מאמר זה מבקש לתת תמונה עכשווית באשר למספר מרכיבים בתהליך הפיתוח של איראן בסייבר. החלק הראשון הנו ניתוח של האסטרטגיה האיראנית במרחב הסייבר. החלק השני מפרט את מענה הארגוני והאופרטיבי של איראן לאסטרטגיה שגובשה. חלק זה בוחן שלושה מרכיבים: תשתיות ההכשרה ופיתוח כוח האדם הטכנולוגי בתחום הסייבר, תהליכי התעצמות טכנולוגיים ולבסוף תהליכי בניין הכוח הכוללים בתחום הסייבר. לבסוף נבחנות מספר פעולות סייבר המיוחסות לאיראן מתוך הנסיון לגבש תובנות באשר לדרך בה מוליכה איראן את פעילותה בסייבר תוך הנסיון לבחון את הנגזרות מכך למדינת ישראל ולמדינות אחרות...
במכון למחקרי ביטחון לאומי התקיים משחק מלחמה (סימולציה), שהתמקד בשתי היממות הראשונות, שלאחר תקיפה אווירית ישראלית של תשתיות הגרעין באיראן. המשחק תוכנן כאשר נראה היה כי הסתיו הנוכחי צפוי להיות מכריע ורצינו לבחון את ההתפתחויות האפשריות שלאחר תקיפה ישראלית. מאז נרגעו הרוחות מעט, אך לאחר הבחירות ולקראת האביב שאלת התקיפה תשוב ותעלה, שעל כן חיוני להמשיך ולבחון את ההשלכות האפשריות. סיפור המעשה שהחל בתקיפה ישראלית, מייד לאחר הבחירות בארצות הברית, אינו מבטא עמדה של המכון. הנושא מורכב ונבחן בשורה של פרסומי המכון. קיימות שתי הערכות מנוגדות...
לפי ידיעה שהתפרסמה ב-"ניו-יורק טיימס", איראן הסכימה לפתוח בשיחות ישירות עם הממשל האמריקני על תכנית הגרעין שלה, לאחר הבחירות בארצות הברית, בחודש הבא. מאמר זה מבקש להצביע על כך שמשא ומתן ישיר בין איראן לארצות הברית איננו בהכרח התפתחות שלילית וגלומות בו הזדמנויות לישראל, בין אם בסופו של תהליך השיחות תצלחנה או תכשלנה. אל לה לישראל לפסול מהלך שבמסגרתו לאחר הבחירות בארצות הברית תחלנה שיחות ישירות בין טהראן לוושינגטון על תכנית הגרעין הצבאית האיראנית. תפנית זו טומנת בחובה הזדמנויות למערב בכלל, ולישראל במסגרתו, לחלופה טובה מתקיפה...
מאמרים המתפרסמים בתקשורת האיראנית בנושא הגרעיני חוזרים ומדגישים את "הזכות הבסיסית" של איראן להעשיר אורניום על פי האמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני ((NPT. איראן טוענת שכחברה ב-NPT הקהילה הבינלאומית נוהגת בה בדרך לא הוגנת כאשר מעמידים בפניה תביעות להשהות את פעילותה בתחום העשרת האורניום. איראן חוזרת על המנטרה הזו לעתים כה קרובות עד כי מומחים רבים ומעצבי מדיניות, גם אם הם ביקורתיים ביחס לתכנית הגרעין של איראן, מודים שבהיותה חברה ב-NPT אכן יש לה הזכות להעשיר אורניום. ערב סבב חדש של משא ומתן עם איראן, שעשוי להיפתח לאחר הבחירות...
הדברים שאמר שר ההגנה ליאון פאנטה בימים האחרונים בקשר לצורך להתמודד עם מהלומת סייבר איראנית כנגד יעדים אמריקניים, הציפו את מה שמתרחש באיראן מזה שנתיים – פעילות ענפה לבניין יכולת הגנתית והתקפית בתחום הסייבר. דומה שאנו נמצאים בעיצומה של מערכת סייבר רחבת היקף שבה איראן מנסה לפגוע ביעדים שונים כגמול לעיצומים המוטלים עליה ולמתקפות הסייבר, שעימן היא נדרשת להתמודד. איראן פועלת לפתח ולממש אסטרטגיה לפעולה במרחב הסייבר. התייחסותו של המנהיג העליון חאמנאי להזדמנויות ולסכנות הטמונות במרחב הקיברנטי בעת הכרזתו על הקמת "מועצת סייבר עליונה"...
