איום הכטב"מים בולט בכותרות בתקופה האחרונה, בעקבות שיגורם ביולי 2022 לעבר אסדת הגז הישראלית בשדה 'כריש' על ידי חיזבאללה; פרסום על אודות פרויקט פיתוח כטב"מים של חמאס; תקיפת בסיס א-תנף האמריקאי בסוריה באמצעות כטב"מים; ואף דיווחים על רכישה רוסית של כטב"מים איראנים. ארסנל כזה בידי גורמים עוינים מסתמן כאיום גובר על ישראל. על בסיס ההנחה שכטב"מים, בעיקר התקפיים, יהיו רובד נוסף לירי תלול מסלול על ישראל, נדרשת חשיבה מחודשת על דרכי ההתמודדות עם האיום במישורי הדוקטרינה, הפיתוח וההפעלה. כך, יידרשו מענים טכנולוגיים...
ועדת הבחירות המרכזית בישראל וגורמי ביטחון רלוונטיים עוסקים באיומי סייבר על מערכת הבחירות. מבקר המדינה טען בדו"ח שפורסם באחרונה, כי קיימים ליקויים במוכנות להתמודדות עם איומי סייבר בהקשר מערכת הבחירות הקרובה. בעקבות פרסום הדו"ח התעורר שיח ציבורי על אודות האיומים על תהליך הבחירות והמענה הניתן להם. בהקשר זה, יודגש כי המבקר מתמקד בהיבטים של שיבוש טכנולוגי של תהליך הבחירות, בעוד שניכרת בדו"ח התעלמות מאפשרות של השפעה חתרנית של גורמים עוינים, דוגמת איראן, על השיח הפוליטי. השפעה זדונית זרה כגון זו מחייבת מענה מערכתי, כאשר לצד...
כמו בטכנולוגיות מפציעות אחרות, סוללות לרכב חשמלי והמאמצים להשגת שליטה בטכנולוגיה המתפתחת הם דוגמא נוספת לטשטוש הגבול בין טכנולוגיות אזרחיות לבין אלה המשפיעות על ביטחון לאומי. סין מגלה עניין בפיתוחים ישראליים בתחום ולכן על ממשלת ישראל לקבוע מדיניות לאומית בנושא כדי להימנע מלהימצא בהתנגשות שלא התכוונה והתכוננה לה מול ארצות הברית.
מאמר זה בוחן את יישומי הלייזרים רבי-הספק להגנה בפני איומים בשדה הקרב העתידי. לייזרים המפיקים קרן אור אנרגטית במהירות האור הוכיחו יכולות נטרול והשמדה של מטרות אוויריות, ביניהם פגזים, כטבמ"ים ורחפנים, המשמשים כיום מדינות עוינות וארגוני טרור לפגיעה בתשתיות אזרחיות וצבאיות. במאמר נסקרים היישומים האסטרטגיים והטקטיים של לייזרים רבי- הספק, היתרונות והחסרונות של סוגי הלייזרים השונים שפותחו בעשורים האחרונים והביצועים העדכניים של מערכות אלו.
התחרות בין ארצות הברית וסין על עליונות טכנולוגית בשוק השבבים, ביחד עם השפעות מגיפת הקורונה, גרמו לשיבוש שרשרת אספקת השבבים העולמית ולמחסור חריף הנמשך כבר מעל שנתיים. המשבר ממחיש הן את התלות העולמית בשבבים והן את היתרונות האסטרטגיים שייווצרו למדינות אשר ימנפו את המשבר לתועלתן.
דיפ־פייק (זיוף עמוק) הוא יישום טכנולוגי מבוסס בינה מלאכותית, המאפשר לשנות או לעבד את התוכן של תמונות או סרטונים כך שקשה ולפעמים אף בלתי אפשרי להבחין שמדובר בזיוף. כמו יישומים רבים אחרים בתחום הבינה המלאכותית הפך יישום זה בעשור האחרון זול ופשוט יחסית לשימוש, ובחלק מן המקרים הוא אף זמין לכל מי שיש לו גישה לרשת האינטרנט.
הטכנולוגיה מאפשרת שלל שימושים חיוביים בתחומי הקולנוע והטלוויזיה, הרפואה והפסיכולוגיה, החינוך והשימור ההיסטורי וכן בתחום משחקי המחשב, אך היא מביאה עימה גם יישומים מסוכנים ומטרידים המתבססים על אותן יכולות ממש, ובהן יצירת...
בראייה כוללת, ישראל היא מעצמה אזורית חזקה הנהנית מעליונות אופרטיבית ברורה מול אויביה, בעיקר לנוכח עוצמתה בתחומי המודיעין, האוויר וההגנה האקטיבית. זו באה לידי ביטוי גם בשנת 2021 במבצע 'שומר החומות' (תקיפת התת-קרקע של חמאס וההגנה האקטיבית), במב"ם (צמצום ההתבססות האיראנית בסוריה) ובביטחון השוטף לאורך הגבולות וביהודה ושומרון. התוכנית הרב-שנתית 'תנופה' אמורה אף לשפר את יכולותיו האופרטיביות של צה"ל בתרחישי מלחמה, כשברקע גם נטרול מצטבר של איום המנהרות ההתקפיות, הגדלת כמות המטרות והתאמת המודיעין והאש לעידן המידע והבינה המלאכותית....
