ביקורו של נשיא צרפת עמנואל מקרון בביירות לאחר אסון הפיצוץ תואם את מגמת העלייה בפעילות צרפת במזרח הים התיכון, במיוחד בהקשר לוב ובסכסוך הטורקי-יווני-קפריסאי. פעילות זו מהווה ניסיון לבלום את היחלשות השפעתה של צרפת באזור מול תחרות גוברת של שחקנים אחרים. אחרי גל הטרור שפגע בצרפת בעשור האחרון, הים התיכון הפך גם לאזור חיוני במאבקה בתנועות ג'האדיסטיות. אך למרות יתרונות מסוימים, הן בעוצמה הקשה והן בעוצמה הרכה, חוסר תכנון מדיני, ניצול לא יעיל של הכלים שברשותה ושגיאות טקטיות, הובילו לכך שלמרות הצהרותיה הקולניות, צרפת עדיין לא הצליחה לשנות את...
ב-13 באוגוסט 2020 הוכרזה בחסות ארצות הברית פריצת דרך בדרך לכינון יחסים מלאים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות. ההסכם מהווה חיזוק חשוב למחנה המתון והפרגמטי באזור, מול איראן והכוחות הרדיקלים השיעים והסונים. ומול הפלסטינים – ההסכם מסיר את סוגיית הסיפוח החד-צדדי מסדר היום ויוצר תנאי פתיחה משופרים למשא ומתן ולהסדר בעתיד.
ההחלטה שעברה ב-10 ביולי בטורקיה לגבי הפיכתו של מבנה האיה סופיה באיסטנבול ממוזיאון שוב למסגד עוררה כצפוי תגובות נגד בקרב רבים בעולם הנוצרי. על המהלך נמתחה ביקורת קשה גם בקרב מוסלמים סונים במדינות ערב ונטען שהוא מכשיר את הדרך לאפשר לישראל לפגוע באל-אקצא ואף מביא לידי ביטוי את היותה של טורקיה שחקן רביזיוניסטי מאיים. מנגד, היו גורמים שבירכו על ההחלטה, ביניהם דוברים מתנועת האחים המוסלמים וחמאס – מה שמחזק את תפיסת טורקיה כמנהיגת ציר האחים המוסלמים.
במכון למחקרי ביטחון לאומי נערך משחק מלחמה שנועד לבחון את ההשלכות של החלת הריבונות (סיפוח) על שטחים ביהודה ושומרון. בעקבות החלטת ממשלת ישראל להחיל ריבונות של גושי ההתיישבות בעוטף ירושלים בהיקף מצומצם, הכריז נשיא הרשות הפלסטינית על כינון מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 67'. החלת הריבונות לא זכתה להכרה של מדינות העולם, למעט ארצות הברית, ולעומת זאת רובן הכירו במדינה פלסטינית. מייד נרשם רצף אירועים מסלימים בזירה הישראלית-פלסטינית, ואף מעבר לה.
מהלך הסיפוח החזיר את הבעיה הפלסטינית למרכז הבמה, לאחר שבעשור האחרון עלה בידי ישראל לדחוק את...
בעקבות החתימה על ההסכם לתיחום הגבול הימי בין טורקיה לממשלת ההסכמה הלאומית בלוב, אשר מתעלם בין היתר מהטענה היוונית ולפיה לרודוס ולכרתים זכות למים כלכליים, אנקרה מאיימת לשלוח בחודשים הקרובים ספינות קידוח לאזור שבו נמצאים איים אלו. טורקיה כבר מימשה בעבר איומים דומים כאשר שלחה ספינות קידוח למים הכלכליים של קפריסין. האיום הטורקי לשלוח ספינות קידוח מגיע על רקע מחלוקת ארוכת שנים בין טורקיה ליוון על אודות תיחום המים הכלכליים ביניהן והריבונות על חלק מהאיים היוונים. גורמי מתיחות נוספים בין טורקיה ליוון הם כוונת טורקיה להפוך את מבנה האיה סופיה...
בינואר 2020 ערך המכון למחקרי ביטחון לאומי את הכנס השנתי הבינלאומי ה-13. הכנס עמד בסימן "הערכה אסטרטגית לישראל 2020 – מבט אל העשור הבא", וכלל דיונים, תרחישים והרצאות בנושאים אסטרטגיים חשובים לביטחונה הלאומי של ישראל. בכנס השתתפו מקבלי החלטות, מעצבי דעת קהל וחוקרים מובילים מהעולם ומהארץ. מוזמנים לקרוא את הגרסה הדיגיטלית של החוברת המיוחדת המסכמת את מושבי הכנס, ומצביעה על התובנות שעלו ממנו.