המחוז המזרחי בערב הסעודית, בו מרוכז המיעוט השיעי בממלכה, ידע לאחרונה, שוב, אירועים אלימים. ניסיון מעצר של "מבוקשים" הביא, בסוף ספטמבר, לתקריות ירי, להרוגים ולפצועים. גל ההפגנות שהחל בעואמיה, עיירה שיעית רדיקאלית, לפני מספר חודשים אירע על רקע מעצרו ופציעתו של איש דת שיעי פופולארי, נמר אל-נמר. מעצרו של נמר לא בא בהפתעה גמורה שכן הוא הפך לדמות מרכזית בתנועת המחאה במחוז והיה ידוע בהתבטאויותיו החריפות כנגד משפחת המלוכה. נמר, הפופולארי במיוחד בקרב צעירים, קרא בעבר להפלת בית סעוד, לעצמאות המחוז המזרחי וככול הנראה אף הורה לתומכיו...
אין ספק שאיראן מודאגת מאד מהמתרחש בסוריה ומהאפשרות שמשטר אסד יתמוטט. סוריה היא בעלת הברית הקרובה ביותר לאיראן. מאז המהפכה האסלאמית, אין לאיראן בעלת ברית של ממש, במישור המעצמתי או האזורי, מלבד סוריה. הברית ביניהן נמשכת למעלה משלושים שנה, וזו הברית הממושכת ביותר בין שתי מדינות באזור בעשורים האחרונים. סוריה היא מרכיב מרכזי בתפיסת הביטחון האיראנית, בהיותה זירה חשובה במאבק מול ישראל, ארצות-הברית והמערב.
סוגיית הקווים האדומים עולה כעת מחדש, כחלק מהבנה מוצעת בין הממשל האמריקני לבין ישראל, שנועדה להוריד את מפלס המתח בין שתי המדינות. נקודת המחלוקת המרכזית נעוצה בכך שלפי ההערכות בישראל אירן כבר הרחיקה לכת בתוכניתה לפיתוח נשק גרעיני, והיא נמצאת בשלב שבו היא מסוגלת לייצר נשק גרעיני על פי שיקול דעתה, בעוד שהממשל האמריקני סבור כי עדיין יש די זמן להגיע ל"פתרון דיפלומטי" בסוגיה זו.
במאמר הזה ייבחנו היבטים שונים של אמצעי אכיפה ומניעה בנוגע לאיראן, בראש ובראשונה הטלת סגר ימי, לשם הגברת הלחץ עליה במטרה לסכל את הפצתו של נשק לא קונוונציונלי, כמו כן יידונו השלכותיהם של אמצעי האכיפה והמניעה האלה והחלופות הרלוונטיות הקיימות בפני הקהילה הבין־לאומית
הסביבה האסטרטגית של אמצע 2012 שונה באופן מהותי מזו שהייתה קיימת שנים אחדות קודם לכן. בסביבה הזאת ישראל עלולה להזדקק להפעלת כוח צבאי שמאפייניו שונים מאלה שהיו בעבר — בתכליתם, באילוציהם, ובממשק הצבאי-מדיני המתחייב. מטרת המאמר היא לדון בחלק מן המאפיינים הייחודיים של הפעלת הכוח בסביבה החדשה הזאת.
הדיווחים על שיתוף הפעולה הצבאי בין ישראל לאזרבייג'ן, כולל הטענות לפיהן ישראל תיעזר בשדות תעופה באזרבייג'ן במקרה שתחליט לתקוף באיראן מעוררים מתח רב ביחסים בין איראן ואזרבייג'ן. ניסיונות הרגעה אזרבייג'נים והצהרות לפיהן לא יאפשרו תקיפה של איראן מתוך שטח אזרבייג'ן מתקבלים בחשדנות בטהראן
לפני שנה יצא עבדאללה לראשונה בפומבי כנגד אסד. ההתבטאות יוצאת הדופן בחריפותה של המלך הסעודי, שתבע "להפסיק את מכונת ההרג", הייתה עדות נוספת להתייצבות של סעודיה, לאחר שעשתה זאת גם בבחריין, נגד החזית הרדיקאלית בראשות איראן. סעודיה – שמסייעת לאופוזיציה הלוחמת בסוריה – מבקשת לראות בנפילתו של אסד ולו בשל העובדה, כי בכך תאבד איראן את בת בריתה המרכזית, יתערער המערך הרדיקאלי ותינתן לסעודיה הזדמנות להנהיג מחנה סוני גדול ומגובש מבעבר.
