפעם לא רק נגד הנשיא אחמדי-נג'אד – שהפגנות סטודנטים מצומצמות נגדו כבר אירעו בעבר – אלא גם נגד המנהיג הרוחני חאמנהאי. בעבר השכיל חאמנהאי להשאיר את עצמו מעל לוויכוחים ולעימותים הפנימיים, אך עתה נקט עמדה והתייצב...
נצחונו של מחמוד אחמדי-נג'אד בבחירות לנשיאות איראן אינו צריך להפתיע. המפתיע הוא ההפרש הגדול בינו לבין יריבו העיקרי, מיר-חוסיין מוסאווי, והעובדה שזה הושג כבר בסיבוב הראשון של הבחירות, כאשר הרושם שנוצר בימים האחרונים לפני ההצבעה היה שמוסאוי זוכה לתמיכה גוברת בערים. אלא שרוב היתרונות היו לצידו של אחמדי-נג'אד, והם שהביאו לו את הניצחון. הוא פופולרי בעיקר בקרב המעמד הבינוני והנמוך באזורים הכפריים, בין השאר עקב אורח חייו הפשוט וקריאתו לחזור לערכי המהפכה האסלאמית; הוא נהנה מתמיכת ארגונים דתיים וכנראה מתמיכת "משמרות המהפכה",...
לנגד עיניהן הצופיות של מדינות העולם, הגיעה איראן לאבן הדרך הרצינית הבאה שלה: צבירת כמות מספקת של אורניום מועשר בדרגה נמוכה (LEU) שתאפשר לה להמשיך להעשירה ולייצר כמות משמעותית אחת (S.Q), היינו 25 ק"ג של אורניום מועשר בדרגה גבוהה (HEU). כמות זו נחשבת למספקת להפקת חומר בקיע לפצצה גרעינית המבוססת על אורניום מועשר בדרגה גבוהה. האיראנים הגיעו לאבן דרך זו כמה חודשים מוקדם יותר מהמצופה, בעיקר הודות ליעילותם בהתקנה ובהפעלה של מספר גדול של צנטריפוגות גז, המכונות המעשירות אורניום.
בעיתוי הטעון משהו של כניסת ממשלות חדשות לתפקידן בארצות הברית ובישראל גם יחד, ועל רקע תחושה של לחצים חדשים על ישראל ביחס לשאלה הפלסטינית, תגובת (היתר) המהירה של התקשורת אולי אינה מפתיעה. יחד עם זאת, ניתן להסיק מההקשר המיידי של ההצהרה שהיא לכשעצמה איננה מסמנת שינוי לעומת העמדה המוכרת. העיתוי של הנאום נקבע כפועל יוצא ממחזור פעילות הוועידות המכינות, ובהקשר זה, זהו נוהג אמריקני מקובל להביע תמיכה ב- NPT, לרבות תקווה, כי כל המדינות יצטרפו בסופו של דבר לאמנה.
הזירה הגרעינית במזרח התיכון 'מתחממת'. איראן נמנעת מכל אפשרות של משא ומתן ראוי בסוגייה הגרעינית עם ארצות הברית והמערב, ארצות הברית רומזת על ויתורים אפשריים לאיראן, מקורות ישראליים מדברים על פעולה התקפית אפשרית נגד מתקני גרעין איראניים, ובכירים בממשל האמריקני מתנגדים לפעולה שכזו. מצרים מתעמתת עם איראן וחוסר יציבות מורגש באוויר. אולי יותר מאשר מועד הבחירות האחרונות בארצות הברית, לוח הזמנים מוכתב כיום על ידי תאריך היעד המתקרב והולך בהתקדמות איראן בתחום הגרעיני.
שיגור הטיל בידי צפון קוריאה בראשית חודש אפריל שימש שוב – על פי הדפוס שהשתרש לאחרונה – סיבה להשוואות זריזות בין שתי המדינות המרכזיות החותרות לנשק גרעיני: איראן וצפון קוריאה. העובדה שמאמצים בינלאומיים אינטנסיביים לבלימת שאיפות הגרעין של שתי המדינות התנהלו במקביל למן 2002 מעודדת, ללא ספק, נטייה זו. סביר מאד להניח שמידה מסוימת של למידה הדדית אכן מתרחשת – הן בין המדינות עצמן והן בקרב הקהילה הבינלאומית, בבואה להעריך את תוצאות פעולותיה ולהפיק מהם לקחים.יחד עם זאת, יש הבדלים חשובים בין שני המקרים; אמנם איראן וצפון קוריאה חולקות עבר של שיתוף...
בפברואר 2009 פרסמה קהילת המודיעין האמריקאית את החלק הגלוי של הערכת המודיעין לגבי האיומים המופנים כלפי ארצות-הברית. דוח המודיעין, החתום על-ידי אדמירל דניס בלייר, המנהל החדש של המודיעין הלאומי, כולל פרק בסוגיית הגרעין האיראני. הערכת המודיעין החדשה אינה שונה במהותה מדוח המודיעין בסוגיה האיראנית (ה-NIE) מדצמבר 2007, שעורר בשעתו ביקורת נרחבת בישראל ובארצות-הברית על שהוא מקל בסוגיית הגרעין האיראני, אך הדגשיה של ההערכה החדשה שונים בחלקם מאלה של קודמתה. ד"ר קם מציג את עיקרי ההערכה החדשה.
ב-19 בפברואר 2009, העביר יו"ר סבא"א – הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית — למועצת המנהלים שני דוחות תקופתיים: האחד על תוכניתה הגרעינית של איראן והשני על ההתקדמות בהערכת פעילויותיה של סוריה באתר "אל-קיבאר", שהופצץ בספטמבר 2007. ד"ר אסכולאי מציג את הערותיו לדוחות אלה.
במהלך מסע הנשיאות שלו, הכריז ברק אובמה על נכונותו לדון עם איראן בסוגייה הגרעינית ללא תנאים מוקדמים; בהצהרות נוספות קבע כי לא יאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני. הדחיפות בצורך לטפל באתגר הגרעין האיראני מורגשת ביתר שאת בעקבות התקדמותה העקבית של איראן, לא רק במסלול העשרת האורניום אלא גם במסלול פיתוח הטילים, ופירוש הדבר שממשל אובמה יהיה חייב להתקדם מעבר להצהרות כלליות, ולהשקיע מאמץ מרוכז בגיבוש מדיניותו ביחס לאיראן.
ביום ג' ה- 3 בפברואר שיגרה איראן בהצלחה את הלוויין הראשון על טהרת "תוצרת איראן". הלוויין – שכונה "אומיד" (תקווה), שוגר על משגר לוויינים "סאפיר-2” ממרכז החלל הנמצא במחוז סמנאן – דרומית מזרחית לטהראן. עיתוי שיגור הלוויין נקבע בין השאר על פי אירועי חגיגות מלאת 30 שנה למהפכה האסלאמית באיראן. ראוי לזכור שלאיראן יש תכנית טילים צבאית מזה זמן, וטילי השהאב-3 שברשותה מגיעים לטווח כיסוי על ישראל מזה עשור שנים לפחות. מבחינה זו – האיום הגלום בטיל הסג'יל (שהוא, כנראה, מיועד להיות טיל למטרות צבאיות, מונע בדלק מוצק ונוסה...
