כל הפרסומים בנושא חוסן חברתי והחברה הישראלית

קראו את ההערכה האסטרטגית לשנת 2023 של המכון למחקרי ביטחון לאומי

אסטרטגיית הפנים – האסטרטגיה עשויה להשתנות עם כינון הממשלה החדשה, בעיקר לגבי המשטר הדמוקרטי ומערכת האיזונים הנדרשת בין הרשויות והטיפול המערכתי במרכיבי ביטחון הפנים | הפער באסטרטגיה הישראלית – טיפול מערכתי בלתי מספק מול מגוון האתגרים הקיימים בזירה הפנימית, לרבות הצורך בקידום החברה הערבית, שיפור תחושת הבטחון האישי המעורערת נוכח הפשיעה הגואה וחיזוק ההיערכות לחירום, הן במרכיביו הביטחוניים והן באלה הקשורים לרעידות אדמה | מדיניות נדרשת בתחומי הפנים: שימור הדמוקרטיה המהותנית, על ידי הידוק האיזון בין שלושת הרשויות, חיזוק מעמדה של...

מערך המילואים מצוי כיום בתקופה מאתגרת. חיילי המילואים המהווים אחוז קטן בחברה הישראלית נתקלים בקושי הולך וגדל לשרת במילואים. החל מתחילת 2023 יגויסו גדודי המילואים לשתי תקופות של תעסוקה מבצעית בשלוש שנים, כפול מהקורה כיום. בנוסף, עלול מערך המילואים למצוא את עצמו מחליף את פלוגות מג"ב שאמורות לעזוב את אזור יהודה ושומרון לטובת משימות אחרות. כבר כיום ניכרת ירידה משמעותית באחוזי ההתייצבות לאימונים ותעסוקה מבצעית. הגדלת הנטל על המשרתים איננה עניין של מה בכך, וימים יגידו כיצד תשפיע מדיניות הממשלה החדשה על המוטיבציה להתייצבות של חיילי...

תוצאות הבחירות לכנסת ה-25, ועוד לפני הקמת הממשלה, יוצרות בסיס צפוי ליציבות שלטונית, שנודעה לה חשיבות רבה לתכנון ארוך טווח ולניהול מושכל של סוגיות קריטיות בתחומי הביטחון הלאומי. שאלה מרכזית בהקשר זה היא השפעתן העתידית של הציונות הדתית ועוצמה יהודית על האווירה הציבורית ועל החלטות שיתקבלו לגבי סוגיות רגישות ובכללן אלה הקשורות לסכסוך הישראלי-פלסטיני וליחסי יהודים-ערבים בישראל, בדגש על תחומים נפיצים כגון המקומות הקדושים בירושלים. לאלה השלכה מידית על הביטחון הלאומי. מעבר לכך ניצבות שאלות יסוד לגבי המשמעויות והפרקטיקות של זהותה של ישראל...

מינוי רמטכ"ל חדש לצה"ל הוא הזדמנות לבחון לעומק את סוגיות היסוד והאתגרים המשמעותיים שצפויים ללוות את כהונתו העתידית. הצלחת רמטכ"ל והעצמת כוחו של צה"ל אינן באחריותו הבלעדית של מפקד הצבא והן אינן סוגיות צבאיות בלבד, אלא מדובר בנושא קריטי לביטחון הלאומי של ישראל הדורש מעורבות והכוונה של הדרג המדיני. מאמר זה מתייחס למספר מהסוגיות הבוערות ביותר בתחום בניין הכוח של צה"ל, שעימן עתיד הרמטכ"ל הנכנס  להתמודד: שחיקת רעיון צבא העם; גיבוש מדיניות כוח אדם בצה"ל, הסובל מדעיכה בנתוני הגיוס; שחיקה ביכולת השימור של...

היערכות מדינת ישראל לרעידות אדמה קשות, שאין ספק לגבי התרחשותן, לוקה, בלשון המעטה, בחסר. על רקע זה יש חשיבות מיוחדת להחלטת הממשלה ממאי האחרון אודות גיבוש תכניות אופרטיביות לשיקום פיזי, חברתי וכלכלי ארוך טווח לאחר רעידת אדמה קשה. החלטה זו ראויה לכל שבח, בהיותה צעד חיוני בדרך ארוכה של קידום היערכות כוללת לאסונות המוניים שנזקם הצפוי רב מאוד. חשוב שהמדינה תקיים את ההחלטה גם בתקופה של אי יציבות פוליטית. מעבר לכך, לתכניות השיקום על כל מרכיביהן יש להוסיף גם תכניות להיערכות מקדימה לרעידות אדמה קשות. היערכות מקדימה תפחית את הנזק העצום הצפוי...

