"החלת הריבונות" היא ניסוח רך לסיפוח חד-צדדי ישראלי של שטחים ביהודה ושומרון. מדובר במהלך שנועד לטרוף את הקלפים ולשנות את כללי המשחק בזירה הישראלית-פלסטינית. ראש הממשלה בנימין נתניהו, סובר שנקרתה לישראל הזדמנות, אולי חד-פעמית, לשנות את המציאות בזירת הסכסוך. לדבריו: "עד היום ישראל תמיד הייתה זו שצריכה לוותר, למסור, להקפיא ולסגת… עכשיו בא הנשיא טראמפ ואומר כי לא ישראל היא שצריכה לוותר, הפלסטינים צריכים לוותר". העיסוק התקשורתי והשיח בישראל התמקד בהשלכות המידיות של סיפוח, אך אין שיח בנוגע לטווח הארוך. אם הרשות...
ממשלה חדשה בישראל תצטרך לבחון את תקפותן של מוסכמות רבות, שהנחו את מדיניות החוץ הישראלית בשני העשורים האחרונים. בין הנושאים שעל הפרק: הסכסוך הישראלי-פלסטיני, היחסים בין ישראל לבין שכנותיה במזרח התיכון – בפרט בתחום האנרגיה ובהקשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני; היחסים עם ארצות הברית, ובין היתר השלכות התחרות בין סין לארצות הברית על מערכת הקשרים; היחסים עם האיחוד האירופי ועם ארגונים ומוסדות בינלאומיים בכלל. המלצה נוספת היא לחזק את מעמדו של משרד החוץ כבעל תפקיד בהתוויית המדיניות בתחומים מרכזיים אלה.
משבר הקורונה עורר תגובות גם בקרב גורמי הסלפיה-ג'האדיה ברחבי העולם, ביניהם דוברי דאע"ש, אל-קאעדה וחכמי דת. קשת התגובות כללה הנחיות קפדניות למאמינים כיצד להישמר מפני המגפה כמצוות פיקוח נפש וכן הטפות לחזרה בתשובה ועידוד למאמינים להמשיך במאבק על אף המכות שספגו עם היעלמותה של "המדינה האסלאמית". המשבר הקשה הפוקד את המערב אף גרר תגובות של שמחה לאיד וקריאות למוסלמים להעניש את "הכופרים" ולנצל את מצבו הרעוע של המערב וחולשתו כדי להכות בו. למרות התבוסה הצבאית של "המדינה האסלאמית" ולנוכח "התגלות עוצמתו של...
כיצד ייראה העולם בעוד שנה, ואיך תשפיע מגפת הקורונה על המזרח התיכון? מאמר זה מציג ארבעה תרחישים אפשריים: "המשך" – שבמסגרתו, לאחר עצירה זמנית של כמה חודשים, יתחדשו המגמות הגלובליות והאזוריות המוכרות מהעידן שלפני הקורונה; "מהפך" – שבו יתחולל שינוי יסודי בדפוסים שאפיינו את החיים בתקופה שקדמה למשבר והעולם ייערך לקראת סדר עולמי אי-ליברלי בהנהגת סין; "פירוק" – שבו כל השחקנים הגלובליים ייצאו מהמשבר חבולים והמבנה הרופף של המערכת הבינלאומית יתפרק לכאוס, שיתבטא בין היתר גם בגל חדש של טלטלה במזרח התיכון;...
ניתוח השוואתי בין מדינות העולם מאפשר להתחקות אחר הדומה והשונה בדפוסי ההתמודדות עם האתגרים שמציבה עד כה מגפת הקורונה. רוב המדינות נוקטות אסטרטגיית התמודדות דומה, המבוססת על שלושה רכיבים: הראשון הוא מדיניות הסגר (ברמות שונות), בניסיון להאט את התפשטות המחלה ולמנוע עומס יתר על מערכת הבריאות; השני הוא שיפור ההיערכות והמוכנות של מערכות הבריאות; והשלישי הוא חבילות סיוע כלכליות רחבות היקף כמענה להשבתה הכלכלית הפתאומית ולמשבר הפיננסי העמוק. הפער בין הצלחת צעדי ההכלה המהירים שנקטו רוב מדינות מזרח אסיה, לבין מדינות המערב, שברובן המגפה טרם...
משבר הקורונה, המתאפיין באי ודאות קיצונית ובסיכון מוגבר לעיוותי תפיסה, צפוי להשפיע גם על סביבתה האסטרטגית של ישראל. "סיעור מוחות" שנערך במכון למחקרי ביטחון לאומי הצביע על עשרה תרחישים שליליים אפשריים, שעלולים להתממש במהלך המשבר, גם אם אין להם עדין סימנים במציאות. המשבר עלול להגביר את הסבירות: לקריסת משטרים ומערכות שלטון; לגל טרור ביהודה ושומרון; לסבב הסלמה מול עזה; להגברת פעילות דאע"ש; לנסיגה אמריקאית חפוזה מעיראק ומסוריה; למחטפים רוסיים אסטרטגיים באזור; ולהיחלשות של המונרכיות במפרץ. תרחישים חמורים נוספים (שלא ברור אם...
