הטלטלה שאחזה במרחב הערבי הבליטה את כוחה העולה של קטאר ואת מדיניות החוץ הייחודית שאימצה, הכוללת מעורבות אקטיבית במרבית מוקדי הטלטלה באזור. מדיניות זו – עירוב של אופורטוניזם ואמביציה – בשילוב עם עוצמה כלכלית אדירה ונכונות להשתמש בה לצרכים מדיניים, במקביל לחולשתם של מוקדי הכוח העיקריים מתוך האזור ומחוצה לו, מאפשרת את כניסתה של האמירות לחלל שנוצר ואת מעמדה המדיני החדש.
"הסכם דוחא" מה-6 בפברואר 2012 בין יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, וראש הלשכה המדינית של החמאס, חאלד משעל, גרם לחילוקי דעות חריפים בתוך מנהיגות חמאס. ההסכם הסיר מכשול חשוב בתהליך הפיוס בין שני הארגונים לאחר שהשניים הסכימו שעבאס יעמוד בראש ממשלת ההסכמה הלאומית אשר אמורה לקום כחלק מהתהליך. משעל עשה זאת ללא קבלת הסכמה של מוסדות החמאס בטענה שמדובר בצעד טקטי ולא בצעד אסטרטגי המחייב את אישור הלשכה המדינית ומועצת השורא.
בתום פגישת "פורום ההנהגה הזמנית" בקהיר, בה השתתפו מחמוד עבאס, ראש הרשות הפלסטינית, רמדאן שלח, ראש הג'האד האסלאמי, ומנהיג החמאס, חאלד משעל, אמר האחרון כי על שתי התנועות הפלסטיניות (פתח וחמאס) לפתוח דף חדש ולהכיר בשגיאות העבר. בנוסף הצהיר שחמאס מתכוון לאמץ את אסטרטגית ההתנגדות העממית כפי שהיא באה לידי ביטוי בשנה האחרונה במדינות ערב השונות. דברים אלה עוררו תקווה כי הנה הגיע השינוי המיוחל, וחמאס מבקש לשנות את דרכו ההיסטורית ולחדול משימוש בטרור, אסטרטגית המאבק המזוין – בשפתו, ולנהל את מאבקו בדרכים לא אלימות. יש לישראל...
נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, וראש הלשכה המדינית של החמאס, ח'אלד משעל, נפגשו בקהיר ב-24 בנובמבר 2011 על מנת לדון ביישום הסכם הפיוס בין פתח וחמאס שנחתם במאי 2011 ושלא יושם עדיין. בסיום המפגש יצאו שני המנהיגים בהצהרות נלהבות על ההתקדמות ההיסטורית שהושגה במפגש. בשיח הציבורי הפלסטיני ובפרשנויות השונות הוצגו שתי גרסאות שונות לחלוטין לגבי מה שהושג בפגישה זאת. מצד אחד היו אלה שהצטרפו לפרשנות של המנהיגים והציגו את ההבנות, שאליהן הגיעו השניים, כצעד משמעותי לקראת יישום ההסכם.
הצהרת הקוורטט בנושא המזרח התיכון מה-23 בספטמבר, 2011, עשויה להתברר כציון דרך בניסיונות להגיע להסכם ישראלי-פלסטיני. ההצהרה המסוגננת בזהירות מנוסחת באופן המאפשר בסיס לחידוש השיחות בין שני הצדדים. מנקודת המבט הישראלית, ההצהרה מתקבלת בברכה, שכן היא קוראת לצדדים ל"חדש משא ומתן דו-צדדי ישיר בין הישראלים לבין הפלסטינים ללא שהיות או תנאים מוקדמים". קריאה מפורשת זו לקיים משא ומתן ללא תנאים מוקדמים היוותה אבן יסוד בעמדה הישראלית למשא ומתן. ההצהרה מדגישה כי שני המרכיבים המרכזיים שיש לפתוח בהם את המשא ומתן הם "שטחים וביטחון",...
