מעורבותה הישירה של איראן בפעילות זו של חזבאללה באה לביטוי פומבי בהודאה שהושמעה בעבר מפי מנהיגי הארגון הלבנוני, לפיה חמנאי, המנהיג העליון של איראן, הוא הסמכות ההלכתית המאשרת פעולות בעלות משמעות אסטרטגית ובכללם גם פיגועי טרור בחו"ל. לצד האישור ההלכתי, אמונים מפקדים במשמרות המהפכה של איראן, הפועלים בלבנון ובאיראן, על אישור ותאום הצד המבצעי של הפעולות הללו. לצד פעילות מנגנון פיגועי חו"ל של חזבאללה, גם איראן עצמה הצטרפה להפעלה ישירה של מערכת הטרור נגד ישראל, זאת באמצעות סוכניה או שלוחיה במדינות השונות.
מאמרי הקובץ אמורים לתרום להבנה עמוקה יותר של נושא בקרת הנשק, לאור איום התפוצה הגרעינית במזרח התיכון בעת הנוכחית ונוכח העיסוק ברעיונות לקידום מזרח תיכון נקי מנשק להשמדה המונית. המאמרים הכלולים בקובץ מכסים מגוון רחב של סוגיות, בכללן מאמצי ההתמודדות האירופית עם השאיפות הגרעיניות של איראן, מדיניות בקרת הנשק של סין, שיקולי הגרעין של טורקיה, ערב הסעודית ומצרים, וכן האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני מפרספקטיבה של המשפט הבינלאומי.
כאשר החל "האביב הערבי" איראן ראתה בכך הזדמנות לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון ולשפר את מעמדה. נפילת אחד מאויביה הגדולים, מובארכ, הייתה בראייתה הזדמנות גדולה. היא הייתה אחת המדינות הראשונות שבירכו את מוחמד מורסי על ניצחונו בבחירות לנשיאות מצרים. "זהו השלב הסופי של ההתעוררות האסלאמית", הגדיר שר החוץ של איראן, עלי אכבר סאלחי, את הודעת ועדת הבחירות המרכזית בקהיר.
יש פרשנים הטוענים, כי מאחר שסעיף 51 למגילת האו"ם נוגע לזכות "טבועה" להגנה עצמית, אזי זכות טבועה זו שומרת על הזכות להגנה עצמית "מקדימה", זכות שהיתה קיימת לפני ניסוח מגילת האום. הגנה עצמית מקדימה מאפשרת זכות להשתמש בכוח למניעת מתקפה אפשרית, גם במקרה שהתוקפן האפשרי לא נקט צעדים מוקדמים לקראת ביצוע מתקפה.
כל מי שנכח בשני ימי כנס המכון למחקרי ביטחון לאומי ב-29 – 30 במאי 2012 לא יכול היה שלא להתרשם שאנו קרבים מאוד לנקודת הכרעה בסוגיית הגרעין האיראני. דבריהם של ראש הממשלה, שר הביטחון והשר יעלון ו"שפת הגוף" שלהם לא הותירו מקום לספק, כי "שעון החול" הולך ואוזל בקצב מהיר. מדבריהם ניתן לעמוד בבירור על השיקולים המרכזיים העומדים בבסיס תמונת המצב, כפי שזו נראית כיום לממשלת ישראל:
יותר משנה אחרי ש"האביב הערבי" הגיע לבחריין, האש לא שוכחת. השבוע האחרון אומנם לא היה שונה במיוחד מאלה שקדמו לו, אלא שמרוץ ה"פורמולה אחת" שנערך בממלכה העלה שוב את ההתקוממות לכותרות העיתונים – בית המלוכה ביקש באמצעותו להפגין "עסקים כרגיל" והאופוזיציה השיעית ניצלה אותו כדי לעשות נפשות לעניינה. ההתקוממות היציבותה של בחריין אינה מובטחת. חולשתה בעת הנוכחית משחקת לידיה של איראן, המבקשת להראות כמי שיש לה השפעה על הנעשה באי. איראן תמשיך לנצל את יחסיו המורכבים של בית המלוכה הבחרייני עם השיעים גם כדי לאותת, כי...