לא יהיה זה מופרז לומר שמאז מלחמת העולם השנייה לא עמדו חלקים כה גדולים של אוכלוסיית העולם בפני משבר רב-מערכתי ובעל השלכות חמורות וארוכות טווח, כזה המתרחש מאז התפרצות נגיף הקורונה. כבר בימיה הראשונים של התפשטות הנגיף התברר, שעל אף שהעולם הכיר בסכנות של מלחמה גרעינית, כימית וביולוגית, ואף אימץ אמנות שתכליתן להגביל את ייצור ותפוצת אמצעי הלחימה מסוגים אלו, אין הוא ערוך להתמודד בשיתוף פעולה אזורי ובינלאומי עם אסונות טבע, כגון התפרצות מגפה עולמית. על מדינות, וישראל בתוכן, פרט להכלת המשמעויות המידיות וארוכות הטווח של המשבר הנוכחי, גם לאמץ...
נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, מקדם רעיון לבניית תעלת איסטנבול – בין הים השחור לים המרמרה – כנתיב מעבר מקביל למצר הבוספורוס. הרעיון עצמו אינו חדש, אך ארדואן מקווה שמימושו יהיה אחד מההישגים המשמעותיים של תקופת שלטונו. מנגד, ראש עיריית איסטנבול, אקרם אימאמולו, שנבחר לתפקיד למרות תמיכתו הנחרצת של הנשיא במועמד אחר, הוא מראשי המתנגדים לפרויקט. הטענה המרכזית נגד הפרויקט היא שקידומו יגרום נזק חמור לסביבה. תרחישים מדאיגים בהקשר זה צופים השפעה גם על מדינות לחופי הים התיכון – וביניהן ישראל. מעבר לכך, גם היסטורית, סוגיית המעבר במצרים...
לחצה של ארצות הברית על בעלות בריתה לא להתקין תשתיות תקשורת סיניות מדור חמישי (G5) מחריף ואיתו גם אפשרות לצעדי ענישה נגד אלו שיתעלמו מאזהרותיה. למרות זאת, המערכה האמריקאית נגד חברת Huawei הסינית זוכה להצלחה מוגבלת. מדינות העולם נמצאות בדילמה: בין היענות לדרישות ארצות הברית להימנע מהתקנת טכנולוגיה סינית בתשתיות התקשורת שלהן, לבין שמירה על יחסים כלכליים תקינים עם המעצמה הסינית. בעוד שחלקן הכריעו לצד סין, רבות מאמצות פתרונות אמצע עמומים, המשלבים מגבלות מעשיות מסוימות עם ניסוחים הצהרתיים מאופקים. מערכת התקשורת המתקדמת בעולם עומדת בראשיתו...
בשלהי ינואר 2020 התקיים בירושלים המפגש החמישי של פורום השואה העולמי בהשתתפות חסרת תקדים, ביחס למפגשים קודמים של הפורום, של 47 מנהיגי מדינות, לרגל 75 שנה לשחרור אושוויץ-בירקנאו. מבחינת מדינת ישראל – גם בהמשך למפגש זה – נכון יהיה לבחון מספר אפיקי פעולה. אין לצפות שחלק מהמדינות שהפגינו חזית אחידה נגד אנטישמיות יחדלו מלבקר ואף לגנות את מדיניות ישראל בפורומים בינלאומיים אחרים, ולכן מומלץ להתייחס עניינית לטענות קונקרטיות נגד מדינת ישראל ותוך הימנעות ככל הניתן מזיהויים כנגועים באנטישמיות. בנוסף, ישראל צריכה למסד קו ישיר לנציגים...
במרכזה של ההערכה האסטרטגית לשנת 2020 עומד המתח שבין עוצמתה הברורה של ישראל והצלחותיה המרשימות בתחומים השונים לבין האפשרות שמצב עניינים חיובי זה יתגלה כזמני ושברירי. מתח זה נובע משורה של גורמים העלולים להוביל בשנה הקרובה לעימות רחב-היקף ואף למלחמה. זאת, בשל אופן התנהלותה של ישראל מול כמה אתגרי ביטחון לאומי מהותיים: התגברות הנחישות והתעוזה האיראניות, הן בתחום הגרעין והן במאמציה להתבסס בסוריה ובזירות נוספות ולהציב בהן יכולות פעולה מול ישראל; מאמצי חזבאללה להשיג יכולת תקיפה מדויקת בהיקף נרחב; ומאמצי חמאס להביא להקלת הלחץ בעזה ולהשפיע על...
אחרי שלושה עשורים של דומיננטיות בהם היתה ארצות הברית מעצמת-העל היחידה בעולם, העשור השלישי של המאה ה 21- נפתח בעיצומה של תחרות אסטרטגית רב-ממדית בזירה הבינלאומית. לתחרות זו שותפים מדינות, ארגונים ותאגידים בינלאומיים, והיא מובלת על ידי המעצמות: ארצות הברית, שעודנה החזקה ביותר מבחינת משאבים ויכולות; סין, הממנפת את העוצמה הכלכלית שצברה להשפעה מדינית ולעוצמה צבאית גוברת, אך קצב הצמיחה שלה הואט; רוסיה, שנשיאה הוותיק פוטין מתמודד עם אתגרים פנימיים מורכבים; והאיחוד האירופי, שעוסק רבות בסוגיות של הגירה וברקזיט ובאתגרים השונים מצד רוסיה.