כדי לנתח באופן רציונאלי את הסכם החילופין שנחתם בין ישראל לבין חמאס לשחרורו של גלעד שליט, ראוי לעשות זאת תוך ריחוק משפע המלל, התמונות והרגשות העזים, שהתלוו למסע התקשורתי האינטנסיבי. במהלכו של מסע זה, הופרחו לחלל האוויר אמיתות וקלישאות שכדאי לבחון את מידת דיוקן. כך או כך סוגיה זו תעמוד בוודאי לדיון ציבורי נוקב בימים שיבואו. ובמקביל, ישראל תזדקק לכל היצירתיות, הנועזות והנחישות המצויות בה כדי למצוא מענה ראוי לאתגר שעתיד לעמוד בפניה שוב, יתכן כבר בעתיד הקרוב.
ב-7 ביולי 2011 אימץ בית הנבחרים של ארצות הברית החלטה המזהירה את הרשות הפלסטינית כי מדיניותה פוגעת ביחסיה עם ארצות הברית ומעמידה בסכנה את המשך הסיוע הכספי שארצות הברית מעניקה לה. ההחלטה מתייחסת בעיקר לשתי מגמות בולטות בהתנהלות הרשות הפלסטינית: א. התנגדותה למשא ומתן ישיר עם ישראל ללא תנאים מוקדמים ומאמציה החד צדדיים לקבל הכרה במדינה פלסטינית במסגרת האו"ם. ב. צעדי ההתקרבות שלה אל החמאס מבלי שהאחרון שינה את עמדותיו בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני על בסיס "תנאי הקוורטט: ההצעה התקבלה ברוב גדול. הצביעו בעדה 406 צירים משתי המפלגות....
פרשנים מדיניים כתבו כי על אף העובדה שנאומו של הנשיא עבאס בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר כלל התקפה עוקצנית על ישראל, הנאום כלל גם ויתור היסטורי על השאיפות הטריטוריאליות הפלסטיניות לשטחים שמעבר לגבולות הארבעה ביוני 1967.
הטלטלה העוברת על העולם הערבי אינה קשורה ישירות לישראל או לסכסוך הנמשך עם הפלסטינים, אולם היא מחריפה משברים קיימים עם העולם הערבי והמוסלמי. על הרקע הזה ההידרדרות ביחסי ישראל עם הפלסטינים בעקבות הקיפאון בתהליך המשא ומתן ופנייתם לאו"ם עלולים לגרום להחרפה נוספת במצבה של ישראל מול סביבתה המזרח תיכונית. התגובה הישראלית למצב הזה היא בעיקרה פסיבית ומתגוננת, ואין כל ניסיון לאתר הזדמנויות למדיניות יוזמת שיכולה להשפיע באופן חיובי על מעמדה של ישראל. הטענה המוצגת במאמר זה, היא שהזדמנויות כאלו אכן קיימות ועל ישראל לנצלן. על רקע זה תיבחן להלן...
בשבוע שעבר התרחשה התקפה נוספת על מסוף שאיבת הגז באזור אל-עריש בצפון סיני, החמישית במספר בחצי השנה האחרונה. על פי הדיווחים בעיתונות המצרית, חדרו ארבעה חמושים רעולי פנים לתוך מסוף הגז, פוצצו את התחנה ונמלטו על גבי רכבי שטח מבלי שזהותם נחשפה. הפיצוץ גרם נזקים כבדים לצינור הגז, חמורים אף מאלה שנגרמו לצינור בהתקפה שהתרחשה רק שבוע קודם לכן. למרות שאף ארגון לא נטל אחריות לסדרת הפיגועים, אשר בוצעו כולם במתווה דומה, גורמים שונים במצרים הפנו אצבע מאשימה כלפי ארגוני הטרור שמקורם ברצועת עזה– אל-תווחיד ואל-ג'יהאד וג'יש אל-אסלאם. ההתפתחויות...
על פי דיווחים שונים מסר שר החוץ ליברמן לשרת החוץ של האיחוד האירופאי, הגב' קתרין אשטון, כי אם הפלסטינים ילכו למהלך חד צדדי באו"ם, ישראל תתנער מכל ההסכמים שנחתמו עמם, כולל הסכם אוסלו. שרת החוץ אמרה בתגובה, כי היא אינה מקבלת אמירה זו. ביטול הסכם אוסלו, היא הוסיפה, "יהיה עולם אחר". כשני עשורים לאחר שנחתמו ברוב הדר וחגיגיות, עדיין מהווים הסכמי אוסלו מקור למחלוקות באשר לתועלת הגלומה בהם, מנקודת ראותה של מדינת ישראל ומידת הרלבנטיות שלהם בתקופה הנוכחית.