דוח הגיוון והייצוג לשנת 2021, שפורסם במאי על ידי נציבות שירות המדינה, קובע שלגבי חלק מהקבוצות באוכלוסייה הישראלית "שירות המדינה עומד ככלל ביעדי הייצוג" ההולם. אך נתוני הדוח עצמו מצביעים על כי אף אחת מהקבוצות אינה מיוצגות באופן הולם בשירות המדינה, עקב חוסר מוטיבציה מצד משרדי הממשלה ויחידות הסמך ליישם את החוק, ותפקוד לקוי של הנציבות בהתוויית מדיניות והפעלת סמכותה מול המשרדים. בחלק מהמשרדים והיחידות אין כלל ייצוג לקבוצות המוחלשות. למחדל זה השלכות חברתיות קשות, בין היתר פגיעה באיכות השירות הציבורי, העצמת תחושת התסכול והניכור...

לאחרונה הוחלט בצה"ל להוסיף למסמך "רוח צה"ל" את ערך הממלכתיות, לפיו "צה"ל הוא צבא העם, צבא ממלכתי, הנתון למרות החוק והממשלה. חיילי צה"ל יפעלו כשרק המשימה, ערכי צה"ל וביטחון המדינה ראשונים לנגד עיניהם ויעשו זאת ביושרה, בענייניות ובייצוגיות". המונח ממלכתיות עצמו הינו עמום: במובנו הבן-גוריוני, קרי, היות צה"ל ארגון הנמצא באחריות ובשליטת המדינה ולא של ארגונים פוליטיים, אין בכך רבותא, שכן העיקרון מעוגן בחוק ובמסמכי צה"ל. אם מדובר בממלכתיות כמסגרת לעקרונות מנחים להתנהלות ראויה של...

לאחרונה הוכרזה השקת "המשמר הישראלי", שעיקרו, לפחות בשלב זה, חיזוק ניכר ונחוץ של מג"ב בכוחות סדירים ובמילואים לשם טיוב המענה המבצעי לניהול הפרות סדר ניכרות, על פי הלקחים שהופקו בעקבות מהומות מאי 21', בעיקר בין אזרחים ערבים ליהודים. חיזוק מג"ב הינו מהלך חיוני וחשוב מאוד, בעיקר אם ייושם באופן מושכל גם במישור האיכותי, בהקשר להצטיידות הולמת בטכנולוגיות מתקדמות ולהתאמת המשאב האנושי למשימות הנוספות. זאת, בעיקר לנוכח הצורך הצפוי להפעיל לוחמים של פלוגות מג"ב, המנוסות ומיומנות בפעולה נגד הפרות סדר ופיגועים ביהודה...

אחד המרכיבים היותר חשובים במלחמה שכפתה רוסיה על אוקראינה הינו כושר העמידה המפתיע של החזית האזרחית, המונעת מרוסיה לממש את יתרונה הצבאי ולהכריע את המערכה. העורף האזרחי נבנה מחדש לאחר הסבב הקודם של 2014 והוא מתפקד בצורה מרשימה על בסיס הגיוס הכללי של הגברים, ההתנדבות המגוונת של אזרחים רבים לשלל משימות לאומיות ומקומיות, כולל לחימה בפולש במסגרות של ההגנה המרחבית. כל זאת, על בסיס של נרטיב לאומי אותו מעצב בהצלחה משטרו של זלנסקי, למרות השסעים ההיסטוריים הקיימים בין אוקראינים לרוסים ומיעוטים אחרים. מנגד, בצד ההישגים הניכרים, המודגשים היטב על...

הצלחתו הניכרת של תרגיל העורף הלאומי שהתקיים בנובמבר 2021 היא האתגר שיצר למערכות הלאומיות המנהלות את המענה בעורף מדינת ישראל במצבי חירום, ושיפור מוכנותן להתמודדות רב-זירתית. אולם חשוב לעמוד על הישגיו והחדשנות שבו בראייה רחבה יותר, בעיקר בתחום הניהול המשותף, בהסדרת ההבנות בין פיקוד העורף לרשות החירום הלאומית לאחר שנים רבות של חילוקי דעות, בקידום מערכת דיגיטלית משותפת, בתרגול תוכניות מבצעיות ובהעלאת מודעות האזרח לחשיבותן של פעולות התגוננות אישית. כבר בכותרתו של מאמר שפרסם מאיר אלרן: "תרגיל העורף הלאומי 2021 – עוד מאותו דבר"...