בשני העשורים האחרונים העצימו האתגרים הנגזרים מתפוצת הנשק הגרעיני בעולם וכן בלטה חולשתם של המוסדות והארגונים שמתפקידם לעצור תהליכים אלה. מזכר זה מציג ומנתח את הגישות הדיפלומטיות השונות להתמודדות עם איומים אלה של תפוצה גרעינית.
הבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הרפובליקנית עברו נקודת מפנה נוספת בשבוע שעבר, עת המוביל בהתמודדות, מיט רומני, ניצח בקלילות בבחירות המקדימות שהתקיימו באילינוי. למרות נצחונו של המועמד השמרן ריק סנטורום בבחירות המקדימות בלואיזיאנה ביום שבת, רומני צפוי לזכות במועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, לאחר מערכת בחירות שנמשכה זמן ארוך יותר מהצפוי. נשאלת השאלה: אילו לקחים צריכים מנהיגי ישראל להפיק ממערכת בחירות זו?
הדבר המטריד איננו העובדה שאינה שנויה במחלוקת ולפיה הנהגת איראן טרם נתנה את הפקודה לייצר אורניום מועשר בדרגה גבוהה במתקניה המוכרים. הבעיה היא מה ניתן לעשות, והאם יהיה בכך די כדי להסיר את הסכנה שביום מן הימים יתברר כי המשטר הנוכחי באיראן מחזיק בידיו נשק גרעיני.
מזכר זה, שרואה אור במלאת שנה לפרוץ הטלטלה במרחב הערבי, נועד לספק מעין מאזן ביניים ולעמוד על המשמעויות הנגזרות מהאירועים שהתרחשו במדינות ערב השונות. המחאה הערבית ניזונה ממצוקות חומריות שהשתלבו בהדרגה בשיח שתבע לשנות את ההסדרים הפוליטיים הקיימים. עם זאת, הדרישות העמומות של המפגינים, היעדרה של חברה אזרחית מגובשת וקשיי המשטרים להיענות לתביעות, עלולות להביא לכך שהמחאה הערבית תמצא מחסה בזהות העדתית, השבטית ו/או באסלאם הקיצוני ותביא להחלשות נוספת של מדינת הלאום הערבית.
ביקורו של ראש הממשלה בוושינגטון לפגישה עם הנשיא אובמה, כמו גם נאומי שני המנהיגים בוועידת איפא"ק וראיונות שהעניקו לתקשורת, מאפשרים להעלות ולחדד תובנות חשובות במשולש ארצות הברית, ישראל ואיראן. אין ספק שהנושא האיראני דחק כל סוגיה אחרת מסדר היום של מנהיגי שתי המדינות.בהתבטאויות האחרונות של נשיא ארצות הברית, אובמה, ובעיקר בנאומו בוועידת איפא"ק, בלטו נקודות בעלות חשיבות אסטרטגית לארצות הברית ולישראל כאחד. ברקע ההתבטאויות עמד מפגש פסגה בין אובמה ונתניהו ב-5 במארס 2012 בבית הלבן. במאמר זה נעמוד על הנקודות העיקריות שעלו בהתבטאויות...
שאיראן מצויה בחודשים האחרונים תחת לחץ, וזאת משתי סיבות. מהצד האחד, ממשלות המערב החלו במהלך האמור להטיל עליה סנקציות כבדות יותר בחודשים הבאים – בעיקר בתחום הנפט ובתחום הפיננסי, ובראשן האיום מצד ממשלות אירופה להפסיק את יבוא הנפט מאיראן. יתר על כן, כבר כיום, בטרם הוטלו סנקציות אלה, מורגשת החמרה במצב הכלכלי באיראן, עקב הסנקציות הקודמות וסיבות אחרות. מהצד האחר, מתרבים הסימנים שישראל שוקלת לתקוף את אתרי הגרעין באיראן בטווח הנראה לעין. בתחילת 2012 נראה היה שגם הממשל האמריקאי החזיר את המהלך הצבאי "אל השולחן", אם הסנקציות יתבררו...