ההערכה האסטרטגית לשנת 2021 מתאפיינת באי-ודאות ניכרת בשלושה נושאים עיקריים: מידת ההצלחה בהתמודדות עם הקורונה; האופן שבו יפעל הממשל החדש בארצות הברית; וההתפתחויות הפוליטיות בישראל. ההערכה הנוכחית מבוססת על תפיסה רחבה יותר של הביטחון הלאומי, שנותנת משקל רב מבעבר לזירה הפנימית ולאיומים על היציבות, על הלכידות החברתית, על הערכים ועל דפוסי החיים. זאת, כמובן, מבלי להמעיט בעוצמתם של האיומים הביטחוניים, שנותרו משמעותיים. למול אי-הוודאות הזאת תצטרך ישראל לתת עדיפות לטיפול במשבר הפנימי; להתאים עצמה לתחרות בין המעצמות, המושפעת מהקורונה; להסתגל...
בשנה החולפת הדגימה ישראל עליונות טכנולוגיות צבאית במסגרת מבצע 'שומר החומות' בעזה, תוך שימוש במערכות הגנה אווירית, ביישומי בינה מלאכותית וביכולות תקיפה מדויקות. במקביל וחרף השפעות מגפת הקורונה נשמרה עוצמתה הכלכלית, בעיקר בזכות הצלחה של חברות טכנולוגיות שהונפקו או נמכרו בסכומי עתק. אולם ישראל אינה חפה מחולשות בתחום הטכנולוגי. למשל, ניכר כי מתחולל שינוי באיום האווירי עליה עקב הגעת טכנולוגיות התקפיות והגנתיות מתקדמות לזירה. כמו כן ישראל סבלה מהצלחתן של מתקפות סייבר על חברות אזרחיות ומפרסום שלילי והשפעות דיפלומטיות עקב פעילות שנויה...
בשנתיים האחרונות היינו עדים לתקיפות סייבר – המיוחסות לאיראן – נגד חברות וארגונים עסקיים בישראל, לכאורה לתכלית כופרה, אולם למעשה לתכלית תודעתית. יצוין, כי מתקפות כופרה ככלל נפוצות מאד בשנים האחרונות ואף הוגדרו על-ידי הבית הלבן כאיום סייבר מרכזי. יחד עם זאת, השימוש במתקפות כופרה לתכלית תודעתית ולא לתכלית כלכלית הינו תופעה ייחודית במסגרת העימות בין ישראל ובין איראן ותומכיה. מאמר זה מסכם מחקר שבוצע על ידי חברת ClearSky Cyber Security עבור המכון למחקרי ביטחון לאומי בשיתוף חוקרים מתחום התודעה ומתוכנית איראן במכון. ההבנות האסטרטגיות של...
בפברואר 2019, ערב פיזורה של הכנסת ה-20 והכניסה למעגל הבחירות החוזרות ונשנות ששיתקו את המערכת הפוליטית בישראל, פרסמנו – ח"כ (והיום השר לביטחון פנים) עמר בר-לב ואני – מסמך על כוחות היבשה, הצורך בהכרעה לגבי תפקידם במערכה ותוכניות בניין הכוח הנגזרות מכך. בשנים שלפני כן עמדנו בראש שתי ועדות המשנה הרלבנטיות של ועדת החוץ והביטחון – אני בראש הוועדה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח, ובר-לב בראש הוועדה למוכנות וביטחון שוטף. המסמך הופץ למקבלי ההחלטות בגרסה חסויה, שכללה התייחסות נרחבת לפרויקטים ספציפיים ולתכניות אופרטיביות קיימות; בגרסתו הפומבית...
אלוף-משנה (מיל') ד"ר שמואל אבן ז"ל היה דוקטור למדעים מטעם הטכניון ואוניברסיטת חיפה וחוקר בכיר במרכז יפה באוניברסיטת תל אביב ובמכון למחקרי ביטחון לאומי. שירת בחיל המודיעין, בין היתר כיהן בתפקיד ראש הענף הכלכלי, עוזר ראש חטיבת המחקר להערכה וראש מחלקת בקרה, ופרש בשנת 1999.
לצד עבודתו במכון למחקרי ביטחון לאומי עסק ד"ר אבן במחקר ובייעוץ במגזר העסקי, הציבורי והצבאי במסגרת חברת מולטי קונספט (יועצים) בע"מ שהייתה בבעלותו, כיהן כדירקטור מקצועי בחברות כלכליות והיה יו"ר חברת תנובה.
ד"ר אבן כתב במכון מחקרים בתחומים...