ההתערבות הצבאית של טורקיה בלוב סייעה לאחרונה ל"ממשלת ההסכמה הלאומית" לרשום שורה של ניצחונות על הכוחות הנגדיים בראשותו של ח'ליפה חפתר, דבר המעורר תסכול גם בקהיר, באבו דאבי ובמוסקבה. המגמה המשתנה לטובת "ממשלת ההסכמה הלאומית", אשר אף הובילה את חפתר להציע הפסקת אש, מסמנת שינוי משמעותי בכיוון הלוחמה במדינה, וככל הנראה צפויה לקבע את תפקידה של טורקיה כמתווכת מרכזית בפתרון הסכסוך. אם ההתפתחויות האחרונות יתבררו כמשמעותיות בטווח הארוך, טורקיה תבסס השפעה כבדת משקל במדינה הצפון-אפריקנית, דבר שיאפשר לה להקרין עוצמה בכל אזור...
היבט מעצב משמעותי במזרח התיכון הוא המתיחויות והיריבויות בקרב המחנה הסוני. המדינות הסוניות נחלקות, בין היתר, על פי מידת תמיכתן באסלאם הפוליטי על גווניו השונים. מעבר לכך, מתנהלת תחרות בין המדינות הסוניות על מעמד והשפעה באזור ומעורבים בה גם אינטרסים כלכליים. המתיחות מתבטאת בין השאר בהמשך המצור על קטאר, בתמיכה בצדדים יריבים במלחמת האזרחים בלוב, ואף בתחרות על שליטה במיקומים אסטרטגיים לחופי הים האדום. ישראל אף היא הפכה במהלך השנים מגורם המאחד את העולם הסוני לגורם מפלג: טורקיה וקטאר מבקרות את מצרים ומדינות המפרץ על כי אינן עושות די על מנת...
תחילת ההידרדרות ביחסי טורקיה–ישראל קדמה לתקרית המרמרה, שאירעה ב-31 במאי 2010, אך התרחשות חסרת תקדים זו ביחסים הבילטרליים האיצה אותה במידה ניכרת. אמנם, את היחסים הגרועים בין המדינות, שבמסגרתם אין בשנתיים האחרונות ייצוג דיפלומטי ביניהן בדרג גבוה, לא ניתן לתלות רק בהשלכות התקרית. ועם זאת, היא הייתה משמעותית בין גורמי החשדנות העמוקה כיום בין אנקרה וירושלים. בשבועות האחרונים הופיעו ידיעות, בעיקר בעיתונות הטורקית, בדבר ניסיונות להפשיר את היחסים. ספק רב אם לידיעות אלה יש בסיס, אך בכל מקרה יש להעריך כי אנקרה תגיב בחריפות להתקדמות...
טורקיה דיווחה מאוחר יחסית על מקרה ראשון של חולה בקורונה, אך נכון לתחילת אפריל היא ממוקמת בין עשר המדינות שבשטחן מספר החולים המאומתים הרב ביותר. נראה כי השיקולים הכלכליים באנקרה עדיין גוברים על שיקולים של התמודדות יעילה יותר עם המגפה, אף שבמדינות רבות אחרות הובן שבלי שליטה על היקף התחלואה, הכלכלה תיפגע אנושות. גם שיקולי פוליטיקה פנימית, ובפרט מאמץ לפעול נגד ראשי ערים מטעם מפלגות האופוזיציה, פוגעים ביעילות התגובה הטורקית להתפשטות הנגיף. הצהרות של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, שלפיהן המדינה תוכל להתגבר על הנגיף בתוך שבועיים-שלושה,...
המערכה לכיבוש מחוז אדליב, קריסת ההסכמים הרלוונטיים ונחישותו של הנשיא אסד, בתמיכת רוסיה, להשיב את האזור לריבונותו, עלולים להעמיד בפני ארגוני הסלפיה-ג'האדיה הפועלים בו דילמה קיומית. בפני ארגון היאת תחריר א-שאם, מוקד הכוח בהתנגדות לאסד ודוגמה לארגון סלאפי ג'האדיסטי שאימץ פרגמטיות ופתיחות ביחס למקומיים הסורים, יעמדו אז שתי אופציות מרכזיות: מלחמה עד הסוף ולאחר מכן התפצלות לחוליות טרור מעין עצמאיות (בדומה לדפוס דאע"ש במזרח המדינה), או התפרקות מנכסים במסגרת הַסדרה פוליטית. שאר הגורמים הרדיקליים הפועלים בזירה, ביניהם חראס א-דין המזוהה...
ההסכמות שהושגו בין נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, לבין נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, ב- 5 במארס במוסקבה לגבי הפסקת אש במחוז אידליב, הינן קרוב לוודאי זמניות ובעתיד הלא רחוק צפוי חידוש החיכוכים בין שתי המדינות לגבי עתידו של המחוז. עם זאת, קבלת טורקיה את התכתיבים הרוסיים (כולל נסיעת ארדואן למוסקבה אחרי שפוטין לא נענה להזמנה קודמת מטורקיה) המחישה עמדת חולשה טורקית. זאת ועוד, למרות שממשלת טורקיה הציגה את החזרה להסכמות סוצ'י מ-2018 כמטרתה הפוליטית והצבאית, ההסכמות שהושגו במוסקבה מבטלות אותן למעשה: השגת הפסקת האש באידליב היא צעד נוסף לקראת...