בראיון לרשת אנ.בי.סי ב-5 בפברואר 2012 נשאל הנשיא אובמה האם ישראל מתכוונת לתקוף את איראן. הנשיא השיב, כי אינו סבור שישראל הגיעה להחלטה באשר למה שהיא צריכה לעשות מול איראן. ישראל, הבהיר הנשיא, סבורה כמונו שאיראן צריכה להפסיק את תכנית הפיתוח הגרעיני שלה. ישראל, קבע הנשיא, מודאגת מאוד ובצדק (rightly very concerned) מתכניתה הגרעינית של איראן. ארצות הברית פועלת יד ביד (work in "lockstep") עם ישראל כדי למנוע את התגרענותה של איראן.
מאז עלייתו לשלטון של משטר האייתוללות באיראן בשנת 1979 וסיועו בהקמת ארגון חזבאללה בלבנון ב-1982, נקטו השניים – במסגרת יחסי הפטרון-בן חסות המתקיימים ביניהם– באמצעי טרור ככלי מדיניות במאבקיהם ביריבים מבית ומחוץ. אמנם, בשנים שלאחר מתקפת הטרור בארצות הברית, ולנוכח סובלנותן הפוחתת והולכת של מדינות רבות בעולם לטרור המיוצא לשטחן הריבוני, ריסן המשטר באיראן את פיגועי הטרור שלו ושל בן חסותו בזירה הבינלאומית. אולם הפיגועים האחרונים, שטביעות אצבעותיה של איראן ניכרות בהן , עלולים לבשר, כי היא וחזבאללה שבות לסורן. כעת ניצב בפני הקהילה...
בתחילת דצמבר 2011 הודלף לעיתונות דו"ח בעניין מטוס ה-F-35 של ועדת בדיקה שהוקמה מטעם משרד ההגנה האמריקני. הוועדה שכונתה Quick Look Review (QLR) כללה כמה מבכירי מערכת הביטחון האמריקנית. הוועדה התבקשה לבחון, באופן מיוחד ונקודתי, את שאלת רכש המטוסים במקביל לתכנית ניסויי הטיסה (שאלת ה-"בו-זמניות" או Concurrency במקור), וזאת בעקבות דו"ח לא חיובי על התנהלות ניסויי הטיסה, שהוגש בסוף חודש אוקטובר 2011. רכש "בו זמני" התנהל כמעט בכל פרויקט נשק גדול במדינות המערב בעשורים האחרונים. לוחות הזמנים הממושכים הן של הפיתוח...
בין השאלות הנדונות במזכר זה: מדוע פסח "האביב הערבי" – בינתיים – על מדינות המפרץ הערביות (להוציא בחריין)? במה שונות החברות במדינות אלה מהחברות במדינות המזרח התיכון? ועוד.
ארבעה מרוצים פנימיים במפלגה הרפובליקנית במהלך ינואר 2012 היו אמורים לצמצם את מספר המועמדים של המפלגה לנשיאות. ואכן בתחילת פברואר נותרו 4 בלבד – מיט רומני, ניוט גינגריץ', ריק סנטורום ורון פול. מהמרים יאמרו שלמעשה הבחירות הפנימיות תמו ורומני הוא המועמד שיעמוד לבחירה בנובמבר 2012 מול הנשיא המכהן, אובמה.
אף על פי שאיראן מנסה להמעיט בערך החלטתו האחרונה של האיחוד האירופי בדבר הטלת סנקציות נוספות, לרבות אמברגו על ייבוא נפט ממנה, אשר ייכנס לתוקף החל מיולי 2012, מדובר בתאריך יעד ברור להגעה להסכם כלשהו עם המערב. איראן מתחילה, ככל הנראה, להרגיש את לחץ העיצומים שהטילו עליה מועצת הביטחון של האו"ם ואחרים, בפרט ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי. על כך מלמדת הסכמתה של איראן לחידוש השיחות על סוגיית הגרעין האיראני. עם זאת, בבחינה של סבבי השיחות הקודמים, אפשרות זו אינה צופנת הבטחה גדולה לעתיד. בעבר, השתמשו האיראנים בשיחות כאמצעי להרוויח זמן,...