למרות התלות שפיתחו מדינות המפרץ בכוחות חיצוניים, בראש ובראשונה בארצות הברית, הן מטילות כיום ספק גדול מבעבר ביכולתה של וושינגטון לערוב לביטחונן. זאת, לאור מדיניותה כלפי בני בריתה הערבים ב"אביב הערבי", נסיגת כוחותיה מעיראק וקשייה לעצור את איראן בדרכה אל נשק גרעיני. ספק זה עלול להשפיע על נכונותן בעתיד לקחת על עצמן סיכונים משמעותיים למענה. יחד עם זאת יש להדגיש כי "האביב הערבי" חילץ את מדינות המפרץ במידה רבה מן הפסיביות שאפיינה אותן והן נראות כיום מלוכדות מבעבר. הטלטלה שעברה על המרחב הערבי מראשית שנת 2011 חשפה, ואולי...
עם הגברת הפעילות הבינלאומית סביב התכנית הגרעינית האיראנית, נראה ששאלת המלחמה האפשרית נגד איראן עולה למרכז סדר היום גם ברוסיה. ניתן לזהות גם הגברת הפעילות הדיפלומטית, גם הערכות ביטחונית וגם קיומו של הדיון הציבורי ההולך ומתרחב, המשקף חילוקי דעות במערכת הרוסית.
בשני העשורים האחרונים העצימו האתגרים הנגזרים מתפוצת הנשק הגרעיני בעולם וכן בלטה חולשתם של המוסדות והארגונים שמתפקידם לעצור תהליכים אלה. מזכר זה מציג ומנתח את הגישות הדיפלומטיות השונות להתמודדות עם איומים אלה של תפוצה גרעינית.
הדבר המטריד איננו העובדה שאינה שנויה במחלוקת ולפיה הנהגת איראן טרם נתנה את הפקודה לייצר אורניום מועשר בדרגה גבוהה במתקניה המוכרים. הבעיה היא מה ניתן לעשות, והאם יהיה בכך די כדי להסיר את הסכנה שביום מן הימים יתברר כי המשטר הנוכחי באיראן מחזיק בידיו נשק גרעיני.
מזכר זה, שרואה אור במלאת שנה לפרוץ הטלטלה במרחב הערבי, נועד לספק מעין מאזן ביניים ולעמוד על המשמעויות הנגזרות מהאירועים שהתרחשו במדינות ערב השונות. המחאה הערבית ניזונה ממצוקות חומריות שהשתלבו בהדרגה בשיח שתבע לשנות את ההסדרים הפוליטיים הקיימים. עם זאת, הדרישות העמומות של המפגינים, היעדרה של חברה אזרחית מגובשת וקשיי המשטרים להיענות לתביעות, עלולות להביא לכך שהמחאה הערבית תמצא מחסה בזהות העדתית, השבטית ו/או באסלאם הקיצוני ותביא להחלשות נוספת של מדינת הלאום הערבית.
ביקורו של ראש הממשלה בוושינגטון לפגישה עם הנשיא אובמה, כמו גם נאומי שני המנהיגים בוועידת איפא"ק וראיונות שהעניקו לתקשורת, מאפשרים להעלות ולחדד תובנות חשובות במשולש ארצות הברית, ישראל ואיראן. אין ספק שהנושא האיראני דחק כל סוגיה אחרת מסדר היום של מנהיגי שתי המדינות.בהתבטאויות האחרונות של נשיא ארצות הברית, אובמה, ובעיקר בנאומו בוועידת איפא"ק, בלטו נקודות בעלות חשיבות אסטרטגית לארצות הברית ולישראל כאחד. ברקע ההתבטאויות עמד מפגש פסגה בין אובמה ונתניהו ב-5 במארס 2012 בבית הלבן. במאמר זה נעמוד על הנקודות העיקריות שעלו בהתבטאויות...
